מפקד הארמייה - לִוַאא' (אלוף) עבד אל-מונעם ואצל[1]
מפקד מטה הארמייה - מייג'ור ג'נרל מוסטפא שאהין
מפקד הארטילריה הארמיונית - מייג'ור ג'נרל מוניר שאש
יחידות הארמייה:
דיוויזיית החי"ר השביעית, בפיקוד בריגדיר גנרל אחמד בדאווי סעיד אחמד, יועדה לחצות את התעלה מדרום לאגמים המרים ולתקוף בכיוון מעבר הגידי.[2] הדיוויזיה כללה שלוש חטיבות:
חטיבת חי"ר 11
חטיבה חי"ר 12
חטיבה ממוכנת 8
דיוויזיית חי"ר 19, בפיקוד בריגדיר גנרל יוסוף עפיפי מוחמד, יועדה לחצות את התעלה מצפון לעיר סואץ (ליד מעוז "מפצח") ולתקוף בכיוון מעבר המיתלה.[2][3] הדיוויזיה כללה שלוש חטיבות:
חטיבת חי"ר 5
חטיבת חי"ר 7
חטיבה ממוכנת 2
דיוויזיה ממוכנת 6, בפיקוד בריגדיר גנרל מוחמד עבול פתח מוהרם, כללה שלוש חטיבות:
חטיבת שריון 22
חטיבה ממוכנת 113
חטיבה ממוכנת 1 (פעלה כחטיבה עצמאית)
דיוויזיית שריון 4, בפיקוד בריגדיר גנרל מוחמד עבד אל-עזיז קביל, יועדה לתקוף בצפון גזרת הארמייה, לחצות את התעלה מדרום לאגמים המרים ולתקוף מצפון לג'בל אום-מחצה לכיוון רפידים.[2] הדיוויזיה כללה שלוש חטיבות:
חטיבת שריון 2
חטיבת שריון 3 (צורפה לדיוויזיית חי"ר 19)
חטיבה ממוכנת 6
חטיבה עצמאית אמפיבית 130, בפיקוד עקיד (קולונל) מחמוד שועייב, התארגנה ערב המלחמה באזור שלופה שליד כברית.[1]
לקראת סיום המלחמה, בימים 24-22 באוקטובר 1973, כיתרו כוחות צה"ל את הארמייה השלישית בשטח שזו כבשה ממזרח לתעלת סואץ, לאחר שאוגדה 162 הצליחה להשתלט על המרחב שממערב לתעלת סואץ עד לנמל עדביה. כיתור הכוח המצרי, שנותר עם מזון ומים לארבעה ימים בלבד, הביא למתיחות גבוהה ביותר בין ארצות הברית וברית המועצות. לחצה של ארצות הברית על ישראל לאפשר מעבר מים ומזון לארמייה הנצורה הוביל בהמשך להתקרבות מדינית בין מצרים וארצות הברית.