התגלות כרגש היא פירוש למילה EPIPHANY בלועזית (המגיעה מהמילה epiphanea ביוונית עתיקה שמשמעותה התגלות, הופעה מדהימה) והיא מתארת תחושה של הבנה פתאומית.

באופן כללי, המושג נועד לתאר פריצה מדעית וכן גילויים דתיים או פילוסופיים, אך ניתן להשתמש במושג זה לכל מצב שבו ישנה תובנה מאירת עיניים המאפשרת את הבנת הבעיה או המצב מנקודת מבט חדשה ועמוקה. התגלויות אלה נחקרות בין היתר בניסיון ללמוד את התהליך העומד מאחורי חדשנות.

על מנת להבין מתי התגלות היא אכן כזו בחדשנות, ניתן להשתמש במודל שיצר רוברטו ורגאנטי במאמרו:^[1]Radical Design and Technology Epiphanies: A New Focus for Research on Design Management במאמר זה מתאר הכותב את הרעיון של חדשנות מתוך מניע עיצובי-תכנוני, כלומר בגישה שהעיצוב והתכנון נותנים ללקוח משמעות חדשה.

ניתן לתאר את ההתגלות באמצעות מודל אשר בצירו האחד יש את הטכנולוגיה ובצירו השני את המשמעות. אם הלקוח מקבל כלי שבו הטכנולוגיה וגם המשמעות הן תוספתיות ביחס לכלים קיימים הרי שמדובר במשיכה של השוק. אם הטכנולוגיה היא פורצת דרך והמשמעות היא תוספתית הרי שמדובר בדחיפה טכנולוגית. אם המשמעות היא פורצת דרך והטכנולוגיה היא תוספתית הרי שמדובר בהנעה של עיצוב-תכנון ולמעשה במקרים אלו החדשנות היא חדשנות תוספתית בלבד.

אך ורק כאשר הלקוח מקבל טכנולוגיה חדשה (כלומר מענה פונקציונלי) וגם ערך מוסף (כלומר משמעות) הרי שמדובר בהתגלות בחדשנות^[2]. במקרה זה, יש הרואים בחדשנות כחדשנות משבשת.

התגלויות הן אירוע די נדיר ובדרך כלל מגיעות לאחר חשיבה מאומצת על הבעיה. לעיתים קרובות הן מופעלות על ידי מידע חדש שמגיע, אך חשוב מכך נדרש ידע מקדים עמוק, כדי להגיע לקפיצה נחשונית בהבנה.

במקור ההתגלות מגיעה מהדת (בנצרות – מתייחס להבנה שישו הוא בן האלהים) ומתייחסת להגעה לתובנה באמצעות האלוהי ועל אף שכיום קונוטציה זו פחות שימושית הרי שההבנה היא שההתגלות הזו מגיעה מאירוע על טבעי, כפי שהתגלית נדמה שמגיעה בפתאומיות מבחוץ.

השימוש החילוני של מילה זו כנראה נובע משימוש של ג'יימס ג'ויס בספריו אשר מתאר את ההתגלות כ-"ביטוי רוחני פתאומי בעקבות אירוע או עצם כלשהו – הביטוי נראה לכאורה כלא פרופורציוני למשמעות האירוע".

התגלויות יכולות להימצא במגוון צורות ובדרך כלל נוצרות על ידי קומבינציה של ניסיון, זיכרון וידע.

דוגמה עכשווית בזעיר אנפין לתהליך כזה יכולה להיות למשל בעת עבודה בקורס באוניברסיטה כאשר אין מענה מידי לבעיה שהוצגה, אך לאחר מחקר, רכישת ידע ומחשבה, הסטודנט מגיע לתובנה אשר פותרת את הבעיה. לרוב התגלות מגיעה לאחר עבודת מחקר משמעותית והיא למעשה התוצאה של תהליך ארוך.

ההרגשה המפתיעה והממלאת של ההתגלות כל כך מפתיעה, מכיוון שלא ניתן לצפות מתי המאמץ ישיא פרי. מעבר לפריצת הדרך, התחושה הממלאת שמגיעה בעקבות ההתגלות היא הפרס על המאמץ הרב.

אנו מוצאים התייחסויות לכך בדברי מפורסמים רבים, אשר מתארים את הצלחתם "בין-לילה" כתהליך ארוך וקשה של אימון ומאמץ.

מיתוס ידוע אומר כי רוב ואף כל ההמצאות קורות באמצעות התגלויות, אך המציאות שונה, לא כל ההמצאות קורות בהתגלויות, למעשה רוב ההמצאות קורות ללא התגלות ולמעשה ההתגלות תורמת לפריצת דרך הבאה, כך אין יכולת לחזות התגלות או לשלוט בה.

סקוט בֶּרְקָן, סופר ומרצה אמריקאי אשר שימש כמהנדס בכיר בחברת מיקרוסופט וכתב ספרים רבים בנושא חדשנות וכיצד לגרום לדברים לקרות אומר כי-: "הדרך הטובה ביותר לחשוב על התגלות היא כבונוס מזדמן על עבודה על בעיות מסובכות"^[3].

דוגמאות מפורסמות להתגלויות הן:

• מציאת חוק הציפה של ארכימדס, אשר בעת ההתגלות צעק: "אאורקה" – "מצאתי" (מילה זו משמשת בהשאלה לציון גילוי חשוב או תובנה חשובה ומפתיעה).
• מציאת כוח הגרביטציה על ידי אייזיק ניוטון כשנפל עליו תפוח והוא הבין שאותו כוח פועל על התפוח בנופלו ארצה ועל הירח בשומרו במסלול סביב כדור הארץ.
• אלברט איינשטיין ציין בעבר כי ניסוח תיאורית היחסות הכללית הכוללת את ההבנה שכוח הגרביטציה הוא עיקום במרחב הזמן חלל נבעה גם מהמחשבה על מעלית נופלת ובתוכה אדם שאינו יודע להבדיל בין חוסר המשקל של הנפילה לזה של החלל. למחשבה זו אשר מתארת התגלות הוא קרא: "המחשבה השמחה ביותר של חיי".