התאחדות בוני הארץ

תחום	ישראל
מדינה	ישראל
מטה הארגון	מגדל שלום, תל אביב
מנכ"ל	יגאל סלוביק
תקופת הפעילות	1948, כ"המרכז הארצי של ארגוני הקבלנים והבונים בישראל" – הווה (כ־76 שנים)
www.acb.org.il

התאחדות בוני הארץ (בעבר התאחדות הקבלנים והבונים בישראל) היא הארגון היציג היחיד של העוסקים בבנייה, בתשתיות, בפיתוח ובמכלול עבודות ההנדסה הבנאיות האחרות. ההתאחדות פועלת לקידום ענף הבנייה והתשתיות בישראל, לשמירת האינטרסים והזכויות של כלל הקבלנים והבונים בישראל ולפתרון בעיות במגוון תחומים מקצועיים של הענף. בהתאחדות בוני הארץ כ-2,000 חברים.

ארגון הקבלנים הראשון בארץ ישראל המנדטורית, "ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב-יפו"^[1], הוקם ב-1932, בהמשך הוקמו ארגונים נוספים בירושלים ובחיפה. ההתאחדות נוסדה ב-1948, במטרה לאגד תחת גג אחד את כל הארגונים, התאגידים והגופים העוסקים בענף הבנייה, בשם "המרכז הארצי של ארגוני הקבלנים והבונים בישראל" (או בקיצור "מרכז הקבלנים")^[2].

בשנת 1955, נבנה "בית הקבלן" ברחוב מקוה ישראל 18 בתל אביב בסמוך לגן החשמל, ורכזו בו משרדי "מרכז הקבלנים" וחברות הבת: בנק "אוצר הקבלנים בע"מ" (שב-1978 שונה שמו ל"בנק הבניה לישראל בע״מ"), "החברה הכלכלית של הקבלנים והבונים בישראל בע"מ" ומערכת העיתון "הקבלן והבונה"^[3]. בשנת 2005 החליטה התאחדות הקבלנים לעזוב את הבניין ולשכור משרדים במגדל שלום^[4]. הבניין ושלושה מגרשים מסביבו נמכרו בשנת 2007 והוא נהרס בשנת 2012^[5].

בשנת 1989, התאחד "המוסד המאוחד לענף הבנייה" עם "מרכז הקבלנים" ל"התאחדות הקבלנים והבונים בישראל"^[6].

במהלך שנת 2008 חתמה התאחדות בוני הארץ על הסכם לצירוף התאחדות קבלני השיפוצים להתאחדות. הארגונים פועלים ביחד למיגור פעילות ה"חאפרים" בענף הבנייה, העלאת הרמה המקצועית בענף, מלחמה בתאונות העבודה והכשרה משותפת של עובדים מקצועיים.

בעשור השני של המאה ה-21 החלה התאחדות במסע שתדלנות לאישור יבוא עובדים זרים לענף הבנייה, בעיקר מסין, לאחר שב–2011 החליטה הממשלה על מדיניות להפחתת מספר העובדים הזרים בישראל^[7][8]. בשנת 2017, ממשלות ישראל וסין חתמו על הסכם, שלפיו יגיעו 20 אלף פועלים סיניים לעבודה בענף הבנייה בישראל^[9].

בנק הבניה לישראל בע"מ הוקם על ידי מרכז הקבלנים בשנת 1953 בשם "אוצר הקבלנים", במטרה לספק מימון לענף הבנייה^[10]. בשנת 1978 שינה את שמו ל"בנק הבניה לישראל"^[11]. בשנת 1980 הציע שר השיכון, דוד לוי, שהמדינה תלווה לבנק חצי מיליארד לירות למימון הפעילות שלו^[12] וב-1984 ביקש לגייס הון בבורסה, אך הדבר לא יצא לפועל^[13]. בנק הבנייה סיים את שנת 1989 ברווח נקי^[14]. אך בתחילת שנות ה-90 נמכר לאיש העסקים ז'ק בר, ובהמשך נסגר^[15].

