ערך זה עוסק בסיפור מקראי. אם התכוונתם למחזה העוסק בסיפור זה, ראו המחזה על דניאל.
דניאל בגוב האריות. איור מתוך תנ"ך פורסטר
דניאל בגוב האריות הוא סיפור המופיע בספר דניאל, פרק ו'. דניאל מתפלל לאלוהים ונתפס. במעשה זה הוא מפר את חוקי ממלכת מדי וממלכת פרס, ולכן דניאל מושלך לגוב האריות. סיפור זה הוא המפורסם שבכל סיפורי דניאל, ומופיע בתנ"ך בשפה הארמית.
סיפור המעשה
דניאל עובר על צו שנחקק כדי ללכוד אותו, אשר אוסר על תפילה או פנייה לאל.[1] דניאל מתפלל לאלוהים שלוש פעמים ביום ונתפס בעקבות הלשנה. לא ניתנת לו אפשרות להתחרט על מעשהו, ושרי המלך לא נותנים לו להימלט מעונש. דניאל מוכן להקריב את חייו על קידוש השם ואינו מוכן להפסיק את מנהגו להתפלל לאלוהיו. מוטל עליו גזר דין מוות והוא מושלך לגוב האריות. מלאך ה' נשלח לסגור את פי גוב האריות. המלך דריווש מכיר באלוהים ואף מצווה על אזרחי המדינה להכיר באלוהיו של דניאל.
הרקע לסיפור
יש הטוענים כי בסיפור דניאל בגוב האריות משתקפים יסודות סיפוריים בבליים בדומה לסיפורי ספר דניאל א'-'. הצו האוסר להתפלל לאלים במשך שלושים יום מנהגים בבליים.
מסר הסיפור
דמיון רב קיים בין סיפור זה לסיפור אחר המופיע בספר דניאל המספר את סיפור הרעים המושלכים לכבשן. אמנם דניאל אינו נזכר בסיפור זה, אך לשני הסיפורים קווי דמיון רבים. בשני הסיפורים מתנכלים שרי מדי ליהודים. בשני הסיפורים קיימת דילמה האם לציית לחוקי האל או לחוקי המדינה ומודגשת דבקות היהודים באלוהים ובמצוותיו. בשני הפרקים עומדים במרכז גיבורים העומדים בניסיון. השרים אשר התנכלו ליהודים נענשים והשליט מכיר בכוחו של ה'. מטרתו של המחבר המקראי להעביר מסר חד וברור והוא להזהיר מפני הליכה אחרי דתם של הגויים ומצוות המקום ולא אחרי מצוות התורה.[2]
לדעת יאיר זקוביץ, הדמיון בין שני הסיפורים מצביע על זיקה ישירה ביניהם. לשיטתו סיפור זה נכתב על פי הדגם של מעשה הרעים בכבשן האש וזאת כדי להציב את דמותו של דניאל מעל זו של רעיו.[3]
מלאך אלוהים נושא בציצית ראשו את הנביא חבקוק עד לבבל אל דניאל בגוב האריות בציור קיר במנזר המצלבה
סיפור דניאל בגוב האריות מופיע בסיפור בל והתנין אודותיו מסופר בספרים החיצוניים. סיפור זה מתאר את חבקוק הנביא אשר הביא אוכל לקוצרים בשדה. על פי המסופר בהמשך, מלאך אלוהים נושא בציצית ראשו את הנביא חבקוק עד לבבל אל דניאל בגוב האריות. סיפור זה מתבסס על סיפורו של בנה של האישה השונמית המופיע בספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ד'.[4]
