דייוויד לואיס
David Kellogg Lewis

לידה	28 בספטמבר 1941 אוברלין, ארצות הברית
פטירה	14 באוקטובר 2001 (בגיל 60) פרינסטון, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות פרינסטון
השקפה דתית	אתאיזם
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד, Oberlin High School, מכללת סווארת'מור, אוניברסיטת אוקספורד
מנחה לדוקטורט	וילארד ואן אורמאן קוויין, הילרי פטנאם
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון
מונחה לדוקטורט	רוברט ברנדום
זרם	אתאיזם
תחומי עניין	פילוסופיה
עיסוק	פילוסוף
מדינה	ארצות הברית

דייוויד לואיס (באנגלית: David Kellogg Lewis; 28 בספטמבר 1941 – 14 באוקטובר 2001) היה פילוסוף אמריקאי. לואיס היה בין הפילוסופים המשמעותיים ביותר במאה ה-20. לזכותו תרומה משמעותית בתחומים רבים בפילוסופיה; פילוסופיה של השפה, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של המדע, תורת ההחלטות, תורת ההכרה, מטא-אתיקה ואסתטיקה. הוא פרסם ארבעה ספרים וחמישה כרכים של מאמריו^[1].

לואיס נולד באוברלין אוהיו שבארצות הברית להורים אקדמאים. הוא החל את לימודיו האקדמיים בתחום הכימיה במכללת סווארת'מור. בעקבות שהות של שנה באוניברסיטת אוקספורד (1959–1960) החליף את תחום לימודיו לפילוסופיה^[1]. מ־1970 עד מותו לואיס היה מרצה באוניברסיטת פרינסטון. תרומה משמעותית ביותר הייתה לו בתחום הפילוסופיה של התודעה והשפעה אף גדולה מזאת במטפיזיקה: לואיס גרס שיש מספר עולמות אינסופי, שכל אחד מהם קיים ביקום עצמאי, לא קשור לשלנו. כמו כן, שכל גרסה אפשרית של ההיסטוריה ושל עצמנו מתרחשת בעולם מסוים^[2].

לואיס היה מטריאליסט, הוא גרס שכל מצב נפשי (כאב, שמחה, תענוג וכו') הוא למעשה פעילות חשמלית במוח גרידא; התחושה הנפשית היא לחלוטין פיזית. למשל, המצב הנפשי של כאב הוא נוירון שנורה במוחנו (להמחשה בלבד), כשהנוירון נורה אנחנו חווים כאב וכשאנחנו אומרים כאב אנו מתכוונים לנוירון שזז. לואיס היה ממפתחי התאוריה הפונקציונליסטית ובתחילה הוא שילב בין תאוריית הזהות לתאוריה הפונקציונליסטית^[1].

לואיס טען שנוכל לדעת האם ישות מסוימת נמצאת במצב נפשי כלשהו, כאשר מתרחש אצלה המימוש הפיזי (למשל-תזוזה של נוירון) שממלא את התפקיד הסיבתי (קלט ופלט) של אותו מצב הנפשי. לדוגמה, אם כאב מאופיין על ידי קבלת מכה (קלט) ופליטת צעקה (פלט), שביחד הם התפקיד הסיבתי, אז המימוש הפיזי של הכאב הוא המימוש הפיזי שמתרחש באותו רגע שמתרחש התפקיד הסיבתי שמאפיין כאב. לואיס מוסיף שהתפקיד הסיבתי של מצב נפשי מסוים זהה עבור כל האוכלוסיות. כלומר, לכאב של אנשי מאדים תהיה אותה סיבתיות (קלטים ופלטים) כמו של הכאב שלנו, אבל, המימוש הפיזי של המצב הנפשי יכול להיות שונה בין אוכלוסייה לאוכלוסייה. למשל, כשאנשי מאדים נמצאים במצב הסיבתי שמאפיין כאב, החורים בגופם מוצפים. עבורם, הצפת החורים היא הכאב עצמו. אם כך, יהיה יותר מדויק להגיד שישות מסוימת נמצאת בכאב כאשר קורה אצלה המימוש הפיזי שממלא את התפקיד הסיבתי של כאב עבור האוכלוסייה המתאימה (לאותה ישות)^[3].

• דייוויד לואיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)