בכלכלה, השפעה חיצונית (באנגלית: Externality) היא עלות או תועלת שנגרמת מעסקה כלכלית ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות בעסקה.

במילים אחרות, מבצע ההחלטה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחים מפעולתו. כתוצאה מכך, בשוק תחרותי, מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מנקודת ראותה של החברה. אם העולם שמסביב למבצע ההחלטה מרוויח יותר מאשר מקבל ההחלטה (חינוך, ביטחון), אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים. מנגד, אם העלויות לסביבה חורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד (זיהום הסביבה, פשע), אזי הסחורה תהיה בצריכת יתר מנקודת ראותה של החברה.

עבור רוב הכלכלנים, הבעיה של השפעה חיצונית מתייחסת לתוצאות של פעילות שוק. כלכלנים רואים חליפין מרצון כיתרון הדדי לשני הצדדים ביחסי החליפין, מצד שני, או הצריכה של מוצר (בושם, בגדים יפים) או הייצור שלו יכולים להיות בעלי השלכות חיצוניות - כמתואר בדיאגרמה. אלו הסובלים מעלויות חיצוניות עושים זאת באופן בלתי רצוני, בעוד אלו הנהנים מיתרונות חיצוניים עושים זאת באופן חופשי. הזרוע השמאלית של הדיאגרמה מראה השפעות חיצוניות צרכניות (כגון אלו של בושם), בעוד הזרוע הימנית של הדיאגרמה מראה השפעות חיצוניות ייצוריות (כגון אלו המיוצרות על ידי מפעל לייצור בשמים).

מנקודת מבט של תכנון חברתי או כלכלת רווחה, דבר זה מסתיים עדיין בתוצאה בלתי אופטימלית מבחינה חברתית. מנקודת מבט של כל מי שמושפע מההשפעה החיצונית, מהווה הדבר או גורם שלילי בחייו (כגון ריח דוחה או זיהום) או יתרון (כגון אם בתים משופצים בקרבת מקום מעלים את ערך הנכס). במקרה הראשון, אדם המושפע מהשפעה חיצונית שלילית (זיהום אוויר), קרוב לוודאי כי יראה בכך הפרה של זכותו לנשום בחופשיות. דבר זה עלול אף להיראות כהסגת גבול לגבי ריאותיו, תוך הפרת זכות קניינית שלו. לכן, השפעה חיצונית עלולה להפוך בקלות לבעיה אתית או פוליטית. לחלופין, עלול הדבר להיראות כבעיה של הגדרה דלה מדי של זכויות קנייניות.

תועלת חיצונית, מצד שני, יכולה להגדיל את מבחר האפשרויות ולכן, את סך כמות החופש של הנהנים ללא עלויות עבורם (למעשה, זוהי ארוחת חינם עבורם). הללו עשויים להתנגד לסיום השפעות חיצוניות מועילות עבורם, על כל האי-יעילות הנובעת מכך.

את ערכה של השפעה חיצונית, כמדומה, לא ניתן בקלות לחשב בדרך טכנוקרטית על ידי כלכלנים או מתכננים חברתיים, היות שהללו משקפים את ההשקפות האתיות וסדרי העדיפויות של האוכלוסייה כולה. תחת זאת, עבור מדינות המאמינות בריבונות עממית, סוג מסוים של שיטה דמוקרטית נדרש על מנת לייחס ערכים לעלויות ורווחים חיצוניים.

לעיתים, כלכלנים תומכי ה-לסה פר כגון פרידריך האייק ומילטון פרידמן מתייחסים אל השפעות חיצוניות כאל "השפעות שכונתיות" או "גודשים". אך אין זה הכרחי כי כל ההשפעות החיצוניות הן קטנות, ועולות על גדותיהן רק ב"שכונה". למשל, שריפת דלק מאובן משפיעה על כל ה"שכונה" של כדור הארץ, כאשר היא מעודדת התחממות גלובלית.

אל מחוץ להגדרה הרחבה של מסורת פוליטית ליברלית, מרקסיסטים רואים בהשפעות חיצוניות מסוגים שונים (כולל כספיות, ראו להלן) הנמצאות בכל מקום, את הכלל יותר מאשר יוצא מהכלל. ייצור הוא תהליך מחוברת, או מצוי בתלות הדדית מוחלטת. מצד שני, תחת הקפיטליזם זכויות קניין, הקצבת ההכנסה וביצוע החלטות כלכליות, הופכים במידה רבה לאינדיבידואליים. במטרה למנוע סתירה זו בין ייצור מחוברת לביצוע-החלטה אינדיבידואלי, לעיתים קרובות מרקסיסטים יראו תכנון כלכלי דמוקרטי, כחלק מפתח של סוציאליזם.

