החבילה המשולשת: כיצד תכונות לא סבירות מסבירות את עלייתה ונפילתה של התרבות הקבוצתית באמריקה (באנגלית: The Triple Package: How Three Unlikely Traits Explain the Rise and Fall of Cultural Groups in America) הוא ספר שפרסמו בשנת 2014 שני פרופסורים מאוניברסיטת ייל – איימי צ'ואה ובעלה ג'ד רובנפלד.
הספר טוען כי קבוצות מסוימות באוכלוסייה מצליחות באופן ניכר לעומת אחרות – זאת ניתן למדוד על ידי מדדים סוציו-אקונומיים שונים כגון הכנסה, מעמד תעסוקתי, יוקרת המקצוע והעבודה, ציוני מבחן ועוד.
הספר טוען כי נושא זה הוא רגיש כיוון והוא טעון בהיבט הגזעני[1]. הספר מתייחס לסטריאוטיפים גזעניים על ידי התמקדות בשלוש תכונות תרבותיות המיוחסות להצלחת הקבוצות בארצות הברית - תסביך עליונות, חוסר ביטחון ושליטה בדחפים.
רקע
זהו ספרה הרביעי של איימי צ'ואה, הנכתב יחד עם בעלה.
כדי להגיע למסקנות שהועלו בספר, צ'ואה ביצעה תצפיות על סטודנטים בקבוצות אתניות ספציפיות, אשר השיגו תוצאות אקדמיות טובות יותר מקבוצות אתניות אחרות.
הספר, לפני פרסומו, משך תשומת לב רבה מכיוון והוא שנוי במחלוקת – הוא טוען כי יש קבוצות אתניות החוות קושי כלכלי, הזדמנויות פחותות וחוסר שוויון כלכלי, ובכל זאת, באופן ניכר, מצליחות מעל לממוצע הארצי וגבוהות יותר במעלה הניידות החברתית וכי הצלחה זו קשורה בתכונות השייכות לקבוצות חברתיות ואתניות אלו.
קביעה זו הובילה לביקורת רבה.
תאוריית הספר
הטענה המרכזית של הספר היא כי ישנן קבוצות אתניות שביצוען גבוה משמעותית ביחס לשאר באמריקה[2] וכי הן בעלות שלוש תכונות מובחנות.
תכונות אלו הן: נוכחות של תסביך עליונות, תחושת חוסר ביטחון ויכולת ניכרת לשליטה בדחפים.
תסביך עליונות
מעצם הגדרתה, עליונות היא "אמונה מופנמת ועמוקה במומחיותה, חריגותה או עליונותה של הקבוצה שלך."
המחברים טוענים כי אלמנט זה נגזר מנקודת מבט דתית וחברתית, חברי הקבוצה מתוודעים להיסטוריה המופלאה של האנשים שלהם ולתרבות הקבוצה[1].
חוסר ביטחון
הכותבים מגדירים את חוסר הביטחון "כחוסר שביעות רצון - אי ודאות חרדתית לגבי ערכך או מקומך בחברה, תחושה או דאגה שאתה, מה שעשית או מה שיש לך הוא לא מספיק טוב"[1].
מהגרים, לדוגמה, נוטים לבעיות ביטחון עצמי בגלל חרדה חברתית וכלכלית, וכתוצאה מכך מתחושות אפליה, תפיסת סכנה ותחושות של חוסר יכולת וחרדה לאובדן מעמדם ורכושם.
שליטה בדחפים
ערך מורחב – שליטה עצמית
הכותבים מתייחסים לשליטה בדחפים כאל "היכולת לעמוד בפיתוי, ובמיוחד לוותר לנוכח תלאות במקום להתמיד במשימה קשה"[1]. צ'ואה משווה זאת עם ניסוי המרשמלו שבוצע באוניברסיטת סטנפורד, בו ילד קיבל חתיכת מרשמלו, ונאמר לו כי אין לגעת בה, ובתמורה יקבל כמות כפולה בהמשך, כלומר הילד יכול ליהנות באופן מידי או לחכות ולקבל פי שניים מהפינוק אחר כך.
היא מסיקה כי סיפוקים מעוכבים הם אחד המרכיבים החשובים ביותר בחבילה המשולשת[3].
הכותבים מוסיפים כי שילוב התכונות תסביך עליונות וחוסר ביטחון "שוכן בליבה של כל תרבות חבילה משולשת", ומייצר צורך להכרה ומנטליות של "אני אראה להם". לפיכך, נסיבות אלה מביאות לחרדה, אך גם ל"אמביציה ורצון להצלחות מסחררות ושומטות לסתות"[1].
