ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מיני בעלי חיים נטרפים משתמשים בשיטות הגנה שונות מפני טורפיהם.

ישנם יצורים המנצלים ריבוי צאצאים ופיזור הצאצאים, כמנגנון הגנה אשר יותיר בתקווה חלק מן הצאצאים לפליטה, בחיים. אך ישנם בטבע מנגנוני הגנה מתוחכמים יותר ויעילים יותר להתגוננות מפני טריפה, חלקם מרתיעים את הטורפים, מבלבלים אותם ומרחיקים אותם, ומיעוטם תוקף בחזרה ועלול אף להרוג את הטורפים. אצל כמה חיות ההגנה אינה מתרחשת במשך ציד אלא לאחר זמן (בהתגוננות למשל) ואצל חיות כמו ציקדה מחזורית או דבורים ישנה הגנה על ה"מין" בעוד כמה מהפרטים בקבוצה נטרפים בידי טורפים.

רוב הנטרפים הם חיות קטנות ופגיעות שנוהגות לחשוד בכל דבר הקרוב אליהם, לברוח מהר, להסתובב בחבורות שמתריעות מפני סכנה ובדרך כלל הם לא מתרחקים מהמחסה שלהם. בניגוד לעיני הטורפים המכוונות קדימה, רוב עיני הנטרפים ניצבות מצידי הפנים כדי שיראו בזמן את הטורפים המגיחים מאחור.

כמו אצל אוכלי הצמחים כך אצל טורפיהם מתפתח מרוץ חימוש ביולוגי שבו הטורף מנסה להרוג את טרפו והטרף משכלל את הגנותיו, עם התפתחות הדורות. כך לדוגמה במהלך האבולוציה האנטילוקפרה רצה מהר מאוד וטורפים אחרים כמו הברדלס האמריקני הגבירו את מהירותם עד שהברדלס נכחד מסיבה כלשהי, והיום אין טורפים שיכולים להשיג את האנטילוקפרה בשעת ריצתה ולכן למעשה אין לה טורפים. אותו הגורל נכון גם לבני אדם שהגיעו במהלך התפתחות החי לפסגת שרשרת המזון.

ערך זה עוסק בהתגוננות אצל בעלי חיים יבשתיים. צמחים שונים מותקפים על ידי אוכלי צמחים ובתגובה פיתחו מספר הגנות שחלקם דומות להגנות בעלי חיים (אנ').

הגנות הקשורות בבריחה והתחמקות הן:

• ריצה מהירה, כמו במקרה של האנטילופות ובייחוד האנטילוקפרה (שאין לה טורפים המשיגים אותה). חלק מן הבורחים מבצעים דלגנות על מנת להרתיע את הטורפים ממרדף אחריהם.
• הימלטות לשטח לא נגיש, כמו למערה, עצים גבוהים או למים עמוקים. כמו כן ישנם מינים שעפים או דואים ובכך מתרחקים מן הטורפים היבשתיים.
• מבנים שאינם נגישים לטורפים כמו מחילות, קנים חזקים או מבנים בתוך צמחים קוצניים מרתיעים טורפים.
• הימלטות תוך התפתלות, המפתיעה את היריב ועוזרת גם למינים איטיים שאינם יכולים לברוח, להצליח להתחמק מהטורף.
• ישנן חיות העוברות לפעילות לילית כדי להימלט מטורפים הצדים ביום, כמו דורסי יום.
• ישנן חיות, בעיקר בעולם החרקים, המתחמקות בעזרת שבירת התנועה ושינוי צבע עד שהרודף מאבד אותם. כך למשל היתוש בורח תוך שינויי כיוון חדים, וחגבים רבים פורסים כנפיים צבעוניים המושכים את עין הרודף, אך אז מקפלים את הכנפיים בבת אחת וכך נעלמים מעיני הרודף.

ערך מורחב – התגוננות הרתעה

• תקיפה של הטורף על ידי הכאתו, לעיתים עד מות הטורף ולעיתים כתרגיל הרתעה. לרוב מדובר בחיות גדולות או בעלות איברים מגודלים מסוימים כמו צבתות, קרניים, חטים או ניבים שהוגדלו כדי לעזור בהרתעה.
• חיות בוגרות תוקפות את הטורפים של צאצאיהם שאינם יכולים להגן על עצמם, גם כשהם עצמם משתמשים בהגנות אחרות לטורפים גדולים יותר.
• הגנה על ידי ארס ורעלים. למינים ארסיים רבים ישנם צבעי אזהרה שמזהירים את הטורף לבל ינסה לאכול אותם. בנוסף מינים מסוימים כמו מיני הקוברה היורקת יכולים לירוק ארס אל עיני הטורפים.
• מספר הגנות קשורות בהתזתם אל עבר האויב וכך מרתיעה אותו או מכאיבה לו. דרכים כאלה כוללים ריחות דוחים (בואש), סילון חם (כמו של מפציצנית מרעישה), מכת חשמל או אף הטלת צרכים. כמה זחלים מפרישים נוזלים דוחי נמלים כשהם מותקפים.
• יריקת דם (אנ'). כמה מינים כמו חיפושיות ממשפחת Meloidae או איגואנה מקרינה יורקות דם רותח על האויב. גם הפרשת ריר על האויב מרתיעה אותו בדומה ליריקת דם. בדרך זו משתמשים חשופיות, אפרוחי יסעוריים או מיקסינות המותקפים.
• שריון, עוקץ או קוצים בולטים. לכמה מינים ישנם תאי ארס בתוך הקוצים שעל גופם. לדגים רבים עצמות קוצניות ואף ארסיות. גם הקונכייה של הרכיכות משמשת כסוג של שריון.
• התנפחות לכדור גדול אצל דגי הנפוחיתיים, העוזרת גם להפחיד את הטורף וגם למנוע בליעה, נוסף על קוצים שיכולים להכאיב לטורף. הצ'קוואלה יכולה להתנפח בתוך מאורתה ואז אי-אפשר להוציאה החוצה. מספר חיפושיות כמו Hemisphaerota יכולות גם להידבק לעלים ולהיאחז בחוזקה.
• התנפלות על הטורף. לעיתים טורפים עלולים להיתקף על ידי מיני הטרף שלהם כשהם אינם במצב ציד, כדי שבהגיע יום הציד, אותו הטורף יניח לחיות אלו. התופעה ידועה בעיקר אצל עופות דורסים המותקפים על ידי ציפורים קטנות.

