בראש היחידה עמד תחילה אאוג'ן קריסטסקו Eugen) Cristescu) ולאחר מכן יון ליסייביץ (Ion Lisievici). היחידה פעלה במתכונת דומה לאינזצגרופן והייתה מתואמת עם הגרמנים באמצעות המאיור הגרמני דובר הרומנית אלכסנדר שטרנסקי (Alexandr von Stranschi) והקולונל הרומני יונסקו מיקנדרו (Ionescu Micandru)[1].
לפי דיווח של בראונשטיין, תושב יהודי מיאשי, היחידה, שכונתה בפי היהודים "הגסטאפו הרומני", הגיעה ליאשי כשבועיים לפני הפרעות והמרכז שלה הוקם ברחוב פקוררי, בקרבת היציאה מהעיר. במקום זה הם חימשו פורעים רבים בנשק שסופק ישירות על ידי שירות המודיעין המיוחד והיה מחוץ לכל בקרה צבאית או משטרתית. ברחוב פקוררי התגורר ז'וניוס לקה (קרוב משפחתו של ראדו לקה), עוזר ראש המשרד הסטטיסטי של שירותי המודיעין ביאשי והוא סיפק לקריסטסקו את כל המידע על המוקדים והמרכזים היהודים ביאשי[2].
שלוש קבוצות מבצעיות (echipe), שנשלחו מבוקרשט לקחו חלק בביצוע הפרעות ביאשי.
לקריאה נוספת
ז'אן אנצ'ל, הקדמה לרצח – פרעות יאסי, 29 ביוני 1941, הוצאת יד ושם, 2003, עמ' 13–20.
