PROFILPELAJAR.COM

הראל לוקר
	הראל לוקר, מרץ 2014
לידה	11 בנובמבר 1965 (בן 59); ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
תפקיד	יו"ר דירקטוריון של פז חברת הנפט

הראל לוקר (נולד ב-11 בנובמבר 1965) הוא מנהל ישראלי המכהן כיושב ראש הדירקטוריון של פז חברת הנפט. כיהן כיושב ראש מועצת המנהלים של התעשייה האווירית לישראל בשנים 2017 עד 2021. בשנים 2015-2011 היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

ביוגרפיה

לוקר נולד בישראל וגדל בתל אביב. הוא דור תשיעי לילידי הארץ מצד אמו רבקה (לבית הלטובסקי), ילידת הרובע היהודי בירושלים. אביו, מרטין, ניצול שואה מצעדת המוות למחנות הגירוש בטרנסניסטריה^[1]^[2], חבר תנועת בית"ר והאצ"ל, עלה ארצה על סיפון אניית הנשק של האצ"ל אלטלנה. אחיו הוא האלוף במילואים יוחנן לוקר, מי שהיה סגן מפקד חיל האוויר ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אח נוסף הוא מנתח לב, פרופ' חיים לוקר.

למד בתיכון עירוני א' בתל אביב. בצה"ל שירת לוקר בחיל הרגלים ומודיעין קרבי, בלבנון טרם הנסיגה לרצועת הביטחון ובשומרון במהלך האינתיפאדה הראשונה. הוא השתחרר בדרגת סרן מתפקיד קצין מבצעים חטיבתי. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מבית הספר למשפטים ותואר ראשון בחשבונאות מבית הספר לניהול באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בהצטיינות במשפטים עם התמחות במיסים (LL.M. in Taxation) מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, בוושינגטון די. סי. בארצות הברית.

לוקר נשוי לעו"ד שירי מילוא לוקר (בתו של שלמה מילוא ואחייניתו של רוני מילוא), ואב לשלושה ילדים.

קריירה משפטית

את הקריירה המשפטית החל כמתמחה במשרד עורכי הדין של יורם דנציגר ואביגדור קלגסבלד והוסמך כעורך דין ב-1995. לוקר היה שותף במשרד שקל ושות' עד שנת 2000 ובין השנים 2001 עד 2004 עבד בפירמת עורכי הדין Fried Frank בוול סטריט.

לאחר חזרתו לישראל הקים את משרד שוחט, לוקר ושות', ושימש בו שותף מנהל. המשרד התמזג ב-2007 עם משרד ש. פרידמן ושות', אחד המשרדים הוותיקים והגדולים בישראל, ומאז שימש בו לוקר כשותף בכיר וחבר הנהלה.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא כתיבה פרסומית שמרחיבה ללא צורך על עניינים שאינם מנושא הערך.

בדצמבר 2011 מינה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את לוקר למנכ"ל משרד ראש הממשלה, שם שימש גם כראש המטה הכלכלי-חברתי של ראש הממשלה.

במסגרת פעילותו הוביל את הרפורמה בשירות המדינה, מעבר מחנות צה"ל לנגב ותוכנית הפיתוח האזרחית של הנגב לאור ירידת צה"ל דרומה, הפרטת תע"ש, "מתווה לוקר" שמנע את סגירת ערוץ עשר, "מתווה לוקר בענף החלב" - מתווה להמשך הרפורמה בענף החלב בישראל, אשר החל להיות מיושם במהלך 2013.^[3]

לוקר הביא את המלצות "ועדת צמח" לייצוא הגז הטבעי בישראל לאישור הממשלה בקואליציה רחבה של ראש הממשלה, שר האוצר, נגיד בנק ישראל והשר לתשתיות ואנרגיה, לאחר שאלו התעכבו במשך חודשים. באוקטובר 2014 אישרה הממשלה את תוכנית המתאר להקמת מתקני הקליטה של הגז הטבעי אותה קידם לוקר. החלטות אלו איפשרו את המשך פיתוח מאגר לוויתן ואת פיתוח משק הגז הטבעי בישראל.

