באביב 1944 תכננו בעלות הברית לחטוף את הגנרל פרידריך-וילהלם מילר, אשר אמצעי הדיכוי הקשים שלו זיכו אותו בכינוי "הקצב מכרתים". המבצע הובל על ידי מייג'ור פטריק לי פרמור וקפטן ביל סטנלי מוס, סוכני SOE, אשר לוו בפרטיזנים יווניים תושבי כרתים. מכיוון שגנרל מילר עזב את האי לפני ביצוע התוכנית, החליט מייג'ור לי פרמור לחטוף את קרייפה במקומו.
מכוניתו של קרייפה
בליל 26 באפריל יצא הגנרל קרייפה ממפקדה בארכאנס, לעבר מעונו ב"וילה אריאדני", כ-25 ק"מ מחוץ להרקליון. מייג'ור לי פרמור וקפטן מוס, לבושים כשוטרים צבאיים גרמנים, חיכו לו במרחק קילומטר אחד לפני ביתו, וכשהגיעה אליהם המכונית הם ביקשו מהנהג לעצור וביקשו את הניירות. ברגע שהמכונית עצרה, פתח לי פרמור את דלתו של קרייפה, קפץ פנימה ואיים עליו באקדחו, ומוס התיישב על מושב הנהג. מוס נהג במכונית כשעה וחצי, תוך שהוא עובר 22 מחסומי דרכים בהרקליון, ולאחר מכן הם נטשו את המכונית ופנו לעבר ההרים. קרייפה יחד עם חוטפיו שהו בהרים כשבועיים וחצי, תוך שהם נמלטים מכוחות הוורמאכט שחיפשו אחריהם, וב-14 במאי, הם נלקחו מחוף פריסטרס ליד רודקינו על ידי צוללת והובלו למצרים. קרייפה נחקר, ולאחר מכן נשלח למחנה שבויים בקנדה, ממנו הועבר מאוחר יותר למחנה מיוחד בוויילס.
לאחר המלחמה
בשנת 1947 שוחרר קרייפה מהשבי, ועבר להתגורר בנורטהיים. בשנת 1972 נפגש קרייפה עם חוטפיו בתוכנית טלוויזיה יוונית, וב-14 ביוני1976 הוא מת בביתו.