דוגמאות להשפעות חיצוניות אלו כוללות:

• זיהום על ידי פירמה, הגורם מטרד או נזק לאחרים. זוהי דוגמה להשפעה חיצונית שלילית, עלות חיצונית או רווחיות שלילית חיצונית.
• בניסיון עסקי לחתוך מחירים, מחלקת הדואר מבקשת מכל העובדים לאסוף את הדואר של עצמם מחדר הדואר. מחלקת הדואר מפחיתה את עלויותיה, אך החברה סובלת מחוסר יעילות. הזמן הנוסף של עובדים בחדר הדואר מהווה עלות חיצונית.
• דיג הנעשה על ידי חברת דיג בים הפתוח מכלה את מלאי הדגים שיעמוד לרשותן של חברות אחרות. לדיג-יתר עלולות להיות תוצאות. זוהי דוגמה למקור רכוש משותף, שלפעמים זוכה להתייחסות כאל הטרגדיה של נחלת הכלל.
• נטיעה פרטית בגן מעורר תשומת לב בחזית הבית יכולה להעניק רווחה לאחרים הגרים במתחם. זוהי דוגמה ל השפעה חיצונית חיובית, השפעה חיצונית מועילה, תועלת חיצונית או חיסכון חיצוני. סחורות בעלות השפעות חיצוניות חיוביות ידועות כמוצרים חיוניים.
• אדם הקונה טלפון-תמונה מגדיל את השימושיות של טלפונים כאלו עבור הצרכנים שכבר מחזיקים אותם בבעלותם. דבר זה יכול להוביל לקבלה כללית של טלפונים מסוג זה. זוהי דוגמה להשפעה חיצונית רשתית.

לעומת זאת:

• איל-הון הקונה מספר רחב של בתים בעיר גורם למחירים לעלות ולכן, גורם לאנשים אחרים הרוצים לרכוש דירה, להיות במצב כספי גרוע יותר (ואפשר אף להוצאתם מהשוק), אינו גורם להשפעה חיצונית, מכיוון שהאפקט הוא דרך המחירים ונחשב לחלק מהתפקוד הנורמלי של השוק. לחלופין, אפקטים אלו נקראים לפעמים "השפעות חיצוניות כספיות", בעלי השפעות חיצוניות הנקראות, כמוגדר לעיל, "השפעות חיצוניות טכנולוגיות". מאמר זה מחשיב רק את הסוג השני מבין השניים.
• השפעות חיצוניות חשובות בכלכלה בגלל שהן מובילות לאי-יעילות (ראו יעילות פארטו). בגלל שליצרני השפעות חיצוניות אין תמריץ לקחת בחשבון את השפעות פעולותיהם על אחרים, תהיה התוצאה אי-יעילות. תהיה יותר מדי פעילות הגורמת להשפעות חיצוניות שליליות כגון זיהום ולא מספיק פעילות הגורמת להשפעות חיצוניות חיוביות, יחסית לתוצאה האופטימלית. כמצוין, עלויות חיצוניות יכולות להשליך גם על קונפליקטים מדיניים, תביעות משפטיות מלאות איבה וכדומה. דבר זה עלול להפוך את בעיית ההשפעות החיצוניות למסובכת מדי להשגת יעילות פארטו.
• רבות מהחשובות ביותר שבהשפעות החיצוניות בכלכלה עוסקות בזיהום וסביבה. על כך ראו במאמר כלכלה סביבתית.

הניתוח הכלכלי המקובל של השפעות חיצוניות יכול להיות מודגם תוך שימוש בדיאגרמה סטנדרטית של היצע וביקוש, אם ניתן לבטא השפעה כנ"ל במונחים כספיים. עקומת ביקוש או היצע חיצונית נוספת, כמתואר בדיאגרמות שלהלן. אחת העקומות היא "המחיר הפרטי", אשר לקוחות ישלמו כאינדיבידואלים עבור כמויות נוספות של הסחורה (בשווקים תחרותיים, העלות הפרטית השולית) והעקומה האחרת היא המחיר האמיתי, אשר החברה ככלל משלמת עבור ייצור וצריכה של ייצור גדול יותר של הסחורה (העלות השולית החברתית).

באופן דומה, ייתכן ויהיו שתי עקומות עבור הביקוש לסחורה או התועלת ממנה. עקומת הביקוש החברתי תשקף את התועלת לחברה ככלל, בעוד עקומת הביקוש הנורמלי משקפת את התועלת לצרכנים כפרטים, ומשתקפת כביקוש אפקטיבי בשוק.

