גנרל הלמוט ריימן (בגרמנית: Hellmuth Reymann; 25 בספטמבר 1897 – 8 בדצמבר 1988), היה מפקד בכיר בצבא גרמניה הנאצית שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה, ולקראת סוף המלחמה פיקד על הגנת ברלין בתחילת הקרבות בעיר נגד הצבא האדום.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
ריימן נולד ב-4 בנובמבר 1892 בנוישטדט בשלזיה העילית, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית, ובשנת 1903 נכנס לבית ספר צבאי. בשנת 1909 הוא התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-62 (שלזיה העילית ה-3), עמו לחם במלחמת העולם הראשונה, וב-18 באוגוסט 1915 הוא הועלה לדרגת לוטננט. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של עיטור בית הוהנצולרן עם חרבות, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה פרש ריימן מהצבא והצטרף למשטרה, ומילא בה תפקידי פיקוד ומטה. באביב 1921 הוא התחתן, ובקיץ אותה שנה הועלה לדרגת האופטמן. בסתיו 1935 הוא הצטרף לוורמאכט, וב-1 באוקטובר 1936 הוא הועלה לדרגת אוברסט לויטננט. בסתיו 1938 הוא מונה למפקד גדוד משמר הגבול ה-126, וב-1 ביוני 1939 הוא הועלה לדרגת אוברסט.
מלחמת העולם השנייה
ב-9 בנובמבר 1939 מונה ריימן למפקד רגימנט הרגלים ה-205, ופיקד עליו במהלך המערכה על צרפת ובמהלך מבצע ברברוסהף כחלק מהדיוויזיה ה-52. ב-22 בנובמבר 1941 הוענק לו עיטור הצלב הגרמני בזהב, ובתחילת ינואר 1942 הוא חלה, ופרש מתפקידו כמפקד הרגימנט. ב-5 בספטמבר 1942 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-254 בצפון רוסיה, וב-1 באוקטובר 1942 הוא מונה במקביל למפקד הדיוויזיה ה-212, שהייתה גם היא בגזרה הצפונית של החזית המזרחית, ובמקביל הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-1 באפריל 1943 הועלה לדרגת גנרל לויטננט. ב-1 באוקטובר 1943 הוא מונה למפקד דיוויזיית השדה של הלופטוואפה ה-13. ב-1 באפריל 1944 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-11, וב-5 באפריל הוענק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-28 בנובמבר 1944 הוענק לו תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים, וב-5 במרץ 1945 הוא מונה למפקד ההגנה על דרזדן, אולם דחה את התפקיד בשל ההרס הנרחב בעיר כתוצאה מהפצצת דרזדן. לאחר מכן מונה למפקד ברלין, ופיקד על הגנת העיר בתחילת הקרב על ברלין, אולם בסוף אפריל הוחלף על ידי הלמוט ויידלינג, וב-7 במאי 1945 הוא נפל בשבי האמריקנים.
לאחר המלחמה
בספטמבר 1945 שוחרר ריימן מהשבי, ולאחר שחרורו הוא התגורר בגרמיש-פרטנקירכן, עד למותו ב-8 בדצמבר 1988.
קישורים חיצוניים