בליל 31 באוגוסט כוחות אס אס זייפו את ההתקפה על תחנת הרדיו בגלייביץ אשר שימשה כתירוץ לפלישת גרמניה הנאצית לפולין ביום למחרת, ובכך החלה את מלחמת העולם השנייה באירופה. הוורמאכט, אשר השתמש באסטרטגיה צבאית של מלחמת בזק (בליצקריג) התקדם במהירות לתוך אדמת פולין. פער טכנולוגי לטובת הגרמנים וכאוס אזרחי בתוך פולין, בין לבין הודות להפצצות טקטיות על ערים פולניות תרמו לכיבוש הגרמני של מערב פולין והורמאכט התקדם במהירות לעבר הבירה הפולנית, ורשה.
ורשה
מאז הקמתה של הרפובליקה הפולנית השנייה, ורשה הוכרזה כעיר הבירה של המדינה החדשה. לקראת המלחמה התגוררו בתוך ורשה 1,300,000 אזרחים, מתוכם 70.7 אחוז מכלל האוכלוסייה היו פולנים ו-28.3 אחוז יהודים. העיר הייתה מרכז תעשייתי ודרכה עברה מסילת ברזל מרכזית. במהלך שנות קיומה של הרפובליקה הפולנית השנייה ורשה עברה תיעוש נרחב שכלל חיבור של שני צדי העיר הנחתחים על גבי נהר הויסלה בעזרת גשר מרכזי. גודלה של ורשה הכולל היה 124.7 קילומטר רבוע ובממוצע הייתה צפיפות של 8,000 איש לקמ"ר.
הקרב על העיר
ב-8 בספטמבר חיילים גרמנים התקרבו לפרברי ורשה, וממשלת פולין תחת נשיא פולין, איגנצי מושצ'יצקי, התפנתה ללובלין במזרח. הכוחות הגרמנים עם הזמן כיתרו את ורשה והטילו מצור שכלל 175,000 חיילים גרמנים. הכוחות הפולנים בעיר כללו 124,000 חיילים ואלפי מתנדבים.
כיתור ומצור
הכוחות הגרמנים קטעו את קווי האספקה אל ורשה ותושבי העיר לא יכלו לשתות עוד מים נקיים מהתשתיות העירוניות. במטרה להביא לכאוס אזרחי הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, החל בסדרה ממושכת של הפצצות אוויריות טקטיות על העיר שפגע במרכזי ההנהגה, בתי האזרחים, תשתיות, מוזיאונים ועוד. הטירה המלכותית בוורשה, מקום מושבם הרשמי של מלכי פולין לשעבר, הופצצה והושמדה.
ב-19 בספטמבר ממערב לורשה, בעיקול נהר הוויסלה, איגפו חיילים גרמנים 170,000 חיילים פולנים אשר נכנעו. לאחר הקרב על בזורה הגיע ב-22 בספטמבר הגנרל הפולני תדיאוש קוצ'בה לורשה, שם מונה לזמן קצר כסגן מפקד הארמייה המוצבת בורשה. עם זאת, מאמציו הרבים לשבור את המצור לא צלחו. מפקד ארמיית ורשה, יוליוש רומל, ראה את המצב והפציר בין עמיתיו להתחיל בשיחות כניעה עם הגרמנים. באותו היום נפגע מכדור הגנרל-אוברסט הגרמני, פרייהרורנר פון פריטש ונהרג מפצעיו לאחר זמן קצר. ב-25 בספטמבר ורשה סבלה מהפצצות אוויריות קשות והפגזות ארטילריה ממושכות כאשר אדולף היטלר הגיע לשדה הקרב להתבונן בהתקפה.
ב-27 בספטמבר הוסדרה הכניעה הסופית של הבירה הפולנית בעוד כל הארמייה המוצבת בתוכה נכנעה לכוחות הגרמנים. הכניעה הפולנית הוסדרה בין קוצ'בה והגנרל הגרמני יוהנס בלסקוביץ. בעת נפילתה לא נכנסו הכוחות הגרמנים אל ורשה, אשר בנקודה זאת הייתה הרוסה לגמרי, בניינים שלמים הפכו לאפר, בהם גם מבני הממשלה, האוכלוסייה האזרחית הייתה בכאוס, תשתיות המים הפכו בנקודה זאת לרעילות ועוד אסונות רבים אפפו את העיר[1][2].
יהדות פולין בורשה הועברו לגטאות שהחלו להיבנות בשטחים הפולנים הכבושים, בהם גטו ורשה, הגדול בגטאות הפולנים אשר הוקם כבר באוקטובר 1939, לפני הסדרת השטחים הכבושים בין ברית המועצות, גרמניה נאצית והגנרלגוברנמן, אזור חסות גרמנית שלא סופח רשמית לתוך גרמניה. ורשה עצמה נהרסה כליל ורק לאחר המלחמה, עם הקמת הרפובליקה העממית הפולנית, החלה בנייה מחדש ושיקום של העיר בסך מיליארדי דולרים.