הגרף שמשמאל מציג השפעות חיצוניות שליליות. למשל, מניחים כי תעשיית הפלדה פועלת בשוק תחרותי – לפני אכיפת חוקי שליטה על כמות הזיהום (למשל, תחת לסה פר). העלות הפרטית השולית נמוכה מזו החברתית או הציבורית, כלומר העלות של ארובות העשן וזיהום המים. דבר זה מיוצג על ידי המרחק האנכי בין שתי עקומות ההיצע. מניחים, כי אין השפעות חיצוניות מועילות ולכן התועלת לחברה שווה לתועלת הפרט.

אם הצרכנים ייקחו בחשבון אך ורק את העלות הפרטית עבורם, הם ימצאו עצמם במצב של מחיר P_p וכמות Q_p, במקום מצב יעיל יותר של מחיר P_s וכמות Q_s. האפשרות השנייה משקפת את הרעיון שהתועלת החברתית השולית צריכה להיות שווה לעלות החברתית השולית, כלומר שהייצור צריך לגדול רק כל עוד התועלת החברתית השולית גדולה מהעלות החברתית השולית. התוצאה היא ששוק חופשי הוא בלתי יעיל, היות שבכמות Q_p, התועלת החברתית פחותה מהעלות החברתית, כך שהחברה ככלל הייתה נמצאת במצב טוב יותר אם הסחורות בין Q_p לבין Q_s לא היו מיוצרות. הבעיה היא שאנשים קונים וצורכים יותר מדי פלדה.

דיון זה רומז שהשפעות חיצוניות שליליות (כדוגמת זיהום אוויר) הן לא רק בעיה אתית; יש כאן יותר מאשר פירמות תאבות למיקסום רווחים. הבעיה היא אחת מבעיות חוסר היכולת לגשר בין עלויות פרטיות שוליות ובין עלויות חברתיות, בעיות שאינן נפתרות על ידי שוק חופשי. ישנה בעיה באיזון של תקשורת חברתית ותיאום לצורך איזון תועלות ועלויות. דיון זה רומז גם כי זיהום אינו נפתר על ידי שווקים חופשיים. למעשה, מונופול יכול להשתמש בחלק מרווחיו המופרזים לצורך הפנמת ההשלכות החיצוניות (תשלום עלויות הזיהום). מתקבל יותר על הדעת, כי מונופול יגביל את הכמות המוצעת על ידו, באופן מלאכותי, במטרה למקסם רווחים. דבר זה ייתן, למעשה, תועלות לחברה, כי פירוש הדבר יהיה פחות זיהום מאשר במצב תחרותי. בתחרות משוכללת יצטרכו פירמות לייצר בהתאם לתמריצי השוק (עלויות פרטיות): אם מתחרה בודד יחליט להפנים עלויות חיצוניות, יצטרך להציע את מוצריו במחיר גבוה משל מתחריו, מה שיגרום לפליטתו מהשוק. לכן, דרושים כמה פתרונות קולקטיביים כגון התערבות ממשלתית האוסרת או מרתיעה מפני זיהום (בעזרת אמצעים כגון מיסים כדוגמת מיסים פיגוביאניים), או כלכלה אחרת כגון כלכלה השתתפותית.

הגרף שמשמאל מציג השפעות חיצוניות חיוביות או מועילות. לדוגמה, מניחים כי תעשיית תרכיבי חיסון נגד אבעבועות שחורות פועלת בשוק תחרותי. התועלת השולית הפרטית מקבלת חיסון פחותה מזו החברתית או הציבורית. אדם אחד שקיבל חיסון עשוי להפחית את סיכויי ההידבקות של לא-מחוסנים אחרים. התועלת השולית החיצונית מקבלת חיסון נגד אבעבועות שחורות מיוצגת על ידי המרחק האנכי בין 2 עקומות הביקוש. בהנחת היעדר עלויות חיצוניות, העלות החברתית שווה לעלות האישית.

אם צרכנים לוקחים בחשבון רק תועלות פרטיות מקבלת החיסון, יימצא השוק במצב של מחיר P_p וכמות Q_p כמקודם, במקום להימצא במצב יעיל יותר של מחיר P_s וכמות Q_s. האפשרות השנייה משקפת שוב את הרעיון שתועלת חברתית שולית צריכה להיות שווה לעלות חברתית שולית, כלומר שהייצור יגדל רק כל עוד התועלת החברתית השולית תעלה על העלות החברתית השולית. התוצאה בשוק בלתי כבול היא אי-יעילות, היות שבכמות Q_p> התועלת החברתית גדולה מהעלות החברתית ולכן, היה טוב יותר לחברה ככלל אם יותר סחורות היו מיוצרות. הבעיה היא שאנשים קונים מעט מדי תרכובות חיסון.