בשנת 1982, הוקמה "החברה לפיתוח מיסודם של הקבלנים והבונים בישראל בע"מ" במטרה לפתח את הפעילות העסקית של הארגון, ולרכז את כל חברות הבת במסגרת אחת. מניות החברה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב באותה שנה. החברה הייתה מעורבת במיזמי בנייה בישראל ומחוץ לה, אך בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החל סכסוך בין בעלי המניות^[16]. בשנת 2006 רכש איש העסקים אריה פרידמן את החברה, והיא נסגרה בשנת 2009 לאחר שלא יכלה לעמוד בתשלומי האג"ח שגייסה^[17].

• נשיאות ההתאחדות - הנשיאות מורכבת מקבוצת קבלנים, מתנדבים, הנבחרים בכל שלוש שנים על ידי כלל חברי ההתאחדות. הנשיאות דנה ומחליטה בנושאי מדיניות שוטפת וממנה את הנציגים לתפקידיהם בהתאחדות ובמוסדותיה ולתפקידי ייצוג במוסדות חוץ.
• הסגל המקצועי - הסגל מורכב מאנשי מקצוע שתפקידם לתפעל את אגפי ההתאחדות: אגף כספים וכלכלה, אגף בנייה חוזית ואגף תשתיות, אגף יזמות בנייה, אגף טכני, אגף הקשר עם הקבלן, מערך דוברות ויחסי ציבור ואגף פרסום ושיווק. בראש הסגל המקצועי עומד מנכ"ל ההתאחדות.
• ועידה כללית - בעקבות השינוי הארגוני^[18], (שנכנס לתוקף בוועידה הכללית של ההתאחדות בשנת 2007), מתקיימת הוועידה הכללית של ההתאחדות אחת לשלוש שנים, ובה נבחרים ראשי מוסדות ההתאחדות, כאשר כל קול (כל חבר התאחדות) בוחר. במסגרת הוועידה אף נקבעת מדיניות פעולותיה של ההתאחדות.

עיקר הפעילות מבוצעת בוועדות ההתאחדות שבהן גם מתקבלות ההחלטות בתחומים השונים. בראש כל ועדה עומד קבלן נבחר והיא כוללת נציגים מתוך חברי ההתאחדות, יועצים חיצוניים ונציגים של הנהלת ההתאחדות. בין הוועדות שפועלות כיום בהתאחדות ניתן למנות את: ועדת תקינה, איכות בבנייה ורישום קבלנים, ועדת מיסוי, ועדת משאבים, ועדת כספים וכלכלה, ועדת עבודה, המשאב האנושי ובטיחות, ועדת קרקע, ועדה מוניציפלית, ועדת תכנון ובנייה, ועדת תמ"א 38 ועוד.

בהתאחדות פועלים שלושה אגפים מקצועיים: אגף יזמות ובנייה, אגף תשתיות ואגף בנייה חוזית. כמו כן, פועלים במסגרת ההתאחדות 14 ארגוני קבלנים מקומיים. התאחדות בוני הארץ שותפה עם הסתדרות עובדי הבניין והעץ^[19] בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל^[20], שמטרתה עידוד ופיתוח ענף הבנייה. יעדיה העיקריים הם: הכשרה, קליטה ודאגה לרווחת העובדים הישראליים בענף.

חברי התאחדות בוני הארץ מקבלים סיוע בתחומים רלוונטיים, ובהם דיני עבודה, הסכמי שכר, בעיות מול משרדי ממשלה ורשויות מוניציפליות, נושאי חקיקה ותקינה, סוגיות תכנון ובנייה, בעיות חוזיות, בעיות כח אדם וכדומה.

במסגרת פעילותה למען קידום הענף מספקת התאחדות בוני הארץ מגוון שירותים ומידע גם לרוכשי הדירות. ההתאחדות מפעילה לשכת מידע טלפונית בנושא קבלנים רשומים, המאפשרת לרוכשי הדירות לברר בשיחת טלפון, האם הקבלן שממנו הם עתידים לרכוש דירה הוא קבלן רשום וחבר התאחדות בוני הארץ.

התאחדות בוני הארץ בשיתוף עם המשכן לבוררויות ופתרון סכסוכים, מפעילה ערכאת בוררויות, הכוללת עשרות בוררים מקצועיים בתחומים שונים. המשכן לבוררויות מאפשר פתרון סכסוכים בין דיירים לקבלנים, ובין קבלנים וקבלני משנה.

