בשנת 1969 החליטה ממשלת רודזיה בראשות איאן סמית להעביר חוקה חדשה שתסמל את השינוי במבנה החוקתי של רודזיה לאחר הכרזת העצמאות. תחת חוקה זו, היה פרלמנט דו-ביתי שכלל סנאט שנבחר בעקיפין ובית נבחרים שנבחר ישירות, שבו רוב המושבים הוקצו ללבנים באופן יעיל יותר מאשר בחוקת 1961.
סנאט
הבית העליון נקרא הסנאט[1], והוא
כלל 23 חברים: עשרה רודזים לבנים, עשרה צ'יפים אפריקאים, ושלושה אנשים שמונו על ידי נשיא רודזיה[2].
נשיא הסנאט היה היושב ראש. לסנאט היו סמכויות עיכוב בלבד בנוגע לחקיקה.
הבית התחתון נקרא בית הנבחרים, והוא כלל 66 חברים שנבחרו על ידי הציבור, המושבים היו מאורגנים בסגנון הפרלמנט הבריטי. 50 מהחברים היו לא-אפריקאים ו-16 מהחברים היו אפריקאים. תקופת כהונת הפרלמנט הייתה חמש שנים. יושב ראש הבית היה היושב ראש.