PROFILPELAJAR.COM

ואלרי צ'קאלוב
Вале́рий Па́влович Чка́лов
לידה	20 בינואר 1904 (יוליאני); Chkalovsk, רוסיה
פטירה	15 בדצמבר 1938 (בגיל 34); מוסקבה, ברה"מ
מקום קבורה	בית הקברות של חומת הקרמלין
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
השכלה	Borisoglebsk Higher Aviators School; Orenburg Military Aviation Piloting High School ;
צאצאים	Valeriâ Valerʹevna Čkalova
השתייכות	חיל האוויר הסובייטי
תקופת הפעילות	מ-1921
דרגה	קומבריג
עיטורים
	עיטור לנין (5 במאי 1935); עיטור לנין (24 ביולי 1936); גיבור ברית המועצות (24 ביולי 1936); עיטור הדגל האדום (9 באוגוסט 1937); מדליה להנצחת 20 שנים לצבא האדום (פברואר 1938) ;

ואלרי צ'קאלוב (ברוסית: Валерий Павлович Чкалов;‏ 2 בפברואר 1904 – 15 בדצמבר 1938) היה טייס סובייטי, ומראשוני גיבורי ברית המועצות.

ראשית חייו

ואלרי צ'קאלוב נולד בשנת 1904 בכפר במחוז ניז'ני נובגורוד (כיום העיר צ'קאלובסק (אנ')). אביו היה פועל במפעל מקומי. אימו נפטרה בהיותו בן 6. בשנת 1916 החל ללמוד בבית הספר המקצועי, אך בעקבות אירועי מהפכת אוקטובר בית הספר נסגר והוא חזר להתגורר עם אביו. צ'קאלוב עבד בעבודות מזדמנות. החל ללמוד טיסה בשנת 1921 ולאחר 3 שנים סיים את לימודיו.

ביוני 1924 צ'קאלוב נשלח ליחידת חיל האוויר הסובייטי שהייתה מוצבת בלנינגרד. בתקופה זו נחשב לטייס אמיץ אך לא ממושמע. הוא נענש מספר פעמים, בין היתר בגין טיסה מתחת לגשר. ב-16 בנובמבר 1925 אף נשפט לשנת מאסר.

בשנת 1927 צ'קאלוב התחתן והועבר לשרת בסביבת העיר בריאנסק כאשר משפחתו נשארה בלנינגרד. בהיותו בבריאנסק המשיך לעבור עבירות משמעת ולבסוף נשפט לשנת מאסר והודח מהצבא. חודש לאחר מכן, הודות לפניות ממפקד חיל האוויר יעקב אלקסניס וקלימנט וורושילוב, הומתק עונשו למאסר על תנאי. בהיותו טייס מילואים חזר צ'קאלוב ללנינגרד ושימש כמדריך טיס.

בנובמבר 1930 הוחזרה לצ'קאלוב דרגתו הצבאית והוא החל לעבוד במכון לחקר הטיס של חיל האוויר במוסקבה. הוא עבד במכון במשך שנתיים ובתקופה זו ביצע כ-800 טיסות ניסוי על מטוסים מדגמים שונים.

בינואר 1933 החל צ'קאלוב לעבוד במפעל לבניית מטוסים המסונף למשרד תכנון מטוסים של ניקולאי פוליקרפוב. צ'קאלוב הפך לטייס ניסוי של מטוסים אשר במהלך שנות ה-30 היוו את עמוד השדרה של חיל האוויר הסובייטי. על פעילותו זו, הוענק לו בשנת 1935 עיטור לנין.

טיסות לטווח ארוך

בסתיו 1935 גאורגי באידוקוב שהיה חברו של צ'קאלוב, הציע לו לבצע טיסה מברית המועצות לארצות הברית דרך אזור הקוטב הצפוני. הייתה זו טיסה חסרת תקדים באורכה ובקשייה לתקופה המדוברת. ההצעה באה על רקע טיסה קודמת של צוות אחר באותו המסלול, שנכשלה. צ'קאלוב היה טייס קרב ובתחילה לא הביע עניין לבצע טיסה במטוס כבד. עם זאת, מאפייני הטיסה עניינו אותו בשל חושו ההרפתקני והוא הסכים. פניית הטייסים ליוסיף סטלין לא זכתה למענה חיובי מחשש לאי-הצלחה נוספת אך סטלין אישר טיסה במסלול ממוסקבה לפטרופבלובסק-קמצ'טסקי. הטיסה המריאה ב-20 ביולי 1936 והסתיימה לאחר 56 שעות בנחיתה על האי בים אוחוצק במרחק של 9,375 ק"מ ממקום ההמראה. במהלך הטיסה עבר המטוס את עיר היעד בה תכננו לנחות אך מכיוון שבמטוס נותר עוד דלק, החליטו הטייסים להמשיך לכיוון הים. על המטוס נכתב "המסלול של סטלין" ולאחר הנחיתה שלחו לו הטייסים מברק. על טיסה זו הוענק לצוות המטוס תואר גיבור ברית המועצות (הענקה מס' 9,10,11) ועם חזרתם למוסקבה נערכה להם קבלת פנים חגיגית. לאחר טיסה זו הפך צ'קאלוב מטייס ניסוי אלמוני לאחד הטייסים המפורסמים במדינה.