• ביטאון ההתאחדות "בוני הארץ" (לשעבר "הקבלן והבונה") - התאחדות בוני הארץ היא המו"ל של המגזין המקצועי "בוני הארץ" היוצא לאור אחת לרבעון. המגזין כולל מגוון כתבות ומאמרים מקצועיים להעשרת הידע המקצועי של החברים בהתאחדות ושל מגוון רחב של מקבלי החלטות ועוסקים בתחומי הבנייה ותחומים נלווים, לצד סיקור פעילותה של ההתאחדות בתחומים השונים^[21].
• קרן מלגות - במסגרת קרן מלגות שהקימה התאחדות בוני הארץ מוענקות מדי שנה מלגות לסטודנטים הלומדים מקצועות הקשורים לענף הבנייה. כמו כן, מעמידה הקרן תרומות למען הקהילה^[22].

• קידום הקמת מטה מרכזי ממשלתי לתחום הדיור.
• הפחתה משמעותית של מס הרכישה על דירות^[23].
• הגדלת הממ"ד בדירות חדשות^[24].
• שינוי תקנות בנושא מרפסות מרווחות יותר^[25].
• קידום התחדשות עירונית בדגש על הקלות בתכנון הבנייה של תמ"א 38.

• חתימה על הסכם קיבוצי שזכה לצו הרחבה והפך מחייב את כל המעסיקים בענף - הסכם המבטיח זכויות יתר לעובדי הענף ללא הפליה של ארץ מוצא, מגדר ודת.
• הסדר פיצויים ממשרד האוצר לקבלני אזור הדרום בעקבות הפגיעה בענף בעת אירועים ביטחוניים רחבי היקף.
• השתלמויות והכשרות מקצועיות לפועלי הבניין (בשת"פ עם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה והסתדרות עובדי הבניין והעץ).
• שינוי שיטת הפיצוי לקבלנים על ידי המדינה במקרה של עליית מחירי תשומות הבנייה^[26].
• העמדת ערבויות מצד המדינה לבנקים, כפתרון למחנק האשראי בענף כחלק מהמשבר הכלכלי^[27].
• ביטול המכס על הברזל^[28].
• ביטול היטל כספי בסך 2,000 ש"ח לחודש על העסקת עובדים פלסטינים אשר הוטל במסגרת חוק ההסדרים^[29].
• אישור המשך העסקת עובדים זרים בענף הבנייה משנת 2010^[30] והחלטת ממשלה על תוספת של 20 אלף עובדים זרים למכסה הקיימת.
• ביטול המע"מ על שירותי בנייה במסגרת פרויקטי תמ"א 38.

• מרדכי פלדי (עד 1980)
• אלקנה אפרתי (1981–1986)
• צבי צילקר (1987–1988)
• עמוס ברעם (1989–1997)
• שמואל ארד (1997–2001)
• יהודה שגב (2001–2005)
• שמואל הרשקוביץ (2005)
• יהודה שגב (2006)
• יוסי גורדון (2007–2010)
• מוטי כידור (2011–2013)
• אליאב בן שמעון (2013-2019)
• אמנון מרחב (2019–2023)^[31]
• יגאל סלוביק (2023-הווה)^[32]

• אהרון גולדשטיין (1952–1972)
• דוד שטרן (1972–1979)
• אברהם שפרלינג (1979–1981)
• דוד שטרן (1981–1988)
• מרדכי יונה (1988–1997)
• אורי דורי (1997–2000)
• שמואל אולפינר (2000–2004)
• אהרון כהן (2004–2006)
• ניסים בובליל (2007–2016)
• רוני בריק (2016–2019)
• ראול סרוגו (2019–)

• אתר האינטרנט הרשמי של התאחדות בוני הארץ
• אתר האינטרנט הרשמי של התאחדות בוני הארץ (באנגלית)
• התאחדות בוני הארץ - אתר הבית
• גלית עדות, ‏"אומרים שאנחנו כרישי נדל"ן, אני טוען שאנחנו דגי זהב", באתר מעריב אונליין, 17 באפריל 2019
• עדי כהן, "העליהום לא מוצדק. אני לא מכיר קבלן שהולך לישון טוב בלילה אם היו אצלו הרוגים", באתר TheMarker‏, 24 במאי 2019
• התאחדות הקבלנים בוני הארץ, באתר "גיידסטאר ישראל"