דפוס מ"ץ

דפוס מָ"ץ (לעיתים: מאץ; בכתיב גרמני: Matz; בפולנית: Mac) היה בית דפוס והוצאת ספרים יהודיים שפעלו בעיר וילנה, בהפסקות, משנת תקצ"ד (1833/34) ועד אמצע שנות העשרים של המאה ה-20.

בית הדפוס נוסד בווילנה שברוסיה בשנת תקצ"ד (1833/34) על ידי בנימין רוטנברג (ראָטענבערג), יליד פולנאה, שלמד כנראה את אמנות הדפוס בעיר מולדתו. בבית הדפוס של רוטנברג נדפסו רק ספרים שימושיים, כמו סידורים. לדברי חוקר בתי הדפוס העבריים חיים דב פרידברג, ספריו נדפסו כולם באותיות ברמה גבוהה, "שיש להעמידן בשורה אחת עם אלה מדפוס ראָם".[1]

בסוף שנת תקצ"ו (1836) העביר רוטנברג את בית הדפוס שלו לחתנו אליעזר ליפמאן מ"ץ, והוא ניהל אותו עד שממשלת הצאר הורתה לסגור את מרבית בתי הדפוס העבריים. לאחר שבוטלה הוראה זו, פתח אליעזר ליפמאן מ"ץ את בית הדפוס מחדש, וניהל אותו עד יום מותו. בתקופה זו נדפסו בו ספרים חשובים, שהוגהו על ידי המגיהים בן-ציון אלפס ואברהם מ"ץ.

בשנת תרל"ד (1873/74) ירש את בית הדפוס יהודה ליב מ"ץ, בנו של אליעזר ליפמאן מ"ץ, והוא ניהל אותו עד תרס"ב (1901/02). אחרי מותו עברו הדפוס ומסחר הספרים לידי אלמנתו, פריידל מ"ץ, עד מותה בשנת תרע"ח (1917/18).

סמליל הוצאת הירש מ"ץ, 1924 (בתמונה איור של צבי – פירוש השם "הירש" ביידיש)

בנם צבי הירש (גרישה) מ"ץ נסע ללמוד רפואה ברוסיה, אך עם פרוץ מלחמת העולם נפסקו לימודיו והוא שב לווילנה וישב בה בתקופת הכיבוש הגרמני. מ"ץ היה עסקן ציבור, שכיהן כמזכיר טאָז (טוֹ"ז; האגודה למען בריאות היהודים) בווילנה, היה פעיל באגודת התיאטרון היידי בעיר ועוד. לאחר המלחמה – ומותה של אמו – ניסה לחדש את הוצאת הספרים. הוא הוציא לאור כמה ספרי לימוד בעברית וביידיש וספרים נוספים, בהם ספרו של ש"ל ציטרון "מאחורי הפרגוד: מומרים, בוגדים, מתכחשים" (2 כרכים, 1923-25).[2] לבסוף, כנראה באמצע שנות העשרים, מכר הירש מ"ץ את בית הדפוס ומסחר הספרים לחבורת סוחרים מוורשה.[1]

נכדיהם של פריידל מ"ץ ואחייניו של הירש מ"ץ (בני אחותו מאשה) הם רות וייזהוגת דעות, סופרת, חוקרת ובלשנית יהודייה אמריקאית, פרופסור אמריטה לספרות יידיש וספרות משווה באוניברסיטת הרווארד; ודוד רוסקיס (אנ')היסטוריון תרבותי של יהדות מזרח אירופה, פרופסור לספרות ותרבות יידיש ולספרות יהודית בבית המדרש לרבנים באמריקה, חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 חיים דוב פרידברג, ווילנא, תולדות הדפוס העברי בפולניה: מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, הוצאה ב מושלמת ומתוקנת, מעובדת על פי המקורות, תל אביב: ברוך פרידברג (דפוס גוטנברג), תש"י, עמ' 131, באתר היברובוקס.
  2. ^ ישראל קלויזנר, וילנה, ירושלים דליטא: דורות אחרונים 1881–1939, כרך ב, לוחמי הגיטאות: בית לוחמי הגיטאות, תשמ"ג 1983, עמ' 494.