לוברן החל את הקריירה בקבוצת הנוער של קרלובץ. ב-2004 זוהה לוברן על ידי סקאוטים של דינמו זאגרב, ועבר לשחק באקדמיית הנוער של הקבוצה. ב-2006 ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של המועדון. לאחר עונתו הראשונה בקבוצת הבוגרים, הושאל לאינטר זאפרשיץ', שירדה לליגה השנייה בקרואטיה בקיץ שלפני כן. בעונת ההשאלה הראשונה באינטר זאפרשיץ' רשם 21 הופעות, והיה שותף לעלייתה של הקבוצה לליגת העל הקרואטית. הוא הושאל לעונה נוספת לאינטר זאפרשיץ', ורשם 29 הופעות במדי הקבוצה. ב-10 במאי2008 כבש את שער הבכורה שלו בקריירה, בהפסד 1–2 לאוסייק. בעונה שלאחר מכן שב לדינמו זאגרב והפך לשחקן הרכב קבוע בקבוצה, כשהוא בן 20. בעונת 2008/09, רשם 38 הופעות ושלושה שערים בכל המסגרות.
ליון
בינואר 2010 חתם בליון מליגת העל הצרפתית על חוזה לארבע וחצי שנים תמורת 9.5 מיליון אירו. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-24 בינואר, כאשר פתח בהרכב במשחק הגביע הצרפתי, נגד מונקו. הוא סיים את עונת 2009/10 עם עשר הופעות במדי ליון, רובן כמחליף. הוא לא הורשה לשחק במדי ליון במסגרת ליגת האלופות, בשל שכבר רשם ארבע הופעות במוקדמות ליגת האלופות באותה עונה במדי דינמו זאגרב, לפני שנמכר. לאחר עזיבתם של ז'ין אליין בומסונג ומתיאו בודמר, הפך לשחקן הרכב ראשון בליון, וכמה פעמים במהלך העונה אף שיחק כמגן ימני או שמאלי, והפך את עצמו ל"שחקן כלבו" הגנתי. בנובמבר הוא דורג על ידי העיתון הספרדי "דון בלון" כאחד מ-100 שחקני ההגנה הצעירים (עד גיל 23) הטובים בעולם. ב-24 בינואר 2012 האריך את חוזהו בליון בארבע שנים, ובאותה עונה זכה עמה בגביע הצרפתי.
ב-27 ביולי2014 חתם בליברפול עבור דמי העברה של 25 מיליון יורו. ב-17 באוגוסט ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בניצחון 1–2 על קבוצתו הקודמת סאות'המפטון. ב-28 באוקטובר 2014 כבש את שערו הראשון בקבוצה בניצחון 1–2 על סוונסי סיטי בגביע הליגה.
אף על פי שנולד בבוסניה, לוברן מחזיק באזרחות קרואטית ובחר לשחק בנבחרת קרואטיה. הוא ייצג את נבחרת קרואטיה בכל הגילאים, החל מגיל 14 ועד הבוגרים. ב-2009 זומן לראשונה לנבחרת קרואטיה על ידי מאמן הנבחרת, סלאבן ביליץ', שהזמין אותו למשחק הידידות נגד בלארוס. ב-2 בספטמבר2011, כבש את שער הבכורה שלו במדי נבחרת קרואטיה, כשנגח לרשת בניצחון 1–3 על מלטה במסגרת מוקדמות יורו 2012. הוא נכלל בסגל האחרון של סלאבן ביליץ' ליורו 2012, אך שבוע לפני תחילת הטורניר נפצע ויצא מהסגל. הוא זומן למונדיאל 2014, ובמשחק הפתיחה נגד ברזיל שרק השופט יואיצ'י נישימורה לפנדל שנוי במחלוקת כנגדו לאחר שספק הכשיל ברחבה את פרד בדקה ה-69, במשחק שהסתיים ב־3-1 לנבחרת ברזיל. לוברן זומן למשחקי מונדיאל 2018 בו שיחק את מלוא הדקות, והיה שותף להעפלה ההיסטורית של נבחרתו למשחק הגמר.
בשנת 2005, כשהיה בן 16, היה לראשונה במערכת יחסים עם אניטה סקוליץ'. הזוג עבר משבר במהלך חייו בליון והם נפרדו לזמן קצר, אך לאחר מכן התפייסו וחזרו לחיות כזוג. זמן קצר לאחר מכן, נכנסה סקוליץ' להריון והזוג התחתן ביולי 2012. ב-28 באוגוסט באותה שנה, נולדה להם בת בשם אלנה. הזוג התחתן ביוני 2013. ב־21 ביוני 2015 נולד בנם, ג'וסיפ, שנקרא על שם סבו של אביו של לוברן.
בפברואר 2017 פרסמה LFC TV סרט דוקומנטרי קצר בשם: "Lovren: My Life as Refugee" בו סיפר הכדורגלן על חוויותיו, חייו הקשים והטראומות וביקש סובלנות רבה יותר לפליטים באומרו:
כשאני רואה מה קורה היום (עם פליטים) אני פשוט זוכר את הקטע שלי, את המשפחה שלי ואיך אנשים לא רוצים אותך במדינה שלהם. אני מבין שאנשים רוצים להגן על עצמם, אבל לאנשים אין בתים. זאת לא אשמה שלהם, הם נלחמים על חייהם רק כדי להציל את ילדיהם. הם רוצים מקום בטוח לילדיהם ולעתידם. עברתי את כל זה ואני יודע מה עוברות כאלה משפחות. תנו להם סיכוי, תנו להם, ככה אתה יכול לראות מי האנשים הטובים ומי לא.[5][6]