האח של דריקס הוא סרט דרמה ישראלי משנת 1994, המבוסס על סיפור קצר מאת אמנון דנקנר (במקור האח של רמלר) בבימויו של אורי ענבר, עם טל פרידמן, דני שטג, ועמוס לביא בתפקידים הראשיים.
תקציר העלילה
שלמה דריקס (טל פרידמן), הוא חייל דתי המסיים קורס מש"קי דת ומוצב בבסיס חימוש נידח. מיד עם הצבתו נוכח דריקס כי בבסיס שוררות נורמות התנהגות אכזרית וקשה שאינה תואמת את התנהלותו האישית החיובית. עם הגיעו נגנבים ממנו חפציו האישיים, הוא מתקשה ביצירת קשר עם חיילי הבסיס ופניותיו אל המפקדים נתקלות בהתעלמות או בבוז. בסוף יום הקליטה הראשון מוצא את עצמו דריקס נענש על ידי מפקדו החדש בריתוק לבסיס. דריקס, השרוי בתחושת תסכול וניכור חברתי, מזוהה בטעות על ידי אחד מחיילי הבסיס כאחיו של הכדורגלן הנודע אלי דריקס בשל שם המשפחה הזהה וגם בשל הרקע המשפחתי הזהה לטענת אותו חייל "למה גם הוא בא מבית דתי". לנוכח מצוקתו החברתית לא מכחיש דריקס את הייחוס וכתוצאה מכך משתנה מעמדו בבסיס בצורה דרמטית. ציודו האישי מוחזר או מושלם לו, הוא הופך למקובל על חיילי הבסיס ובעיקר מתקרב אל חייל בשם מסיקה (דני שטג). כמו כן יחסו של מפקדו הישיר משתנה כלפיו לטובה. בכך באה לידי ביטוי תכונת הצביעוּת, אשר מאפיינת את השינוי הקוטבי ביחס הסביבה החברתית כלפי שלמה. בתוך זמן קצר מגלים חיילי הבסיס כי שלמה דריקס הוצב בבסיס כ"בן יחיד" וכי הוא שיקר בקשר להיותו האח של אלי דריקס. גילוי זה חושף את דריקס להתעללות פיזית ונפשית קשה מצד חיילי הבסיס. במצוקתו הרבה פונה דריקס אל קצין הדת המרחבי בבקשה נואשת להעבירו מהבסיס אך זה טרוד בניסיונות לקבל רכב שירות אישי ואינו מנסה לסייע לדריקס. מצוקתו של דריקס גוברת ובצעד של יאוש הוא מנסה לברוח מהבסיס אך נתפס על ידי נגד המשמעת. לאחר שניכר היה לכל שדריקס אינו מתאים לשרת בבסיס, הוא מקבל את אשר ייחל לו – צו העברה לבסיס אחר.
הסרט מציג בצורה מוקצנת וסטריאוטיפית הבדלים תרבותיים בין מזרחים ואשכנזים, ומציג בצורה מוחשית את הקשיים המלווים חייל המצוי בלחץ חברתי במסגרת סגורה.
שחקנים
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
