במרץ 1993 הגיע הצלם קווין קרטר לאחד ממרכזי חלוקת המזון של האו"ם, באיוד. הוא הבחין בילד רעב זוחל בקושי על הקרקע. הוריו היו עסוקים באותה עת בקבלת מזון ממרכז הסיוע. בעודו זוחל, הגיע למקום נשר, שהחל לעקוב אחריו. קרטר המתין כעשרים דקות בתקווה שהנשר יפרוש כנפיים, אך משלא עשה זאת, התקרב באטיות עד למציאת זווית מתאימה מבלי להבריח את הנשר, עד שהגיע למרחק עשרה מטרים מהם. לאחר מכן הבריח קרטר את הנשר, ועזב את המקום.
ב-2011 אבא של המצולם חשף כי שמו היה קונג ניונג ושהוא נפטר מחום גבוה ב-2007.[1]
הפרסום והתגובות
קרטר מכר את התצלום ל"ניו יורק טיימס", והוא התפרסם בגיליון ה-26 במרץ 1993. התצלום זכה לתהודה רבה, ורבים ביקרו את קרטר על שלא סייע לילדה. בעקבות פניות רבות שהגיעו למערכת העיתון, פורסמה ב-30 במרץ הודעת מערכת, ובה נכתב, בין היתר: ”קוראים רבים שאלו על גורלה של הילדה. הצלם מדווח כי היא התאוששה מספיק כדי לחזור ללכת לאחר שהבריח את הנשר. לא ידוע האם הגיעה למרכז חלוקת המזון.”[2].
אף שבאותה העת ההנחיות לצלמים היו שלא ליצור מגע עם קורבנות הרעב, מחשש להפצת מחלות, קרטר עצמו הביע חרטה על שלא סייע לילדה, וכך כתב ביומנו: ”אלוהים, אני מבטיח שלעולם לא אזרוק מזון, לא משנה כמה טעמו יהיה גרוע או כמה מלא אהיה. אני מתפלל שהוא יגן על הילד הקטן הזה, ינחה ויגאל אותו מאומללותו. אני מתפלל שהוא יהיה רגיש יותר כלפי העולם שסביבנו ולא יתעוור מטבענו האנוכי ומהאינטרסים שלנו. אני מקווה שהתמונה הזו תמיד תשמש תזכורת לכמה בני מזל אנו, ושאסור לנו לעולם לקחת דברים כמובן מאליו”[3].
על אף המחלוקת שעוררה התמונה, היא נבחרה לתמונת השנה של המגזין "אמריקן מגזין" וב-1994 זיכתה את קרטר בפרס פוליצר. ארבעה חודשים לאחר שזכה בפרס, שם קרטר קץ לחייו.
