המשרד לבקרה על נכסים זרים

המשרד לבקרה על נכסים זרים
(OFAC) Office of Foreign Assets Control
מידע כללי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
משרד אחראי מחלקת האוצר של ארצות הברית
סוכנות אם המשרד לטרור ומודיעין פיננסי
תאריך הקמה דצמבר 1950
ממשלה ממשלת ארצות הברית
מטה מרכזי מחוז קולומביהמחוז קולומביה בניין Freedman's Bank, וושינגטון די.סי
עובדים 170 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 30,900,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
ofac.treasury.gov
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המשרד לבקרה על נכסים זריםאנגלית: Office of Foreign Assets Control, בקיצור: OFAC) הוא סוכנות מודיעין ואכיפה פיננסית של מחלקת האוצר של ארצות הברית, הפועלת תחתהמשרד לטרור ומודיעין פיננסי. תפקידה העיקרי של הסוכנות הוא לנהל ולהפעיל סנקציות כלכליות ומסחריות כנגד מדינות, ישויות או אנשים שהממשלה האמריקאית מגדירה כמעורבים בפעילויות המאיימות על הביטחון הלאומי, הכלכלה או מדיניות החוץ של ארצות הברית.[1] הסוכנות פועלת מתוקף סמכויות הנשיא בחוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בינלאומית.

היסטוריה

מעורבות משרד האוצר האמריקני בסנקציות כלכליות נגד מדינות זרות התקיימה עוד במלחמת 1812, כאשר המזכיר אלברט גלטין ניהל סנקציות נגד בריטניה כנקמה על גיוס כפוי לצי של מלחים אמריקאים.[2]

מטה OFAC נמצא בבניין Freedman's Bank, הממוקם בוושינגטון די.סי.

בדצמבר 1950 הוקמה החטיבה לבקרת נכסים זרים, קודמה של OFAC. קודם לכן התקיימו מספר סוכנויות שונות: בקרת קרנות חוץ, שהתקיימה בין השנים 1940 ל-1947, משרד הפיננסים הבינלאומי (1947–1950). בין שאר הפעולות, ניהלה בקרת קרנות חוץ פיקוח על נכסי אויב, יבוא בזמן מלחמה והגבלות על סחר עם מדינות אויב. היא גם השתתפה בניהול הרשימה המוצהרת של אישים חסומים מסוימים, או "הרשימה השחורה", וערכה מפקדים של נכסים בבעלות זרה בארצות הברית ונכסים בבעלות אמריקאית בחו"ל. בקרת קרנות חוץ בוטלה ב-1947, כאשר תפקידיה הועברו למשרד חדש שהוקם, המשרד לפיננסים בינלאומיים (OIF). בשנת 1948, פעילויות OIF הקשורות לכספים זרים חסומים הועברו למשרד לנכסים זרים, סוכנות בתוך משרד המשפטים.[3]

החטיבה לבקרת נכסים זרים הוקמה במשרד האוצר הבינלאומי בצו של משרד האוצר בשנת 1950, בעקבות כניסתה של הרפובליקה העממית של סין למלחמת קוריאה.[2] ב-15 באוקטובר 1962, בהוראת משרד האוצר, הפכה החטיבה לבקרת נכסים זרים למשרד לבקרה על נכסים זרים.[3]

בין 1994 ל-2003, OFAC גבו יותר מ-8 מיליון דולר בגין הפרות של האמברגו על קובה, לעומת קצת פחות מ-10,000 דולר בגין הפרות מימון טרור.

משימות ותפקידים

  • ניהול סנקציות כלכליות: OFAC מנהל ומבצע תוכניות סנקציות כלכליות נגד מדינות, ארגונים, עסקים, ויחידים, תוך שימוש בחסימת נכסים והגבלות סחר כדי להשיג את יעדי מדיניות החוץ והביטחון הלאומי של ארצות הברית. [2]
  • אכיפת חוקים פדרליים: המשרד אוכף חוקים ותקנות הקשורים לסנקציות כלכליות, כולל הטלת קנסות ועיצומים על הפרות. לדוגמה, בשנת 2014, OFAC הגיע להסדר בסכום שיא של 963 מיליון דולר עם הבנק הצרפתי BNP Paribas, שהיה חלק מקנס כולל של 8.9 מיליארד דולר שהוטל ביחס למקרה כולו.
  • פיקוח על נכסים מוקפאים: OFAC מנהל נכסים שהוקפאו השייכים ליחידים, ארגונים וממשלות הנתונים לסנקציות, ומוודא שהנכסים אינם נגישים לגורמים המיועדים.

סמכות ופעילות

ערך מורחב – חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בינלאומית

המשרד לפיקוח על נכסים זרים (OFAC) שואב את סמכותו להטלת סנקציות כלכליות ממספר חוקים פדרליים, ובראשם חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בינלאומית (International Emergency Economic Powers Act - IEEPA) שנחקק בשנת 1977. חוק זה מעניק לנשיא ארצות הברית סמכויות נרחבות להסדרת עסקאות כלכליות בינלאומיות בתגובה למצבי חירום לאומיים הנובעים מאיומים זרים, ומאפשר הטלת סנקציות כלכליות, הקפאת נכסים והגבלת סחר כדי להתמודד עם איומים על הביטחון הלאומי, מדיניות החוץ או הכלכלה של ארצות הברית.