• הסוואה טובה. אצל הזיקית יש אפילו יכולת לשנות את צבעה במהירות. לכמה ממיני הפרפרים יש צבע העוזר להם להתחבא בין ענפים או באדמה.
• חיות שוכנות מעמקים משתמשות באורות אדומים להאיר, אך אור כזה אינו נראה למרבית הטורפים. כך גם מספר חיות ימיות הן שקופות לחלוטין להגנה.
• כמה מינים לא ארסיים מתגוננים בעזרת חיקוי מינים ארסיים בצבעם ומראם. ישנם עוד כמה סוגי חיקויים המגוננים על מיני נטרפים.
• התחזות למת כמו אצל האופוסום.
• חקיינות עצמית: הסתרת איברים מועילים כמו עיניים אצל דג הפרפרון.
• מצגי איום - הצגות המפחידות את האויב באמצעות מראות או קולות פתאומיים. כך מתגוננים מיני תמנונים או חרדון הצווארון
• מצגי הסחה: כוללים 2 סוגים: הורה המגונן על צאצאו באמצעות התחפשות לבעל חיים פצוע והרחקת האויב. כך גם יש הפולטים דיו הנראה כיצור חי, או המערפלים את הדרך, בדרך זו מתגוננים מיני החופמיים וארנבת ים, ובערפול נוקטים התמנונים והדיונונים (הנקראים על שם תופעה זו).
• אוטוטומיה או כריתת איברים. דרך זו עוזרת לאחר שטורף תפס חלק מאיברי הטרף. כך מתנתקות לטאות מזנבם. יש מיצורים אלו היכולים לגדל שוב איברים שלמים שנטרפו.

לחיות חברתיות המתקהלות יחדיו ישנם מספר יתרונות כהתגוננות מפני טורפים:

• טורפים רבים נמנעים מהתקרבות למושבות גדולות של נטרפים, כי הם עלולים להיפגע כשהנטרפים יתקפו את טורפיהם. אצל הדבורים ישנה התאבדות חברתית של הפרטים למען הגנה על הכוורת.
• יש מיני חיות היכולות ליצור חומה חיה כדי להגן על פרטים צעירים בעדר וכן למנוע תקיפה על אחוריהם. כך נוהג כבש המושק.
• ישנו סיכוי שהטורפים ישבעו מזינוב בחלשים ובנכשלים ועיקרו של העדר יוותר חי.
• מספר מינים כמו ציקדה מחזורית "מפציצה" את טורפיה בצאצאיה הצעירים כמזון חלופי, וכך הרוב מצליחים לשרוד.
• מינים החיים בלהקות פולטים אותות מצוקה כשהם רואים טורף וכך מודיעים לשאר הפרטים היכן האויב. אותות מסוג זה נחקרו במיני מכרסמים כמו סנאי קרקע בלדינג. לעיתים ישנם כמה מינים המשקיפים יחד על הטורפים, ומשתפים פעולה. מצבים כאלו ידועים בסוואנה באפריקה שם ג'ירפות, יענים ובעלי חיים נוספים מזהירים זה את זה מפני טורפים קרבים.
• להקות דגים וכן עופות יכולות להסתחרר מול טורפים וכך לבלבל אותם במפגן של פרטים מרובים כביכול.
• ייתכן שפסי הזברה וכן החברבורות והפסים בחיות אחרות עוזרים לבלבל את טורפיהם שאינם מצליחים לבודד את מראיהם של פרטים בודדים מתוך הקבוצה.

• מספר עשים המותקפים על ידי עטלפים פיתחו שיטה לקטוע את איכון ההד של העטלף. עטלף שנקטע האיכון שלו לא ידע שהעש מצוי לידו.
• כמה עופות מקננים ליד טורפים גדולים יותר כמו עיטים. העיטים עוזרים להניס טורפים כמו שועלים ונחשים מהאפרוחים הפגיעים. בנוסף מספר דורסים צדים הרחק מאזורי הקינון של עצמם.
• הדדיות בין שני בעלי חיים יכולה להציל אותם מהיטרפות. למשל: השושנון מסתתר בין זרועותיה של שושנת ים מטורפים ובתמורה מגרש דגים אוכלי אלמוגים ממנה. כך מתנהלים גם כמה טפילים.
• כמה חרקים המותקפים על ידי נמלים משתמשים בפרומונים של הנמלים כדי לבלבל אותם ולהימלט. חרקים נוספים יכולים לחיות ולהטיל ביצים בקן הנמלים הבטוח מטורפים נוספים בדרך זו.
• מספר חיות התחסנו מהארס של טורפיהם, כך דגי השושנון או דג השלפוחן יכולים להסתתר בין זרועות מדוזות ושושנות ים. מספר חיות פיתחו גם הגנה מארס נחשים.
• שימוש במנגנון אוטותיזה

מדיה וקבצים בנושא התגוננות מפני טורפים בוויקישיתוף