המעבדה הלאומית לורנס ליברמור

המעבדה הלאומית לורנס ליברמור
Lawrence Livermore National Laboratory
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מכון מחקר
על שם ליברמור עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2 בספטמבר 1952 – הווה (72 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
סגל 8,968 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קואורדינטות 37°41′10″N 121°42′34″W / 37.686°N 121.7095°W / 37.686; -121.7095
www.llnl.gov
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המעבדה הלאומית לורנס ליברמוראנגלית: Lawrence Livermore National Laboratory; בראשי תיבות: LLNL), הוא מכון מחקר של מחלקת האנרגיה של ארצות הברית, הממוקם ליד העיר ליברמור במדינת קליפורניה שבארצות הברית. המכון הוא אחד ממכוני המחקר הבין-תחומיים הגדולים והחשובים בעולם, והוא מעסיק 9,000 עובדים עם תקציב של כ-2.7 מיליארד דולר.

היסטוריה

מעבדת ליברמור נוסדה בשנת 1952 כסניף של המעבדה הלאומית לורנס ברקלי. היא התפצלה ממנה בשנת 1971 וקיבלה את המעמד הנוכחי בשנת 1981. אדוארד טלר וארנסט לורנס היו יוזמי הרעיון להקים את התא החדש.

במהלך המלחמה הקרה במעבדה פותחו ראשי נפץ שונים שהותקנו בין היתר על טילים כמו MGM-52 Lance וספרטן LIM-49. לאחר התפרקות ברית המועצות הוסכם על הפסקת פיתוח נשק גרעיני. בעקבות כך עובדי המעבדה התרכזו בפעולות שימור, פיתוח ניתוח מצב הנשק ללא עריכת ניסוי והערכת חיים של דגמי נשק קיימים.

תחום נוסף בו עוסקים עובדי המעבדה הוא מחקרים שונים על פלוטוניום. במשך שנים המעבדה עשתה מחקרים שונים בתחום ביטחון לאומי והיבטים שונים של שימוש בנשק גרעיני.

בתחום פיזיקה עובדי המעבדה עושים מחקרים בתחום ננוטכנולוגיה, פיזיקה של חומר מעובה, היתוך גרעיני ועוד. במעבדה פותחה מודל לניתוח תופעה התחממות עולמית. עובדי המעבדה היו שותפים לגילוי וחקר ניהוניום, פלרוביום, מוסקוביום, ליברמוריום (שנקרא לכבוד המעבדה), טנסין ואוגאנסון. לצורך ניתוח היקפים גדולים של מידע כבר באפריל 1953 במעבדה הותקן מחשב UNIVAC I. בהמשך במעבדה הותקנו מחשבים גדולים מסוגים שונים, פותחה שפה ייעודית Yorick והיא מובילה פיתוח של ZFS. בשנת 2018, במעבדה הותקן מחשב-על SIERRA שאז היה המהיר בעולם עם יכולת של 94,640 פטהפלופס.

בשנת 2009 נבנה מרכז לאומי לחקר היתוך גרעיני. בדצמבר 2022 הודיעו מדענים במעבדה הלאומית לורנס ליברמור, בפריצת דרך לטכנולוגיית אנרגיית היתוך (אנ'), שהם השתמשו בטכניקה של היתוך בכליאה אינרציאלית כדי להשיג הפקה נקיה של אנרגיה. מתקן ההצתה הלאומי (אנ') (NIF) הפך לכור ההיתוך הראשון שהגיע לאיזון ב-5 בדצמבר 2022, עם ניסוי שהפיק אנרגיה מתקבלת של 3.15 מגה-ג'ול מהשקעת אנרגיה של 2.05 מגה-ג'ול של אור לייזר שהביא לרווח נטו באנרגיה של כ-1.5 מגה-ג'ול. [1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ירון דרוקמן, פריצת דרך בהיתוך גרעיני: "הישג מדעי גדול", באתר ynet, 13 בדצמבר 2022