OFAC, הפועל במסגרת מחלקת האוצר האמריקאית, מורכב בעיקר ממומחי מודיעין ועורכי דין. בעוד שהיעדים האסטרטגיים של OFAC נקבעים באופן רחב על ידי הבית הלבן, מרבית המקרים הנוגעים ליחידים או ישויות ספציפיות מתפתחים כתוצאה מחקירות פנימיות של המשרד.[4]מינוי מנהל הסוכנות אינו דורש את אישור הסנאט.[5]

בנוסף ל-IEEPA, OFAC פועל מתוקף סמכויות החירום הלאומיות של הנשיא, המאפשרות לו להכריז על מצבי חירום לאומיים ולהפעיל סנקציות כלכליות בהתאם. סמכויות אלו מאפשרות ל-OFAC להגיב במהירות וביעילות לאיומים מתפתחים על ארצות הברית, באמצעות הטלת סנקציות על מדינות, ארגונים ויחידים המעורבים בפעילויות המאיימות על הביטחון הלאומי או מדיניות החוץ של המדינה.

לדוגמה, בשנת 1950, בעקבות הצטרפותה של סין למלחמת קוריאה והתייצבותה לצד צפון קוריאה, הוקם OFAC כדי להתמודד עם האתגרים הכלכליים והפיננסיים שנוצרו בעקבות המלחמה. מאז, הסוכנות ממשיכה לשמש כלי מרכזי במדיניות החוץ והביטחון של ארצות הברית, באמצעות ניהול ואכיפת סנקציות כלכליות על גורמים המאיימים על האינטרסים הלאומיים שלה.

רשימת SDN

OPAC מפרסם רשימת האזרחים והישויות המיוחדים והחסומים (Specially Designated Nationals and Blocked Persons List, או בקיצור SDN List). הרשימה היא כלי מרכזי בניהול הסנקציות הכלכליות של OFAC. רשימה זו כוללת אנשים, ארגונים, וכלי שיט שהוגדרו כמעורבים בפעילויות המאיימות על הביטחון הלאומי, מדיניות החוץ או הכלכלה של ארצות הברית, כגון טרור, סחר בסמים, והפצת נשק להשמדה המונית. נכסי הגורמים המופיעים ברשימה מוקפאים, ואזרחי ארצות הברית מנועים מלקיים עמם עסקאות.[2] הרשימה מתעדכנת באופן שוטף על ידי OFAC, ומהווה אמצעי חשוב באכיפת הסנקציות הכלכליות של ארצות הברית.

השפעה

הסוכנות נחשבת לאחת מהסוכנויות הממשלתיות החזקות אך הפחות מוכרות, ולה הסמכות להטיל עונשים משמעותיים על גופים המפרים את הנחיותיה, כולל קנסות, הקפאת נכסים ואיסור פעילות בתחומי ארצות הברית.

הסוכנות מתוארת לפעמים כאחת מהסוכנויות הממשלתיות ה"חזקות אך הלא ידועות" ביותר,[4][6] OFAC נוסדה בשנת 1950 ויש לה את הסמכות להטיל עונשים משמעותיים נגד גופים לא מבצעים את הנחיותיה, לרבות הטלת קנסות, הקפאת נכסים וחסימה מפעילות בארצות הברית. בשנת 2014, OFAC הגיעה להסדר בסכום שיא של 963 מיליון דולר עם הבנק הצרפתי BNP פריבה, שהיה חלק מהקנס של 8.9 מיליארד דולר שהוטל בעקבות הפרת סנקציות אמריקאיות.[7][8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Tom C.W. Lin (באפריל 2016). "Financial Weapons of War" (PDF). Minnesota Law Review. 100 (4): 1377–1440. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 "Frequently Asked Questions". Office of Foreign Assets Control. אורכב מ-המקור ב-2007-10-18. נבדק ב-2007-09-17.
  3. ^ 1 2 "Records of the Office of Foreign Assets Control". The National Archives. נבדק ב-2007-09-17.
  4. ^ 1 2 Yukhananov, Anna, and Warren Strobel, "After Success on Iran, U.S. Treasury's Sanctions Team Faces New Challenges", Reuters, April 14, 2014.
  5. ^ Rubenfeld, Samuel, "U.S. Treasury Appoints OFAC Director Without Fanfare", Wall Street Journal, March 17, 2017. First public mention: March 14, 2017. Retrieved 2017-03-17.
  6. ^ Rubenfeld, Samuel. "OFAC Rises as Sanctions Become A Major Policy Tool", Wall Street Journal, February 5, 2014
  7. ^ "U.S. imposes record fine on BNP in sanctions warning to banks". Reuters. 30 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Treasury Reaches Largest Ever Sanctions-Related Settlement with BNP Paribas SA for $963 Million", U.S. Department of the Treasury, June 30, 2014