העניין של תועלות חיצוניות קשור למוצרים ציבוריים – לדוגמה, מוצרים שקשה, אם לא בלתי אפשרי, למנוע מאנשים ליהנות מהם. לייצור מוצר ציבורי ישנן השפעות חיצוניות מועילות לציבור, כולו או כמעט כולו. כמו עם עלויות חיצוניות, גם כאן ישנה בעיה של תקשורת חברתית ותיאום לשם איזון בין עלויות ותועלות. דבר זה מרמז גם כן, כי חיסון אינו דבר הניתן לפתרון על ידי שווקים תחרותיים. ייתכן שהממשלה תצטרך להתערב בעזרת פתרון קולקטיבי כגון סיבסוד או דרישה חוקית להשתמש בתרכיב חיסון. אם הממשלה עושה כן, המוצר ייחשב למוצר חיוני.

רונלד קואס טען, כי יחידים יוכלו לארגן עסקאות כדי להביא לתוצאה יעילה ולפסול השפעות חיצוניות, ללא התערבות ממשלתית. על הממשלה להגביל את תפקידה להקלה על עסקאות בין קבוצות או יחידים הנוגעים בדבר, ולאכוף חוזים שנכרתו כתוצאה ממשא ומתן. תוצאה זו, הידועה כחוק קואס, דורשת כי:

1. זכויות קניין יהיו מוגדרות היטב
2. מספר האנשים המעורבים יהיה קטן
3. עלויות המשא ומתן יהיו מאוד קטנות

אם כל התנאים הללו מתקיימים, השחקנים בשוק הפרטי יכולים לפתור את בעיית ההשפעות החיצוניות באמצעות משא ומתן זה עם זה.

לכן, כלל זה אינו מתייחס למקרה תעשיית הפלדה הנדון לעיל. לדוגמה, כאשר מפעל פלדה פולש לריאותיהם של יחידים רבים באמצעות הזיהום שהוא יוצר, יהיה זה קשה אם לא בלתי-אפשרי שכל נפגע יחיד ינהל משא ומתן על קבלת פיצויים בשל כך. תהליך של משא ומתן כנ"ל עלול אף להיות יקר במידה קיצונית, בעיקר כאשר כמה יחידים עלולים להתפתות ולהיות טרמפיסטים, הנהנים ממשא ומתן זה מבלי לשלם על כך מחיר כלשהו. לכן, הגישה הנפוצה בקרב כלכלנים היא להכפיף את המפעל לרגולציה ממשלתית שתגביל את כמות הזיהום שמותר לו לפלוט לאוויר, ולממן את עלות הרגולציה והאכיפה באמצעות הטלת מיסים.

מקרה תרכובת החיסון גם כן אינו מתיישב עם חוק קואס. על יצרניות תרכובות החיסון יהיה להתכנס על מנת לשחד מספר רחב של לקוחות לקבלת הזריקה. פירמות בודדות ינסו להיות טרמפיסטיות ולא לשלם עבור שיחוד זה. במקרים רבים, יהיה זה פשוט יותר לערב את הממשלה.

אין זה אומר כי חוק קואס אינו רלוונטי כלל. לדוגמה, אם חוטב-עצים מתכנן לכרות יער, כאשר לצעד זה תהיה השפעה שלילית על מקום נופש סמוך, יהיה זה די אפשרי כי חוטב העצים יוכל להתכנס יחד עם בעל מקום הנופש ולסכם על עסקה. לדוגמה, בעל מקום הנופש יוכל לשלם לחוטב העצים עבור אי כריתת היער, או לרכוש את היער. במונחי הדוגמאות שהחלו ערך זה, לספר למישהי כי הבושם שלה דוחה, יכול בקלות להביא להחלפתו, בעוד שדברי שבח על בגדים של לובש תחפושת יכולים לעודד בעתיד לבישת בגדים דומים. כמובן, ייתכן כי אף אחד מההסכמים הללו לא יוכל לעבוד כמתבקש.

כמו כן, ייתכנו מקרים שבהם אין צורך בהתערבות ממשלתית. ייתכן שאורחות החיים המסורתיים התפתחו כדרכים לטפל בהשפעות החיצוניות השליליות והחיוביות. לחלופין, קהילות המתנהלות באופן דמוקרטי יכולות להגיע להסכמה על טיפול בדרכים ידידותיות בעלויות ותועלות חיצוניות.

• עלות חברתית
• תוצאה לא מכוונת
• כלכלת רווחה
• מוצר חיוני
• כשל ממשלה
• מיסים פיגוביאניים

מדיה וקבצים בנושא השפעה חיצונית בוויקישיתוף

באנגלית

• תכנון כלכלי דמוקרטי כחלק מסוציאליזם
• מבוא לתאורית קואס, מאת דייוויד פרידמן