מתודולוגיה
הספר מקטלג את הקבוצות התרבותיות ביחס לדתם, מוצאם הלאומי וקבוצת אתניות. הכותבים מתייחסים לכך שחברי הקבוצה נוטים להיות מאוחדים ולהעביר תחושה מסוימת של השקפות וערכים תרבותיים לדורותיהם הבאים.
הכותבים הגדירו לבסוף, שמונה קבוצות תרבותיות הרשומות כקבוצות המצליחות בארצות הברית: סינים, יהודים, הודים, איראניים, לבנונים, ניגרים, קובנים ומורמונים.
לטענת הכותבים, המורמונים עלו לאחרונה להצלחה עסקית מדהימה. הקובנים במיאמי טיפסו מעוני לשגשוג בדור אחד. הניגרים מקבלים תוארי דוקטורט בשיעורים גבוהים להפליא. ההודים והסינים האמריקנים הם בעלי הכנסות גבוהות בהרבה מאשר אמריקאים אחרים וכי היהודים עשויים להיות בעלי שיעורי ההכנסות הגבוהים מכולם.
ביקורות על הספר
הספר זכה לביקורות מקוטבות של מבקרים. מכיוון שצ'ואה נתפסת כדמות פרובוקטיבית אשר עוררה דיון מתוח על הורות עם ספרה הקודם, ספר זה בהחלט משך הרבה תשומת לב בטיעוניו הטעונים בגזענות.
חלק מהמבקרים העריצו את הספר בגלל "תיעוד מדוקדק"[4] של האופן שבו קבוצות מסוימות בעלות השגיות-יתר אך אחרים תיארו זאת כתרגיל ב"סוציולוגיה של פופ"[5].
באופן כללי, ביקורות חיוביות שיבחו את הספר על התמודדות עם שאלה חברתית-כלכלית ותרבותית שנויה במחלוקת ומסובכת ועל יצירת תאוריית אחידות של הצלחה באמריקה, ואילו ביקורות שליליות מתחו ביקורת על התעלמות מהעברת העושר הבין-דורי, כמו גם על השפעות בעקבות העובדה כי ישנה סלקציה של אנשים בקבוצות השונות לפי היכולת להגר.
תגובת המחברים
איימי צ'ואה הדגישה כי הספר מתמקד ב"עלייתן ונפילתן של קבוצות תרבותיות" וכי מטרת הספר נועדה להיות "רעיון חדשני ולא איזו חגיגה שטחית, וכי זה יכול להיות כואב מאוד להיות מונע"[6].
קישורים חיצוניים
- לאיזה מיעוטים בארצות הברית סיכוי גדול יותר להצליח? באתר N12
- האתר של איימי צ'ואה
- הספר באתר אמזון
- The Problem With the Triple Package: Why Immigrant Parents Aren't Superior באתר האטלנטיק
- The Flaw at the Heart of The Triple Package באתר סלייט
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 Chua, Amy., The triple package : how three unlikely traits explain the rise and fall of cultural groups in America, New York, ISBN 978-1-59420-546-0
- ^ Rasha El Kady, Balkozar Adam, “Doc, My Anxiety is Back, and It’s Worse than Ever”, Psychiatric Annals 45, 2015-05-01, עמ' 216–217 doi: 10.3928/00485713-20150501-02
- ^ {{{מחבר}}}, UCTV: University of California Television, Choice Reviews Online 51, 2014-02-20, עמ' 51–3565-51-3565 doi: 10.5860/choice.51-3565
- ^ Elle Harrington, Elle Harrington, Stepping Into La Jolla, SciVee, 2010-03-09
- ^ S. Kurtz, Photovoltaic Module Reliability Workshop 2014: February 25-26, 2014, 2014-02-01
- ^ {{{מחבר}}}, LAS VEGAS SANDS CORP., a Nevada corporation, Plaintiff, v. UKNOWN REGISTRANTS OF www.wn0000.com, www.wn1111.com, www.wn2222.com, www.wn3333.com, www.wn4444.com, www.wn5555.com, www.wn6666.com, www.wn7777.com, www.wn8888.com, www.wn9999.com, www.112211.com, www.4456888.com, www.4489888.com, www.001148.com, and www.2289888.com, Defendants., Gaming Law Review and Economics 20, 2016-12, עמ' 859–868 doi: 10.1089/glre.2016.201011