לוקר הוביל את הוועדה לרפורמה ביבוא מזון לישראל, שבעקבותיה נוצרה "רפורמת הקורנפלקס" לפיה ישראל תאמץ את השיטה האירופאית ליבוא מזון רגיל ללא הגבלה ובלבד שיעמוד בסטנדרטים בריאותיים גבוהים. המהלך נועד להוביל להגדלת התחרותיות ולהוזלת מחירים לצרכן ומהווה צעד מרכזי בהורדת יוקר המחיה בתחום המזון.

לוקר עמד בראשות הוועדה לצמצום השימוש המזומן שגיבשה מתווה לצמצום ההון השחור בישראל. המלצותיה העיקריות של הוועדה הן הגבלת השימוש במזומן^[4] תוך עידוד שימוש באמצעים אלקטרוניים מתקדמים במשק הישראלי ובראשם החדרת כרטיס הדביט. לוועדה היו שותפים בכירים במשרד ראש הממשלה, בנק ישראל, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והמשטרה. המלצות הוועדה אושרו פה אחד בממשלה באוקטובר 2014.

במקביל, יזם את הקמת המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית. החלטת ממשלה אותה גיבש בנושא אושרה בדצמבר 2013. יעדיו העיקריים של המיזם הם העברת מדינת ישראל לשימוש בדיגיטציה מתקדמת ואיכותית בכל תחומי החיים תוך הנגשת שירותים ציבוריים ופרטיים מרחוק, ובאמצעות זאת לצמצם את הפער בין הפריפריה למרכז, לרבות בתחומי החינוך, הבריאות, והרווחה; הטמעת כלים טכנולוגיים בעסקים קטנים ובינוניים ועידוד מסחר אלקטרוני; שיתוף מידע וידע ממשלתי לטובת קידום טכנולוגיות ומחקר מדעי; תמיכה בהקמת תעשיית יצוא דיגיטלית והפיכת ישראל למובילה בתחום בעולם, ושימוש באמצעים מקוונים לשיפור וייעול השירות הניתן לאזרח תוך צמצום בירוקרטיה.

הממשלה אישרה בספטמבר 2014 שתי תוכניות ממשלתיות לפיתוח כלכלי חברתי ארוך טווח של עוטף עזה והדרום אותן גיבש לוקר מול כלל שרי הממשלה לאחר מבצע צוק איתן. תוכנית החומש לפיתוח הדרום, בהיקף של 2 מיליארד שקלים. בין עיקרי התוכנית: בית חולים נוסף יוקם בבאר שבע ובית החולים סורוקה יחוזק, יורחבו מענקי ההשקעות בנגב, יקודם חיבור התעשייה לגז הטבעי, ייסללו כבישים ויבוצעו פרויקטי תחבורה בהיקף נרחב ובהשקעה של כחצי מיליארד שקלים. כמו כן יקודמו תשתיות למסחר אלקטרוני לעסקים קטנים ובינוניים ויפותחו מיזמי תיירות באשקלון, במכתש רמון ותיירות כפרית ביישובי הבדואים.

תוכנית חומש נוספת לפיתוח התיישבותי, כלכלי וחברתי של שדרות ויישובי עוטף עזה לשנים 2014–2018. התוכנית, בהיקף של 1.5 מיליארד ש"ח, היא תוכנית הפיתוח הכלכלי הגדולה והמקיפה ביותר שהופעלה באזור זה. ההחלטה החדשה מתמקדת בארבעה תחומים: כלכלה - הרחבה משמעותית של התמריצים והסיוע לעסקים באזור; חקלאות - פיתוח ענף החקלאות, עוגן הפעילות המרכזי ביישובי העוטף ;פיתוח התיישבותי - פעולות לתמיכה בהמשך מגמת הגידול במספר התושבים בעוטף; איכות חיים - השקעה משמעותית בחידוש ובשדרוג תשתיות, לטובת העלאת איכות החיים ורמת השירותים של תושבי האזור. במסגרת הצעדים השונים, ניתנה עדיפות ליישובי הקו-הקדמי, הסמוך לגדר המערכת, וכן לפעולות לחיזוק חברתי-כלכלי של שדרות. התוכנית מצטרפת להחלטה נוספת אותה גיבש המטה הכלכלי-חברתי בראשות לוקר בתחילת מבצע "צוק איתן", במסגרתה הוקצו לעוטף 417 מיליון ש"ח לשנים 2015–2016. בכלל זה כללה ההחלטה זיכוי מס לתושבים בשיעור 20%, הנחות בארנונה הן לתושבים והן לעסקים, הקמת מעונות יום, הקמת מתחם חדשני של מעונות סטודנטים בשדרות ועוד.

