הונג סאנג-סו (בקוריאנית : 홍상수 , נולד ב-25 באוקטובר 1960 ) הוא במאי , מפיק ותסריטאי דרום קוריאני , הידוע בסגנונו הרפלקסיבי והחזרתי[ 1] [ 2] .
ביוגרפיה
הונג נולד בסיאול שבדרום קוריאה והוא הצעיר מבין ארבעה ילדים. הוריו היו מפיקי סרטים ובעלים של חברת הפקה בשם ״Cinetel Soul״. הוא למד במחלקה לתיאטרון וקולנוע באוניברסיטת צ'ונג-אנג בדרום קוריאה אך נשר לאחר שנה ועבר לארצות הברית , שם קיבל את התואר הראשון שלו במכללת קליפורניה לאמנויות (CCA). את התואר שני קיבל בבית הספר לאמנות של שיקגו.[ 3]
בשנת 1996 , כשהוא בן 35, ביים הונג את סרטו הראשון ״היום בו החזיר נפל לבאר ״. סרטו ״נשים הן העתיד של הגברים ״ (2004) היה סרטו הראשון שהוקרן בתחרות הרשמית של פסטיבל הקולנוע בקאן .
סרטיו של הונג, שהוצגו מספר פעמים בפסטיבל הקולנוע ירושלים [ 4] , הוקרנו גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין , בפסטיבל ונציה ובפסטיבל לוקרנו .
בשנת 2010 זכה בפרס הראשי של מסגרת ״מבט מסוים״ בפסטיבל קאן עם סרטו ״Hahaha״, בשנת 2013 זכה על סרטו ״Our Sunhi״ בפרס נמר הכסף לבמאי הטוב ביותר בפסטיבל לוקרנו ובשנת 2015 זכה בפרס נמר הזהב לסרטו ״נכון לעכשיו, טעינו אז ״. עבור סרטו ״האישה שברחה ״ (2020) זכה בדוב הכסף לבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין וזכה בדובי כסף נוספים על סרטיו ״מבוא״ (2021) ו-"הסרט של הסופרת " (2022).[ 5] [ 6] [ 7]
מאפיינים ביצירותיו
בדרך כלל סרטיו של הונג מדגישים את הריאליזם הביתי, כאשר סצנות רבות בסרטיו מתרחשות במרחבים אורבניים - רחובות , בתי קפה , בתי מלון , בתי ספר ודירות . הדמויות הראשיות בסרטיו הן לרוב במאי קולנוע או שחקנים והסצינות מורכבות בדרך כלל מסצנות בודדות וארוכות שבדרך כלל שמתחילות ומסתיימות בזום של המצלמה.[ 8] [ 9]
הונג לעיתים קרובות ספונטני ומאלתר בעת ימי הצילומים. לכל הסרטים של סאנג-סו יש כמעט את אותה עלילה: משולש רומנטי וקולנועי, שאנשיו מרבים לשתות זה עם זה סוג'ו , לשוטט בעיר או מחוץ לזה, לקיים יחסי מין ולנהל שיחות ארוכות. באמצעות המסגרת הצפויה והפשוטה יחסית הונג ממקד את תומת לבם של הצופים בפרטים הקטנים של הסרט, המקבלים חשיבות מרכזית.[ 1] [ 10] הסגנון של הונג הושווה לזה של במאי הקולנוע הצרפתי אריק רוהמר , ואף נטען שרמזים לסרטיו של רוהמר מופיעים בסרטים מסוימים בבימויו של הונג.[ 11] [ 1]
חיים אישיים
בשנת 1985 התחתן ולו בת. בשנת 2016 , דווח כי הונג מנהל רומן מחוץ לנישואים עם השחקנית קים מין-הי שהופיעה בסרטו מ-2015 ״נכון לעכשיו, טעינו אז ״. הונג הודה בפרשה במרץ 2017 , בבכורה של סרטו "על החוף, בלילה, לבד ״. הוא הגיש תביעת גירושין מאשתו בדצמבר 2016, אך בית המשפט דחה את בקשתו ביוני 2019 , והתעקש שרק אשתו של הונג יכולה ליזום פרידה משפטית ולאשר את הגירושין.[ 12] [ 13] [ 14]
פילמוגרפיה
סרטים באורך מלא
שנה
שם
1996
היום בו החזיר נפל לבאר
1998
The Power of Kangwon Province
2000
Virgin Stripped Bare by Her Bachelors
2002
On the Occasion of Remembering the Turning Gate
2004
נשים הן העתיד של הגברים
2005
Tale of Cinema
2006
Woman on the Beach
2008
יום ולילה
2009
Like You Know It All
2010
Hahaha
Oki's Movie
2011
The Day He Arrives
2012
In Another Country
2013
Nobody's Daughter Haewon
Our Sunhi
2014
Hill of Freedom
2015
נכון לעכשיו, טעינו אז
2016
אתה ושלך
2017
על החוף, בלילה, לבד
המצלמה של קלייר
היום שאחרי
2018
עשב
המלון על שפת הנהר
2020
האשה שברחה
2021
מבוא
אל מול פניך
2022
הסרט של הסופרת
Walk Up
2023
בתוך המים
2024
A Traveler's Needs
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
^ 1 2 3 גולי דולב-השילוני, מערכות יחסים חוזרות: התעייה אל האמת של הונג סאנג-סו , באתר אוף סקרין, 2020-04-10
^ אורי תור וגולי דולב-השילוני, יש למה לחכות: מיטב הסרטים של פסטיבל ברלין , באתר אוף סקרין, 2023-03-08
^ Hill of Freedom , SFFILM, 30 באפריל, 2015 (באנגלית אמריקאית)
^ בתוך המים , באתר Jerusalem Film Festival
^ Ed Meza, ‘There Is No Evil’ Wins Golden Bear at Berlin Film Festival , Variety, 29 בפברואר, 2020 (באנגלית אמריקאית)
^ Ryan Lattanzio, Berlin Film Festival 2022 Awards: ‘Alcarràs’ Wins Golden Bear, Claire Denis, Hong Sang-soo Take Top Prizes , IndieWire, 16 בפברואר, 2022 (באנגלית)
^ Korean director Hong Sang-soo wins best screenplay for 'Introduction' at Berlin film fest , koreatimes, 5 במרץ, 2021 (באנגלית)
^ Anthony Carew, Expectedly unexpected: Repetition and understatement in the films of Hong Sang-Soo , Metro Magazine: Media & Education Magazine , 2015, עמ' 82–87
^ Xueli Wang, Los Angeles Review of Books , Los Angeles Review of Books, 24 במאי, 2018 (באנגלית)
^ Rapold, Nicolas (2017-05-17). "Films of Hong Sang-soo Capture Pleasures and Pratfalls of Attraction" . The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331 . נבדק ב-2022-02-17 .
^ Marco Grosoli, [http://www.acta.sapientia.ro/acta-film/C3/film3-6.pdf#page=95 Moral Tales from Korea- Hong Sang-Soo and
Eric Rohmer], Film and Media Studies - Acta Univ. Sapientiae 3, 2010, עמ' 95–108
^ Shin Su-ji, Director Files for Divorce Over May-September Romance , english.chosun.com, 18 בנובמבר, 2016 (באנגלית)
^ Director Hong Sang-soo fails to settle divorce, going to court @ HanCinema , www.hancinema.net, 20 בדצמבר, 2016 (באנגלית)
^ Court dismisses filmmaker Hong Sang-soo's divorce suit , koreatimes, 14 ביוני, 2019 (באנגלית)