הצילו את המציל הוא סרט קולנוע ישראלי שביים אורי זוהר בשנת 1977. הסרט מתאר את התלבטויותיו של מציל תל אביבי, נשוי ואב לילדים, בין נאמנותו לאשתו ולילדיו לבין הפיתויים במקום עבודתו. זהו סרט הקולנוע האחרון של אורי זוהר, והוא נעשה בזמן השלבים המתקדמים של חזרתו בתשובה. הסרט מכר 331,500 כרטיסים בבתי-הקולנוע בישראל.[1]
עלילה
אורי זוהר מגלם בסרט מציל תל אביבי, נשוי ואב לשלושה ילדים, את אשת המציל מגלמת גילה אלמגור, המציל המתגורר בסמיכות למקום עבודתו. בסוכת המציל עובדים איתו "הזקן" (אריה ליאון קסבינר), "היפה" (גבי עמרני) ועוזר בסוכת המציל נער בן 15 (מוטי מזרחי-ארבל). אביה של אשתו (יוסף שילוח) חושד בו כי הוא נואף, ובכך שהוא ועבודתו כמציל אינם ראויים לבתו. בשל רצונו לגרום לגירושי בתו מהמציל הבוגדני, הוא שולח אליו שחקנית (אותה מגלמת חנה לסלאו), כדי שתפתה אותו ותוכיח שהוא בוגדן, ואינו נאמן לאשתו ולמשפחתו.
אשתו שרוצה שגם הוא יקנא, עושה לו תרגיל יחד עם חברו "היפה", כאשר הם גורמים לו לחשוב שיש ביניהם רומן, דבר המטלטל את המציל.
מאחורי הקלעים של הסרט
הסרט נעשה בתקופה של מיתון בארץ ולכן מפיק הסרט, איציק קול קבע שהצוות והשחקנים לא יקבלו כסף מראש, אלא אחוז מההכנסות העתידיות.
כבר מהיום הראשון לצילומים, זוהר היה בתהליך של חזרה בתשובה, ולימים אמר כי אילולא התחייב לאיציק קול ולצוות השחקנים, היה נמנע מלעשות את הסרט.[2]
אורי זוהר היה מתפלל בסוכת המציל בהפסקות בין הצילומים, ועורך שיחות טלפון כדי לגייס כסף לישיבה. הסרט בוים בידי זוהר בחוסר חשק מובהק, כאשר כבר הוא ואשתו החלו בהליך תשובה מתקדם.
חזרתו בתשובה של זוהר הייתה ידועה בקרב השחקנים, וכן השפיעה על צילומי הסרט. דוגמה לכך הייתה כשזוהר עזב יום צילום באמצע כדי להגיע הביתה לפני כניסת השבת. את המשך הסצנה ביים מפיק הסרט, איציק קול.
אורי זוהר סיפר כי מעולם לא צפה בסרט במלואו בצורתו המוגמרת. הוא צפה רק פעם אחת בעשר הדקות הראשונות של הסרט, במהלך הקרנת הבכורה שלו.
לאורך הקריירה הקולנועית שלו חווה אורי זוהר מספר כישלונות מסחריים שאף הכניסו אותו ואת מפיקיו לחובות, כאשר סרטים שיצר לא זכו להצלחה לה קיווה. ואילו הסרט "הצילו את המציל" שאותו יצר בחוסר חשק, זכה לאחת ההצלחות המסחריות הגדולות ביותר בקריירה שלו, עם 331,500 הכרטיסים שמכר.
פרסום סמוי
בראיון שנתן המפיק בפועל מיכה שרפשטיין לעיתון מעריב בשנת 1990, כחלק מתחקיר שערך על פרסום סמוי, הוא הודה כי הסרט נעשה במימון חברת הבנייה "האחים משה ויגאל גינדי" וחברת הסיגריות דובק, בתמורה לפרסום. בסצנת הפתיחה נראה גבי עמרני מדבר עם תיירת כשברקע שלט גדול של האחים משה ויגאל גינדי, והוא מציע לה סיגריה "סמייל" מתוצרת דובק. בסצנה אחרת, יוסף שילוח מדבר עם בתו שגולמה על ידי גילה אלמגור במטרה לשכנע אותה לעזוב את בעלה באומרו "אני אקנה לך דירה של גינדי". כמו כן, נעשה שימוש בדירות חדשות שבנתה חברת גינדי באותה עת, בסצנות רבות בסרט.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