בנובמבר 2014 הודיע לוקר על פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה,^[5] וסיים את תפקידו ביולי 2015. אחרי סיום תפקידו ייסד חברת ייעוץ והשקעות Pitkrai Investments Ltd^[6].

יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית ופז חברת הנפט

בספטמבר 2017 מונה לוקר ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל הוא כיהן בתפקיד עד אוגוסט 2021. בספטמבר 2020 נבחר לדירקטור בפז חברת הנפט ובהמשך מונה לכהונה כיושב ראש הדירקטוריון של החברה החל מיום 1 בינואר 2021^[7].

פעילות התנדבותית

לוקר הוא יושב ראש אלין בית נועם.^[8]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הראל לוקר בוויקישיתוף

TheMarker, השאלון עם עו"ד הראל לוקר, באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2010
האחים שנמצאים הכי קרוב לאוזנו של נתניהו, גלובס TV
מוטי בסוק, מנכ"ל המדינה, באתר TheMarker‏, 4 באוקטובר 2012
הדס מגן, ‏חוזר מנכ"ל, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2012
תומר גנון, הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר כלכליסט, 22 בספטמבר 2014
מוטי בסוק, הממשלה אישרה פה אחד את המלצות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2014
שוקי שדה, "שרה לא אוהבת אותי": איך מצליח הראל לוקר לדלג בין קריירה ציבורית לעסקים פרטיים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2019

הערות שוליים

^ שושנה חן, מתחת ללולי תרנגולות ותחנת אוטובוסים: היהודים שמצילים את בתי העלמין, באתר ynet, 3 בפברואר 2020
^ ⁨נקמתו של מרטין לוקר ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 3 מרץ 1987 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ מתווה לוקר יוצא לדרך, באתר משרד החקלאות, 2013
^ רוני זינגר, ועדת לוקר: רף העסקאות שיותר לבצע במזומן עלה ל-10,000 שקלים, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2014
^ גלובס, ‏מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר פורש, באתר ‏מאקו‏, 19 בנובמבר 2014
^ קורות חייו של הראל לוקר, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מיום 22 בנובמבר 2020
^ דיווח על מינוי כיו"ר הדירקטוריון, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מיום 22 בנובמבר 2020
^ ועד מנהל אלין בית נועם

מנכ"לי משרד ראש הממשלה
אהוד אבריאל	טדי קולק	יעקב הרצוג	שמחה דיניץ	מרדכי גזית	עמוס ערן	אליהו בן-אלישר	מתתיהו שמואלביץ'	אברהם טמיר	יוסי בן אהרון
1951–1952	1952–1964	1966–1972	1972–1973	1973–1975	1975–1977	1977–1980	1980–1984	1984–1986	1986–1992
שמעון שבס	צבי אלדרוטי	אביגדור ליברמן	משה ליאון	יוסי קוצ'יק	רפי פלד	אביגדור יצחקי	אילן כהן	רענן דינור	איל גבאי
1992–1995	1995–1996	1996–1997	1997–1999	1999–2001	2001–2001	2001–2004	2004–2006	2006–2009	2009–2011
הראל לוקר	אלי גרונר	יואב הורוביץ	רונן פרץ	צחי ברוורמן	יאיר פינס	נעמה שולץ	יוסי שלי
2011–2015	2015–2018	2019–2018	2019–2020	2020–2021	2021–2022	2022	מ-2023