העין הציבורית (בבריטניה: Follow Me, בארצות הברית: The Public Eye) הוא סרט רומנטי בריטי משנת 1972 בבימויו של קרול ריד, עם חיים טופול ומיה פארו בתפקידים הראשיים.
תסריט נכתב על ידי פיטר שאפר והוא מבוסס על המחזה שלו "העין הציבורית" משנת 1963. יחד עם ה"עין הציבורית" הוא חיבר גם את "האוזן הפרטית" ושני המחזות הקצרים האלה מועלים ביחד עם הפסקה ביניהם. בארץ הם הועלו ב-1963 בבימויו של פיטר פריי וכן בבית צבי.
זה סרטו האחרון של קרול ריד. את המוזיקה לסרט חיבר ג'ון בארי.
חיים טופול קיבל את התפקיד הראשי בסרט לאחר שהתפרסם בסרט כנר על הגג (1971)[1]. על תפקידו בסרט זכה טופול בפרס צדף הזהב, לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן[2].
תקציר העלילה
צ'ארלס סידלי (מייקל ג'ייסטון) הוא רואה חשבון מבוסס בלונדון. הוא איש רציני עצור מנומס ומעונב ונתון להשפעה של אמו (מרגרט רולינגס). הוא פוגש במסעדה בחורה אמריקאית בשם בלינדה (מיה פארו). היא דוגלת בחיים משוחררים וחופשיים, מסתובבת בכל העולם וחיה את הרגע. למרות ההבדלים ביניהם ברקע ובהתנהגות, הוא מתאהב בה ואחרי תקופה קצרה הם נישאים.
הנישואים מתחילים ברגל שמאל, בלינדה לא סובלת את החברים שלו עם הנימוס הבריטי וגורמת לו מדי פעם בושות.
מה שמעיק על צ'ארלס מלבד אמו, היא העובדה שבלינדה מסתלקת מדי פעם בלי הסבר מספק היכן הייתה. צ'ארלס בטוח שיש לה מאהב.
צ'ארלס שוכר את שירותיו של חוקר פרטי בשם ג'וליאן כריסטופורו (חיים טופול). הוא עוקב אחריה ונעזר בווספה שלו. היא נכנסת לראות סרט אימה והוא יושב אחריה. לבסוף היא מבחינה בו והם משחקים ב"משחק חתול ועכבר".
כריסטופורו מפרט בפני צ'ארלס כי לא מצא מאהב לבלינדה. עם הזמן כריסטופורו ובלינדה מתקרבים והוא מספר לה כי הוא חוקר פרטי שנשכר על ידי צ'ארלס לעקוב אחריה והעין שלו היא "עין ציבורית" שעוקבת אחריה.
בלינדה רותחת מכעס, מתעמתת עם צ'ארלס ועוזבת את הבית. צ'ארלס כועס על כריסטופורו ומאשים אותו כי כל זה קרה בגללו. גם אמו של צ'ארלס מתערבת כדי שיסיים את הנישואים.
צ'ארלס מפטר את כריסטופורו אך זה אומר לו כי הוא מוכן למצוא את בלינדה ומשכנע אותו לשנות את היחס אליה, להקדיש לה יותר זמן ולהקשיב לה, אחרת יישאר שוב פעם לבד.
צ'ארלס משתכנע, כריסטופורו מוצא את בלינדה ומייקל פוגש אותה ברחוב ברחוב ומתחיל לעקוב אחריה כמו כריסטופורו כששניהם מחליפים חיוכים.
צוות השחקנים
פרסים
פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסן סבסטיאן, 1972:
- השחקן הטוב ביותר - חיים טופול.
- השחקנית הטובה ביותר - מיה פארו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
