נולד בנשביז בשנת תקכ"ג, 1763, לרב שמחה פריד, רבה של גרודנא. נישא לאסתר בתו של ר' חיים מוולוז'ין.
כנהוג בישיבת וולוז'ין, לצד ראש הישיבה התמנה "משנה לראש הישיבה". ר׳ חיים מוולוז'ין מינה את חתנו הרב הלל פריד למשנהו לאחר פרישתו של ר' יחיאל מיכל ממינסק, והוא נשא בתפקיד זה במשך עשר שנים, בין השנים תקע"א-תקפ"א, 1811-1821.[3] כך מעיד נכדו הרב חיים הלל פריד בשם אביו הרב אליעזר יצחק פריד: "וגם א"ז (אדוני זקני) הגאון מ' הלל זללה"ה הגיד השיעור בהישיבה הק' דפעה"ק עשר שנים רצופות, ומהם כמה שנים עוד בחיי חותנו הגאון רשכבה"ג אדמו"ר מהר"ח זצ"ל, כאשר כה מצאתי כתוב בין כי"ק א"א (אדוני אבי) הגאון זצ"ל בהספדו אשר ספד עליו בקהל עם בבהמ"ד דפה".[2]
לאחר פטירת חמיו בשנת תקפ"א (1821), עבר ר' הלל מוולוז'ין לגרודנה למלא את מקום אביו ברבנות.[4] בשל סכסוכי רבנות לא כיהנו עוד רבנים בגרודנה מאז שנת תקע"ח, 1818, אלא רק דיינים,[5] ולפיכך, תוארו הרשמי של ר' הלל היה אב"ד ומו"ץ.[6]
רבי הלל פריד נפטר ביום ב' באדרתקצ"ג, 1833. על מצבתו בבית העלמין בגרודנא נכתב: "המורה לצדקה משפטי ה' ותורתו. לכס אבותיו צדיק ישר למלאותו. לצאן קדשים דלה מבאר מים חיים. בחסותו בצל קורת נפש החיים".[7]
עיזבונו התורני
בהקדמת הספר "חוט המשולש" כותב נכדו, הרב חיים הלל פריד: "אמנם מגודל חסידותו וענוותנותו לא רצה לכתוב חידו"ת (=חידושי תורה) שלו, כאשר כה מצאתי בין כתבי אבי הגאון וצדיק ז"ל שהגיד כן בהספדו אשר ספד עליו... ואמר לי שאף שאמר השיעור עשר שנים רצופות, ובכל יום לא הלך לשיעור בלי חידוש, אמר שמעולם היה מהדר שלא לכתוב שום חידוש, גם שלא לומר החידוש בפני רבים את מה שאמר בתוך השיעור, כי אולי זכהו ה' באיזה חידוש יותר מכפי שכלו למען זכות תלמוד תורה דרבים ואיך יתפאר בו, והחידושי תורה שאמר לכותבם הם שחידש בהיותו בהוראדנא".
בשו"תחוט המשולש (ווילנא תרמ"ב) נדפסו שמונה תשובות שלו, הכוללות התכתבות עם הרב משה זאב מרגליות מגרודנא, מחבר מראות הצובאות. בפתיחה לספר כלולה דרשה אחת ממנו שהייתה מצויה ברשימת ההספד של בנו הרב אליעזר יצחק.
^יצחק ריבקינד, ראש ישיבה אלמוני בוולוז'ין - ר' יחיאל מיכל מנשויז, תדפיס מתוך: ספר טורוב, בוסטון תרצ"ח, עמ' 5 הערה 7; הרב חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, הדרום, ניסן תשל"ב, עמ' 171
^ד' רבין, תולדות עדת ישראל בהורודנא, אנציקלופדיה של גלויות, כרך ט', ירושלים תשל"ג, עמ' 90
^ש"א פרידנשטיין, עיר גבורים, יכלכל קורות עיר הוראדנא מראשית ימי הוסדה, ווילנא תר"ם, עמ' 55.
^שלושה ימים לפני פטירתו, בכ"ט בשבטתקצ"ג (1833), כתב הסכמה לספר לזכר לישראל מאת ידידו הרב יחיאל מיכל ממינסק, בה כתב על המחבר: "ועל ידו נתייסדה ישיבה דק"ק וואלוז'ין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדמו"ר חותני מהר"ח". בכותרת להסכמה נכתב אודותיו: "אב"ד ומ"ץ דק"ק הוראדנא". ראו גם: הרב דוד מנובהרדוק, גליא מסכת, ווילנא תר"ה, ח"ב, דף מ"ב ע"א.
