במינכן חיה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בגרמניה, אחרי ברלין. האוכלוסייה היהודית שמונה כיום כ-9,000 נפשות, מורכבת ברובה מיהודי ברית המועצות לשעבר. למרכז קדם מרכז קהילתי קטן יותר ששכן ברחוב רייכנבך 27 משנת 1947, וכלל בית כנסת ראשי ומוזיאון קטן.
בניית המרכז
טקס הנחת אבן הפינה נערך בנובמבר 2003, בהשתתפות יוהאנס ראונשיא גרמניה. בחודש אוגוסט אותה שנה סיכלו רשויות גרמניה תוכנית של הקבוצה הנאו-נאצית Kameradschaft Süd ("אחוות הדרום") לפוצץ מטען חבלה במהלך הטקס. מנהיג הקבוצה נידון לשבע שנות מאסר.[1]
כמו בתי כנסת אורתודוקסיים רבים, בית הכנסת פונה לכיוון דרום מזרח, מיקומה של ירושלים. הוא בנוי כולו כקובייה אטומה ללא חלונות, מאבני גיר גדולות. צורה זו מסמלת את אוהל המועד. מעל המבנה הקובייתי ניצבת קוביית זכוכית קטנה יותר, שמאירה את הכיכר כמגדלור בשעות הלילה, כסמל לליל הזגוגיות השבורות. שער הכניסה יוצר במיוחד בבודפשט, וחרוטים עליו עשר האותיות הראשונות של האלפבית העברי, כרמז לעשרת הדיברות. אולם התפילה שמכיל 550 מקומות ישיבה, איננו מואר ישירות מבחוץ, אלא האור משתקף ברשת מתכות בצורת מגן דוד טרם חדירתו. קירות ההיכל מצופים פורנירארז מלבנון ומעוטרים בפסוקים מספר דברים באותיות זהב.
מתחת למבנה בית הכנסת עוברת מנהרה תת-קרקעית באורך 30 מטר. המנהרה משמשת כאנדרטה שלכל אורכה מונצחים שמות 4,500 יהודי העיר שנרצחו בשואה. ההנצחה תוכננה כמעבר תת-קרקע מחשש להשחתות.
בשנת 2007 הקדיש שירות הדואר הגרמני למרכז היהודי בול בערך 55 סנט שהופץ ב-6.5 מיליון עותקים. באוקטובר בשנת 2008 זכה המרכז היהודי בפרס גרמניה לתכנון עירוני.[3]
מאז הקמתו נמצא המרכז תחת אבטחה במשך 24 שעות ביממה ומבקרים נדרשים לעבור בכניסה דרך מגלה מתכות.[4]