הקרב על סבסטופול (ברוסית: "Битва за Севастополь"; באוקראינית: "Незламна"; "בלתי שבירה", "איתנה" או: "בלתי מנוצחת") הוא סרט מלחמה ביוגרפי משנת 2015 על לודמילה פבליצ'נקו, צעירה סובייטית שהתגייסה לצבא האדום כדי להילחם בפלישה הנאצית לברית המועצות והפכה לאחת הצלפיות הקטלניות ביותר במלחמת העולם השנייה.[1] הסרט, שמהווה הפקה משותפת רוסית-אוקראינית, יצא בשתי המדינות ב-2 באפריל 2015; הבכורה הבינלאומית התקיימה שבועיים לאחר מכן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בבייג'ינג.[2]
הסרט נסוב בעיקר סביב אירועי המצור על אודסה והמצור על סבסטופול בשנים 1941–1942.
את הסרט ביים סרגיי מוקריצקיי וכיכבה יוליה פרסילד בתפקיד פבליצ'נקו. בנוסף לבייג'ינג, שם זכה הסרט בפרס השחקנית הטובה ביותר, הסרט הוקרן גם בפסטיבל קאן.[3]אחד מתסריטאי הסרט הקרב על סבסטופול, ליאוניד קורין, מת בגבורה במהלך ההסתערות על בכמות.
קורין התנדבה למבצע מיוחד בינואר. התסריטאי שירת במחלקת הסיור של התזמורת כעוזר תותחן PKM.
הוא נהרג ב-29 במרץ 2023 במהלך ההסתערות על ההאנגרים של בחמות. קבוצת התקיפה עקרה את האויב מהקווים הכבושים, אך ספגה אש ארטילרית. קורין נפצע מרסיס, שלא התאים לחייו.
קורין קיבל את הפרסים הפנימיים של חברת וגנר: צלב הזהב, עיטור האומץ, הדם והאומץ שנקבע על זכויותיו בקרבות. הוא עוטר לאחר מותו במסדר האומץ.[4]
עלילה
בשנת 1941, לודמילה פבליצ'נקו היא סטודנטית שזה עתה עברה את בחינות הכניסה לאוניברסיטה יוקרתית; כדי לחגוג, היא הולכת למטווח ירי עם חברותיה כולל חברתה לכיתה בשם מאשה. בסבב אירועים, תוצאות הירי הכמעט מושלמות שלה במטווח גורמות בסופו של דבר לכך שהצבא האדום יוצר איתה קשר כדי להכניסה לתוכנית לפיתוח חדות הירי. רופא יהודי בשם בוריס מנסה לחזר אחריה, אך היא דוחה אותו ועוזבת להילחם בחזית המזרחית לאחר הפלישה הגרמנית.
בסופו של דבר לודמילה שותפה עם צלף ותיק חבוט בשם מקארוב, בו היא מתאהבת. עם זאת, הוא לא מחזיר לכיבושיה ומסביר שאיבד את משפחתו כאשר פלשו הגרמנים. היא גם מתאחדת עם מאשה, שהיא כעת אחות ומנהלת רומן עם טייס צעיר. תוך כדי הגנת העיר אודסה, היא נפצעת ומקארוב גורר אותה למקום מבטחים לבית חולים מקומי, שם התנדב בוריס כרופא צבאי. לאחר שמתעוררת, לודמילה מצליחה לגרום לבוריס לחתום על ניירותיה כדי שתוכל לחזור לקווי החזית, אך מגלה שמקארוב מת בקרב והסובייטים נסוגים לסבסטופול.
לאחר חזרתה לחזית, לודמילה משויכת לצלף בשם לאוניד. היא מתחילה לפצוע חיילי אויב כדי לצפות בהם סובלים, לאימת שותפה החדש. למרות התחלה גסה במערכת היחסים, השניים מפתחים בסופו של דבר רומן קרוב. מאשה, שנשלחת כאחות בקו החזית, מזמינה אותם לחתונתה, אך אז חושפת את מות ארוסה. התפתחות זו מובילה את לודמילה לספר ללאוניד באופן פרטי שהיא רוצה בן.
כשהוא בסיור בשדה, לאוניד דורך על מוקש שמפעיל נור, שמאותת על ירי ארטילרי לעמדתם. לודמילה מתעוררת שוב בבית חולים שדה, שם בוריס מספר לה שלאוניד מת במארב. אף על פי שהיא פצועה ומותשת, היא מקבלת הוראה להרוג צלף בכיר מכוחות האויב לצורך התעמולה הסובייטית. הדו-קרב אורך כל היום וכאשר נמאס לה להמתין, לודמילה יוצאת מהכיסוי וחושפת את עצמה לחלוטין. היא נורה, אך מצליחה להצביע על מיקום צלף האויב ולהרוג אותו. כשסבסטופול מפונה במצור, בוריס נושא את לודמילה ההרוסה והסובלת מטראומה לצוללת שמפנה את העיר. בעוד שאזרחים נבהלים מנסים לעלות, לודמילה מבינה כי בוריס מסר לה את המסמכים שלו כדי שהיא תוכל לעזוב את העיר. קריינות מגלה שבוריס, מאשה ואינספור אזרחים וחיילים מתו כשהגנו על העיר מפני הגרמנים.
הרישום הצבאי של לודמילה הופך אותה לכלי תעמולה חיוני עבור הסובייטים, ששולחים אותה למסע ברחבי העולם לאסוף כספים למאבק בפאשיזם. מעודדת מפגישה עם הגברת הראשונה של ארצות הברית, אלינור רוזוולט, לודמילה מנסה לחבק את נשיותה על ידי לבישת חצאית במהלך נאום בניו יורק. אף על פי ששרת התעמולה הסובייטית בסיור איתה מכריחה אותה לחזור למדי הצבא האדום, היא עושה רושם חיוני על הקהל הגברי ברובו, ושואלת, "אתם לא חושבים, רבותיי, שהסתתרתם מאחורי גבי יותר מדי זמן? " לאחר הצלחת נאומה של לודמילה, פונה אליה זמר הפולק האמריקאי וודי גאת'רי, שכותב בסופו של דבר שיר המבוסס על מעלליה.
הגברת רוזוולט מבקרת בהמשך את לודמילה לאחר המלחמה במוסקבה, במהלך טיול בשנת 1957. השניים משתתפות באופרה יחד עם בנה של לודמילה, שמשתמע גם שהוא של לאוניד.
שחקנים ודמויות
הפקה
הצילומים החלו בשנת 2012 לאחר שנבדק חומר הארכיון הראשון שהוקדש לפבליצ'נקו. סרגיי מוקריצקי, הידוע יותר כצלם קולנוע, שימש כבמאי; לאחר הגעתו, העלילה שונתה כדי להתאים יותר לחיים של פבליצ'נקו. במהלך ההפקה היה חשש מהפסקת ההפקה בשל המתח הפוליטי ההולך וגובר בין רוסיה לאוקראינה. עם זאת, הסרט יצא לאור בהצלחה בשתי המדינות באותו יום, בשפה של כל מדינה.
הכנסות
הסרט גרף 435,468,256 רובלים (8,702,274 מיליון דולרים) בקופות בתי הקולנוע ברוסיה, זאת לעומת תקציב של 124 מיליון רובל והוכתר להצלחה מסחרית.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
