הארטוך נולד למשפחה של יורדי-ים. את הפיקוד על ספינתו הראשונה קיבל בגיל 30, ושנים אחדות עשה במסעות סחר מצליחים בים הבלטי ובים התיכון.[2]
בשנת 1616 התקבל הארטוך לעבודה בחברה של מזרח הודו ההולנדית Vereenigde Oostindische Compagnie, VOC) והתמנה לרב חובל של הספינה "אנדראכט" (1615). בצי שהפליג מהולנד אל איי הודו המזרחית ההולנדיים.
הארטוך יצא לדרך בינואר 1616 יחד עם עוד כמה ספינות של חברת VOC, אבל ניתק מהן בעת סערה, והגיע באופן עצמאי אל כף התקווה הטובה (שם תוקם בהמשך קייפ טאון, דרום אפריקה). משם יצא הארטוך לחצות את האוקיינוס ההודי אל בטאוויה, כיום ג'קרטה. הוא השתמש לטובתו, או אולי הוטה מנתיבו, בכוח הרוחות המערביות העזות הידועות בשם הארבעים הגועשים, שהנווט ההולנדי הנדריק בראואר עמד בעבר על יכולתן לאפשר נתיב מהיר יותר אל יאווה.
ב-25 באוקטובר 1616, בסביבות קו רוחב 26° דרום, הגיעו הארטוך ואנשיו באופן בלתי צפוי אל "איים שונים, שנמצאו, מכל מקום, בלתי מיושבים." הוא עגן וירד אל אי סמוך לחוף מפרץ הכרישים, מערב אוסטרליה, הנקרא כיום על שמו, אי דירק הארטוך. משלחתו הייתה האירופאית השנייה שדרכה על יבשת אוסטרליה, לאחר שווילם יאנסזון הקדים אותה ב-1606, אבל הראשונה לעשות זאת על קו החוף המערבי.
מפה של אזור "מפרץ הכרישים" ובה אי דירק הארטוך וציון הכף
הארטוך הקדיש שלושה ימים לסיור בחוף ובאיים הסמוכים. האזור נקרא "אנדראכטסלנד", על שם ספינת המשלחת, אך השם לא האריך ימים. לפני שעזב את המקום, קבע הארטוך על עמוד לוח פיוטר, הידוע כיום בשם לוח הארטוך, ועליו חרת את פרטי ביקורו באי. בכתובת (בתרגום מן ההולנדית המקורית) נאמר:
ב-25 באוקטובר הגיעה הספינה אנדראכט, מאמסטרדם: אחראי-מטען גילס מיבאיס מליאז', 1616, רב החובל דירך הארטיכס מאמסטרדם. ב-27 כנ"ל הפליגה שוב אל העיר באנטאם. סגן אחראי-מטען יאן סטינס, הגאי עליון פיטר דורס מביל. בשנה 1616.
כיון שלא מצא שום דבר מעניין, המשיך הארטוך לשייט צפונה לאורך קו החוף של מערב אוסטרליה, שלא מופה עדיין, תוך יצירת מפות ימיות עד קו הרוחב 22° דרום. אז רחק מהחוף והמשיך אל בטאוויה, לשם הגיע בשלום בדצמבר 1616, כחמישה חודשים לאחר מועד בואו הצפוי.
דירק הארטוך פרש מעבודתו בחברת איי הודו המזרחית עם שובו לאמסטרדם בשנת 1618, וחזר לעסוק בהפלגות סחר פרטיות בים הבלטי.
תוספות מאוחרות
ב-1619 צפו פרדריק דה האוטמן, בספינה "דורדרכט" של חברת הודו המזרחית, ויאקוב ד'אדל, בספינה "אמסטרדם", גם היא של חברת הודו המזרחית, ביבשה על חוף אוסטרליה סמוך לפרת של ימינו, ואותה כינו "ד'אדלסלנד". אחרי שהפליגו צפונה לאורך החוף ירדו ליבשה ב"אנדראכטסלנד". ביומנו זיהה האוטמן את החופים הללו עם ארץ ביץ', או לוקאץ', כפי שהם מופיעים במפות מאותו זמן כאלה של פטרוס פלאנקיוס ויאן הויכן ואן לינסכוטן.[3]
שמונים שנה לאחר מכן, ב-4 בפברואר 1697, ירד חוקר הארצות ההולנדיוילם דה ולאמינך אל האי ובמקרה מצא את הלוח של הארטוך, שהיה מטל קבור למחצה בחול. הוא החליף אותו בלוח חדש, שאליו העתיק את הכתובת המקורית של הארטוך בתוספת הערות משלו, ואת הלוח המקורי של הארטוך לקח עמו חזרה לאמסטרדם, שם הוא מוצג בריקסמוזיאום.[4][5]
בשנת 2000 הושב לוח הארטוג באופן זמני לאוסטרליה כחלק מתערוכה במוזיאון הימי הלאומי של אוסטרליה בסידני. עלו הצעות לרכישת הלוח, שחשיבותו נגזרת מהיותו הממצא הכתוב העתיק ביותר, ככל הידוע, מן ההיסטוריה האירופאית של אוסטרליה, על ידי מוזיאון אוסטרלי, אבל שלטונות הולנד הבהירו, שהלוח איננו למכירה.
בשנים 1966 ו-1985 הונצח הארטוך על בולי דואר אוסטרליים, שעל שניהם מתנוססת ספינתו.[6] ב-2016 הנפיקה המטבעה של פרת מטבע כסף להנצחת יובל ה-400 לנחיתת הארטוך באוסטרליה.[7]
