התקן לקידום הלסתחסימת דרכי הנשימה בעת שינה - הלשון צונחת וחסמת את מעבר האוויר דרך הלועהזזת הלסת והלשון לכיוון קדימה עם התקן דנטלי - המרווח של הלוע גדל, ומתפנה מקום למעבר אוויר
התקן דנטלי לקידום הלסת (באנגלית: Mandibular advancement splint או Mandibular Repositioning Device) הוא מכשיר פלסטי שמרכיבים על השיניים לתיקון לשיפור איכות השינה על ידי מניעת נחירות או דום נשימה חסימתי בשינה. לחולים שאינם יכולים להסתגל למכשיר CPAP (מסכת אוויר בלחץ חיובי). ההתקן יכול להוות טיפול טוב ושקט, בלתי פולשני, ניתן להסרה בקלות, ובדרך כלל קל להסתגל אליו.
בשנת 1991 נוסדה בארצות הברית האקדמיה האמריקאית לרפואת שיניים לשינה (American Academy of Sleep Dentistry) שעוסקת בהכשרה של העוסקים בנושא - רופאי שיניים וטכנאי שיניים. בשנת 2000 הוקמה מחלקה העוסקת בהתקנים דנטאלים במסגרת האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (American Academy of Sleep Medicine, AASM).
התקן דנטלי לקידום הלסת, הולך ותופס בשנים האחרונות מקום הולך וגדל במסגרת הטיפולים המקובלים, גם בישראל, כטיפול חלופי למכשיר CPAP, שהיא שיטת הטיפול המובילה בדום נשימה בשינה, ואף כתחליף לניתוח.
אופן הפעולה
במקרים בהם הפסקות נשימה בשינה או נחירות נגרמות עקב חסימת האוויר על ידי בסיס הלשון, ההתקן דוחף את הלסת התחתונה לכיוון קדימה, ויחד איתו נדחף קדימה גם בסיס הלשון, ובכך גדל המרווח של הלוע ומתפנה מקום למעבר אוויר דרכו. בנוסף, קידום הלסת גורם לייצוב, למתיחת ההחך הרך ולהרחבת המרווח מאחורי החך. כל זאת באמצעות מתח המועבר בין אזור החך הרך ובין שריר הג'ניוגלוסוס (Genioglossus muscle) ומשם לכיוון עצם הלשון וללסת התחתונה.
התוויות לשימוש
ההתקן מאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) וההתוויות לשימוש בו על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (AASM) משנת 2006, כוללות:
טיפול בנחירות.
טיפול ראשוני בדום נשימה חסימתי בדרגה קלה ובינונית (5-30 הפסקות נשימה בשעה במהלך השינה).
טיפול תחליפי בדום נשימה חסימתי בכל דרגת חומרה, גם בחומרה קשה (מעל 30 הפסקות נשימה בשעה) - למי שאיננו יכול להסתגל למכשיר CPAP.
לפני כל טיפול בדום נשימה בשינה, יש לבצע בדיקת שינה ולעבור בדיקה אצל רופא אף אוזן גרון, כדי לאבחן את הסיבה לדום נשימה ואת החומרה.
מידת הצלחה
מידת הצלחת של הטיפול בהתקן משתנה על פי חומרת הפרעות השינה, על פי מיומנות רופא השיניים, על פי סוג ההתקן ועל פי המבנה האנטומי של החולה, ומדד מסת הגוף (BMI) שלו.
על פי מרבית המחקרים מכשיר ה-CPAP יעיל יותר מאשר ההתקן הדנטלי. בכל זאת, במקרים רבים, מטופלים עם מכשיר CPAP אינם משתמשים בו במהלך כל הלילה או אינם משתמשים בו כלל. במחקר השוואתי[1] נמצא, כי בקרב 126 ממטופלים ב-CPAP, 71% העדיפו את השימוש בהתקן הדנטלי, 19% העדיפו את ה-CPAP ו-10% לא יכלו להצביע על מכשיר מועדף.
על פי מחקרים שונים, ההתקן הדנטלי יעיל יותר מאשר ניתוח UPPP (Uvulopalatophryngoplasty) לכריתת החך הרך, הענבל והחגורה הלימפטית על שם ולדייר - בטיפול בדום נשימה בדרגת חומרה קלה עד בינונית.
תופעות לוואי
בדרך כלל, המכשיר בטוח וגורם לתופעות לוואי יחסית קלות יחסית ונדירות:
שינויי סגר קלים לאחר שימוש ממושך, שמתבטאים ביכולת תזוזת הלסת התחתונה.
