Estuary with Sailing Boats, Riverview, Seascape with Duiventil and Hooiberg
צאצאים
Grietje Van Goyen
יאן ואן גוין (באנגלית: Jan van Goyen; 13 בינואר1596 – 27 באפריל1656) היה צייר נוף הולנדי. ואן גוין היה אמן פורה ביותר, ידועים בערך 1200 ציורים שלו ולמעלה מאלף רישומים.
ביוגרפיה
יאן ואן גוין היה בנו של סנדלר והתחיל כחניך בליידן, עיר הולדתו. כמו ציירים הולנדים רבים בתקופתו, יאן ואן גוין למד אמנות בעיירה הארלם אצל אסיאס ואן דה ולדה. בגיל 35 הקים סטודיו קבוע בדן האג (האג). קרנשו מספר (ומזכיר את המקורות) שציורי הנוף של ואן גוין השיגו מחירים נמוכים, אך הוא הגדיל את הכנסתו הצנועה בכך שהגדיל את התפוקה שלו. ציוריו נעשו במהירות עם פיגמנטים לא יקרים. למרות חידושי השיווק שלו, הוא תמיד חיפש הכנסה רבה יותר, לא רק דרך עבודה הקשורה באמנות, אלא גם על ידי עסקי נדל"ן. אף על פי שנדל״ן בדרך כלל היה אפיק בטוח להשקיע כסף, לרוע מזלו של ואן גוין הוא צבר חובות גדולים. פאולוס פוטר שכר את אחד מבתיו. אף על פי שהוא הקים סדנה מספר תלמידיו הרשומים היה קטן, ביניהם היה גם יאן סטיין ואדיאן ואן קאבל.[1] עם זאת רשימת הציירים עליהם השפיע ארוכה הרבה יותר.
בשנת 1652 ו- 1654 נאלץ למכור את אוסף הציורים והאמנות הגרפית שלו, ובהמשך עבר לבית קטן יותר. הוא נפטר בשנת 1656 בהאג, והשאיר חובות גדולים, מה שאילץ את אלמנתו למכור את ציוריו שנותרו. צרותיו של ואן גוין גם השפיעו על הסיכויים העסקיים של תלמידו וחתנו יאן סטיין, שעזב את האג בשנת 1654.[2]
ציור הולנדי
יאן ואן גוין, סצנת חורף, 1641
בדרך כלל, צייר הולנדי של המאה ה -17 (תור הזהב של הציור ההולנדי) ישתייך לאחת מארבע קטגוריות: צייר דיוקנאות, נופים, טבע דומם או ז'אנר. הצייר ההולנדי היה מתמחה מאוד, ולעיתים רחוקות יכול היה אמן לקוות להגיע להשגים ביותר מתחום אחד במהלך חייו. יאן ואן גוין מסווג בעיקר כאמן נוף עם ניסיון לצייר נושאי ז'אנר של חיי היומיום. הוא צייר רבות מהתעלות בהאג ובסביבתה, כמו גם את הכפרים סביב דלפט, רוטרדם, ליידן וגודה. ציירי נוף הולנדים פופולריים אחרים של המאה השש-עשרה והשבע-עשרה היו יאקוב ואן רויסדאל, אלברט קאופ, הנדריק אברקמפ, לודולף בקהויסן, מיינדרט הובמה, ארט ואן דר נֵר.
הטכניקה של ואן גוין
יאן ואן גוין היה מתחיל את הציור באמצעות יצירת משטח מעץ אלון דק, ועליו כמה שכבות מילוי של דבק. הוא היה יוצר מילוי נוסף בגוון חום בהיר עד אדמדם, שישמש כבסיס לציור בהמשך. בשלב הבא, ואן גוין היה רושם רישום מהיר את הסצנה בעט ודיו מבלי להיכנס לפרטים הקטנים. ניתן לראות בבירור את רישום הדיו הזה בחלק מהאזורים הצבועים בצבעים דקיקים ביצירתו.
בהמשך הציור הוא היה פונה לרישום מפורט. הסצנה הראשונית הייתה מצוירת בשדה ונשמרת בסטודיו כסקיצה לעבודה בהמשך. רישומים של אמנים באותה תקופה היו לעיתים נדירות יצירות אמנות בפני עצמם, בניגוד לציור בימינו.
יאן ואן גוין, רישום הכנה לציור, 1651
על לוח הצבעים שלו היה טוחן אוסף צבעים בגווני אפור נייטרלים, גוונים חומים וצהובים, ירוקים ואדומים שנראו כאילו נמשכו מתוך האדמה שצייר. לאבקות הטחונות הוסיף שמן לכה להמסת הפיגמנטים שלו לצבעים שאותם מרח בשכבות צבע דקות שהיו ניתנות בקלות למיזוג.
האזורים הכהים בציור נשמרו דקים ושקופים מאוד עם כמויות גדולות של שמן. האזורים הבהירים יותר בתמונה טופלו בשכבות כבדות ואטומות יותר, שכמות נדיבה של פיגמנט לבן מעורבב בצבע. האור הנופל על הציור בקטע המואר משתקף בחזרה אל הצופה. האפקט הוא ריאליזם מדהים ואיכות תלת־ממדית. פני השטח של הציור המוגמר דומים למוס נוזלי וגמיש, המוקצף ומעוצב בעזרת המברשת.
ניתן לראות כמה מיצירותיו של ואן גוין במדריד, אחת באוסף הציבורי (״נוף חורפי עם דמויות על קרח״, 1643) ואחרות באוסף כרמן תיסן המוצגות גם שם (״נוף נהר עם סירת מעבורת וקוטג'״, 1634) [3]