צ'קאלוב וצוותו המשיכו בהכנות לטיסה לארצות הברית דרך הקוטב הצפוני ובתחילת שנת 1937 קיבלו אישור לכך. הטיסה המריאה ב-18 ביוני 1937 והסתיימה ב-20 ביוני בעיר ונקובר שבמדינת וושינגטון, ארצות הברית. במהלך הטיסה היו מספר תקלות במערכות המטוס. כתוצאה מטמפרטורות נמוכות המטוס החל להתכסות בקרח והטייסים נאלצו לעלות לגובה של מעל 4,000 מ'. כתוצאה מכך הצוות נאלץ להשתמש במסכות חמצן מספר שעות מעבר לתכנון. כתוצאה מקשיי הטיסה צריכת הדלק חרגה מהמתוכן והיה ברור שהמטוס לא יגיע לסן פרנסיסקו שהייתה, למעשה, עיר היעד. הטיסה ארכה 63 שעות ובמהלכה עברו 8,500 ק"מ. על טיסה זו קיבל צוות המטוס את עיטור הדגל האדום. הטייסים זכו לכבוד רב בארצות הברית ואף התקבלו על ידי הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט.

שתי הטיסות בוצעו במטוס מדגם ANT-25 (אנ') מתכנונם של אנדריי טופולב ופאבל סוחוי. מטוס זה תוכנן במיוחד לביצוע טיסות לטווח ארוך.

מותו

ב-15 בדצמבר 1938 ביצע צ'קאלוב טיסת ניסוי על מטוס חדש מתכנון פוליקרפוב. המפעל היה בלחץ עקב הצורך להציג את המטוס לקראת סוף שנה. הטיסה תוכננה ל-7 בנובמבר אך נדחתה עקב ליקויים. מתכנן המטוס, ניקולאי פוליקרפוב, התנגד לביצוע הטיסה הראשונה ולכן הועבר מתפקידו. ב-10 בדצמבר ו-12 בדצמבר נמשכו בשדה התעופה בדיקות הקרקע של המטוס כאשר בכל פעם התגלו ליקויים שנדרש לתקן. לבסוף סוכם לבצע את הטיסה הראשונה ב-15 בדצמבר. לאחר טיסה של כ-10 דקות החל צ'קאלוב בהכנות לנחיתה ובשלב זה כבה מנוע המטוס. במהלך נחיתת החירום פגע המטוס בעמוד חשמל. צ'קאלוב נפגע בראשו ומת בבית החולים כעבור כשעה. לאחר התאונה ראשי המפעל הואשמו ברשלנות ונשפטו. צ'קאלוב נטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.

קיימת גרסה לפיה לברנטי בריה היה מעורב ב"ארגון" התאונה.

צ'קאלוב בתרבות הסובייטית

בשנות ה-30 פיתוח יכולות חיל האוויר היה בראש סדר העדיפויות של הממשל הסובייטי. הישגים בתחום התעופה וטייסים סובייטיים היו פופולריים מאוד בציבור. בתמיכת הממשל, כל 10 הענקות תואר גיבור ברית המועצות הראשונות היו לטייסים. מכל הטייסים הסובייטים המפורסמים צ'קאלוב היה האהוד ביותר בציבור הרחב. הוא היה הדמות המתאימה ביותר לסובייטי החדש – צעיר לנצח (נפטר בגיל 34), בעל יכולת להתגבר על תופעות טבע קשות (טיסה דרך הקוטב הצפוני) ומת תוך הקרבה עצמית במהלך טיסת ניסוי של מטוס קרב חדש.

בשנת 1938 שם העיר אורנבורג הוחלף ל"צ'קאלוב". על שמו נקראו רחובות במספר ערים, מפעלים, בית ספר וכו'.

בשנת 1941 יצא סרט אודות חייו. בסרט היו הופעות רבות של יוסיף סטלין, הודגשו שם דאגות של צ'קאלוב מפני "אויבי העם" וכו'. בשנת 1962 עבר הסרט שינויים משמעותיים – כל האזכורים של סטלין הורדו מהסרט והוא קוצר ל-83 דקות. זו הגרסה שמוקרנת עד היום ברוסיה וקיימת גם בקלטות.

אחד מהאפיזודות הראשונות של הסרט מתארת את טיסתו מתחת לאחד הגשרים של לנינגרד לעיני אשתו לעתיד. לאחרונה הובעו ספקות לגבי קיום אירוע זה. טיסה מסוג זה ניתן היה לבצע רק באור יום והייתה צריכה להתרחש במרכז העיר. למרות זאת לא ידוע על אף עד ראייה לאירוע או אזכורו בעיתונות המקומית. לעומת זאת ישנם אזכורים רבים של טיסה דומה שבוצעה במהלך הסרטת הסרט. כמו כן, לפי בדיקת קורות החיים של צ'קאלוב בתקופה האמורה הוא לא היה כלל בלנינגרד.