הטרגדיה הספרדית (באנגלית: The Spanish Tragedy) או הירונימוס שוב מטורף (Hieronimo is Mad Again) היא מחזה מסוגת טרגדיית נקמה, שחוברה על ידי תומאס קיד בין 1584 ל-1592. זוהי יצירתו המפורסמת והמשפיעה ביותר של קיד. בין היתר השפיע המחזה על "המלט" בכך שהציג אמנטים כגון מחזה בתוך מחזה שייעודו להפיל בפח את הרוצח והפעת רוח רפאים הדורשת נקם. במהלך הפסקת אש בין ספרד לפורטוגל מבקש מפקד הכוחות הספרדיים וגיבור המחזה, הירונימוס, לנקום את רצח בנו הורציו.
זמן חיבור המחזה וההוצאה לאור
ב-1614 כתב בן ג'ונסון (בהקדמה למחזהו Bartholomew Fair), שהמחזה"הטרגדיה הספרדית" הוא כבן 25 עד 30 שנה".[1] כלומר נכתב בין 1584 ל-1589. המחזה אינו כולל התייחסות לארמדה הספרדית ולפיכך יש להניח שהוא חובר לאחר 1588.
המחזה נרשם במרשם הדפוס הרשמי (Stationers' Register) ב-6 באוקטובר 1692 והודפס במהדורת קוורטו. מהדורת קוורטו שנייה ראתה אור בשנת 1594. המהדורות ראו אור באופן ללא שם המחבר. המחזה יוחס לקיד לראשונה רק ב-1773 על ידי העורך תומאס הוקינס (אנ'). מחקר מ-2013 מצא שייתכן שמספר משפטים בטקסט נכתבו על ידי ויליאם שייקספיר.[2]
תמצית העלילה
המחזה נפתח עם הופעתה של רוח הרפאים של אנדראה, אציל ספרדי צעיר שנהרג בקרב על ידי הנסיך הפורטוגלי בלתזר. יחד עם אנדראה בשאול נמצאת גם הדמות המואנשת "נקמה" (Revenge). שתי הדמויות נמצאות על הבמה לאורך כל המחזה ומשמשות כמקהלה.
הירונימוס, גיבור המחזה, מתאבל על מות בנו הורציו שנרצח על ידי בלתזר ובנו של דוכס קסטיליה, לורנצו. הירונימוס מוטרד מכך שלא נעשה צדק לבנו. עד הרה הוא לומד כי בלתזר ולורנצו בטוחים מפני יד החוק בשל המצב הפוליטי בין ספרד ופורטוגל. עובדה זו מובילה את הירונימוס לטירוף וקיבעון לנקם. בינתיים נודע כי גם דוכס קסטיליה נרצח ובתו, בל-אימפריה, שואפת נקם. חצר המלוכה הספרדית נמלאת בהונאה ובגידה, מה שמחריף את מצוקתו של הירונימוס.
הירונימוס מתכנן העלאת מחזה שיחשוף את רוצחי בנו. יחד עם זאת, הוא נאבק עם מצפונו ועם השאלה האתית האם נכון לגלות את המת באמצעות הטעיה והולכת שולל. המחזה מועלה בפני חצר המלוכה, ובמסגרתו מוצג רצח הורציו על ידי בלתזר ולורנצו, כמו גם רצח לורנצו. הירונימוס עושה שימוש בפיגיונות אמיתיים ולא באביזרי במה ומתכנן אותו כך שהן הוא והן בל-אימפיה ישיגו את נקמתם וכך הוא מוציא לפועל תוכנית נקמה עקובה מדם, במסגרתה נהרגים בלתזר, לורנצו ואנשיהם. במהלך ההרג דוקרת בל-אימפריה את עצמה למוות (שלא כתוכנן) גם הירונימוס מתאבד לאחר שהוא הורג את לורנצו.
בסוף ההצגה מביעים רוחו של אנדראה ו"נקמה" את שביעות רצונם בשאול על ה"צדק שנעשה".
הפקות
המחזה הועלה על במה בין פברואר 1592 לינואר 1593 על ידי להקת "אנשי הלוד סטריינג'" (Lord Strange's Men) בתיאטרון הוורד בלונדון. ככל הנראה זו לא הייתה בכורת המחזה, כיוון שפיליפ הנסלו, מנהל התיאטרון לא סימן אותו ברישומיו באותיות ne ("חדש"). ב-1597 הוא הועלה על ידי "אנשי האדמירל" בינואר ועל ידי "אנשי פמברוק" באוקטובר.
בשנות ה-90 של המאה ה-16 הייתה "הטרגדיה הספרדית" המחזה השלישי בפופולריות שלו בלונדון, אחרי "היהודי ממלטה" של כריסטופר מרלו והמחזה האבוד The Wise Men of West Chester. אולם עם פתיחת התיאטראות מחדש לאחר סגירתם ב-1642 נעלם המחזה מרשימת המחזות המוצגים.[3]
הפקות מודרניות
המחזה חודש לראשונה על ידי ה-BBC כמחזה רדיו במסגרת סדרת מחזות לא מוכרים. ההקלטה שודרה לראשונה ב-1953 ואחר מכן בסדרת "דרמה אנגלית מוקדמת" ב-1956.
בשנת 1973 הועלה לראשונה המחזה בתקופה המודרנית על במה מקצועית בתיארון מרקורי בלונדון.
המחזה הועלה על ידי התיאטרון המלכותי הלאומי ב-1982 בביויו של מייקל בוגדנוב.
ב-1997 העלתה הלהקה השייקספירית המלכותית את המחזה בסטרטפורד על האייבון עם שיבון רדמונד כבל-אימפריה, רוברט גלניסטר כלורנצו ופיטר וייט (שחקן) כהירונימוס.[4]
ב-2023 הפיק רדיו BBC Three את המזחזה כמחזה רדיו עם רוברט גלניסטר כהירונימוס וג'ואנה ונדרהם כבל-אימפריה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
