דורותי קייט ריצ'מונד (באנגלית: Dorothy Kate Richmond; 12 בספטמבר 1861 – 16 באפריל 1935), הידועה בשם דולה ריצ'מונד, הייתה ציירת ניו זילנדית שנודעה בזכות ציורי צבעי מים שלה של צמחים טבעיים ובעלי חיים ונופים פנורמיים.[1]
ביוגרפיה
בתם של ג'יימס קרואו ריצ'מונד ומרי סמית', דורותי ריצ'מונד נולדה ב-12 בספטמבר 1861 בפרנל, אוקלנד. היא הייתה השלישית מבין חמישה ילדים וילדותה הצעירה הייתה מעורערת. המשפחה עברה לנלסון בשנת 1862, שם הפך אביה לעורך של עיתון "ניו זילנד כרוניקל ", אך עבר למחוז טראנאקי לאחר מותה הפתאומי של אמה של דורותי בשנת 1865. אביה היה לעיתים קרובות מחוץ לבית והיא נותרה לבד עם אחיה. הם הועברו לקרובים לפני שהמשפחה חזרה לנלסון בסביבות 1869.
ריצ'מונד למדה במכללת נשים של מיס בל בנלסון והתעניינותה באמנות עודדה על ידי אביה שהעביר לה את אהבתו לרישום ולציור. היא נלקחה עם שני אחיה הגדולים לאירופה על ידי אביה בשנת 1873 והמשיכה בשיעורי הציור שלה. היא למדה במכללת בדפורד לנשים בלונדון, וכן למדה בבית הספר סלייד לאמנות, שם עבדה בהדרכת אלפונס לגרוס. ביוני 1880 עבודתה זיכתה אותה במלגת סלייד.
בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19 חזרה לניו זילנד ומונתה למורה לאמנות במכללת נלסון לבנות בשנת 1883.
ריצ'מונד הציגה עם האקדמיה לאמנויות היפות של ניו זילנד משנת 1885 ואז נסעה שוב לאירופה והתקדמה והמשיכה ללמוד לצייר. בשנת 1890 היא הפכה לחברת אמנית באקדמיה לאמנויות היפות של ניו זילנד.
היא הפכה עצמאית מבחינה כלכלית לאחר מות אביה בשנת 1898 ונסעה שוב לאירופה כדי לצייר. היא הכירה את פרנסיס הודג'קינס בשנת 1901 ונסעה איתה בצרפת ובאיטליה לפני שחזרה לניו זילנד בדצמבר 1903. הודג'קינס תיארה את ריצ'מונד כ"האישה היקרה ביותר עם הפנים וההבעה היפים ביותר. אני קבצנית בת מזל שיש לי אותה כבת לוויה." [2]
ריצ'מונד והודג'קינס נותרו שותפות קרובות ושכרו יחד סטודיו ברחוב בואן, ולינגטון, שם לקחו על עצמן גם תלמידים פרטיים. ריצ'מונד המשיכה את הסטודיו לאחר שהודג'קינס חזרה לאירופה בשנת 1906 והמשיכה לפתח את המוניטין שלה כמורה לאמנות. מ-1909 עד 1924 קיימה שיעורים בבית הספר "פיצ'רברט טראס".
ריצ'מונד הייתה חברת מועצה באקדמיה לאמנויות היפות של ניו זילנד משנת 1904 וזכתה לחברות חיים בשנת 1928.
היא מעולם לא נישאה ומתה בוולינגטון ב-16 באפריל 1935.
גלריה
-
-
אישה עם ילדים, 1905
-
סגול וברונזה, 1905
-
הפרה הלבנה, 1905
-
דרך כפרית, 1906
-
-
פרחי זיניה, 1921
קישורים חיצוניים
הערות שוליים