PROFILPELAJAR.COM

דוכסות ברג
Grafschaft (Herzogtum) Berg (גרמנית)
Graafschap (Hertogdom) Berg (הולנדית)
	סמל
ממשל
שפה נפוצה	גרמנית
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
תאריכי הקמה	24 במאי 1380
תאריכי פירוק	1806
ישות קודמת	לותרינגיה
ישות יורשת	ממלכת פרוסיה

דוכסות (רוזנות) ברג (בגרמנית: Grafschaft (Herzogtum) Berg; בהולנדית: Graafschap (Hertogdom) Berg) הייתה מדינה - במקור רוזנות, לימים דוכסות - בחבל הריין של גרמניה. בירתה הייתה דיסלדורף. היא התקיימה כישות פוליטית מובהקת מראשית המאה ה-12 עד המאה ה-19.

שם המחוז מתקיים במונח הגאוגרפי המודרני Bergisches Land, לעיתים קרובות הוא מובן בטעות כ-bergiges Land (ארץ הררית).

היסטוריה

הקמה

הרוזנים של ברג הופיעו בשנת 1101 כענף זוטר של השושלת האצונית, אשר עקבה אחר שורשיה לממלכת לותרינגיה של המאה ה-9, ובמאה ה-11 הפכה לשושלת החזקה ביותר באזור הריין התחתון.

בשנת 1160 התפצל השטח לשני חלקים, אחד מהם הפך מאוחר יותר לרוזנות מארק, שחזר לרשות השושלת המשפחתית במאה ה-16. החזק ביותר מבין השליטים הראשונים של ברג, אנגלברט השני מברג מת בהתנקשות ב-7 בנובמבר 1225.^[1]^[2] בשנת 1280 העבירו הרוזנים את חצרם משלוס בורג שעל נהר וופר לעיר דיסלדורף. אדולף השמיני, רוזן ברג לחם בצד המנצח בקרב וורינגן נגד חלרה ב-1288.

כוחה של ברג גדל עוד יותר במאה ה-14. רוזנות ייליך התאחדה עם רוזנות ברג ב-1348,^[3] ובשנת 1380 העלה הקיסר ואצלב את רוזני ברג לדרגת דוכסים, ובכך נוצרה דוכסות יוליך-ברג.

בעיות ירושה

בשנת 1509, יוהאן השלישי, דוכס קלווה, ערך נישואים אסטרטגיים למריה פון גלדרן, בתו של וילהלם הרביעי, דוכס ייליך-ברג, שהפכה ליורשת לאחוזות אביה: יחליך, ברג ורוזנות ראוונסברג, אשר תחת החוק הסאלי של האימפריה הרומית הקדושה גרמו לנכסים לעבור לבעלה של היורשת האישה (נשים לא יכלו להחזיק ברכוש אלא באמצעות בעל או אפוטרופוס). עם מות אביה בשנת 1521 נכחדה שושלת הדוכסים מייליך-ברג, והנחלות עברו לפיכך לשלטונו של יוהאן השלישי, דוכס קלווה - יחד עם הטריטוריות האישיות שלו, רוזנות מארק ודוכסות קלווה באיחוד אישי. כתוצאה מאיחוד זה הדוכסים של הדוכסויות המאוחדות של ייליך-קלווה-ברג שלטו בחלק גדול ננורדריין-וסטפאליה של ימינו, למעט המדינות הכנסייתיות של הארכיבישוף של קלן ושל הבישוף של מינסטר.

עם זאת, השושלת הדוכסית החדשה נכחדה גם ב-1609, כאשר הדוכס האחרון מת. זה הוביל למחלוקת ממושכת על הירושה לשטחים השונים לפני החלוקה של 1614: רוזן פפאלץ-נויבורג, שהמיר את דתו לקתוליות, סיפח את ייליך ואת ברג; ואילו קלווה ומארק נפלו בידי יוהאן זיגיסמונד, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, שהפך לאחר מכן גם לדוכס פרוסיה. עם הכחדת השושלת הבכירה ששלטה בנסיכות הבוחר מפפאלץ ב-1685, קו נויבורג ירש את נסיכות הבוחר ובדרך כלל הפך את דיסלדורף לבירתה עד שהנסיך הבוחר מפפאלץ ירש גם את נסיכות הבוחר מבוואריה ב-1777.

המהפכה הצרפתית, הדוכסות הגדולה של ברג

הכיבוש הצרפתי (1794–1801) וסיפוח (1801) ייליך (בצרפתית: Juliers) במהלך מלחמות המהפכה הצרפתית הפרידו בין שתי הדוכסות ייוליך וברג, ובשנת 1803 נפרדה ברג משאר השטחים הבוואריים ונמסרה תחת שלטון של ענף זוטר של בית ויטלסבאך. בשנת 1806, בארגון מחדש של ארצות גרמניה בעקבות פירוק האימפריה הרומית הקדושה, הפכה ברג לדוכסות הגדולה של ברג, תחת שלטונו של גיסו של נפוליאון, ז'ואקים מירא.^[4] סמל האצולה של מירא שילב את האריה האדום של ברג עם המגן של דוכסות קלווה. העוגן והאלות הופיעו בסמל בשל מעמדו של מוראט כאדמירל הגדול וכמרשל האימפריה. כבעלה של אחותו של נפוליאון, קרולין בונפרטה, הייתה למירא גם הזכות להשתמש בנשר הקיסרי.

בשנת 1809, שנה לאחר קידומו של מירא מהדוכס הגדול מברג למלך נאפולי, אחיינו הצעיר של נפוליאון, הנסיך נפוליאון לואי בונפרטה (1804–1831, בנו הבכור של אחיו של נפוליאון לואי בונפרטה, מלך הולנד) הפך לדוכס הגדול של ברג; פקידים צרפתים ניהלו את השטח בשם הילד. קיומה הקצר של הדוכסות הגדולה הגיע לסיומו עם תבוסתו של נפוליאון ב-1813 והסדרי השלום שבאו לאחר מכן.

פרובינציית ייליך-קלווה-ברג

בשנת 1815, לאחר קונגרס וינה, הפכה ברג לחלק ממחוז של ממלכת פרוסיה: פרובינציית ייליך-קלווה-ברג. בשנת 1822 התאחד מחוז זה עם הדוכסות הגדולה של הריין התחתון ויצר את פרובינציית הריין.

שליטי ברג

בית אצונן

הרמן הראשון "פוסילוס", רוזן פלטין של לותרינגיה
אדולף הראשון מלותרינגיה
אדולף השני מלותרינגיה

בית ברג

1077–1082 אדולף הראשון מברג, הרוזן הראשון של ברג
1082–1093 אדולף השני מברג-הוול, רוזן ברג
1093–1132 אדולף השלישי, רוזן ברג
1132–1160 אדולף הרביעי, רוזן ברג
- 1140–1148 אדולף החמישי, רוזן ברג
1160–1189 אנגלברט הראשון, רוזן ברג
1189–1218 אדולף השישי, רוזן ברג
1218–1225 אנגלברט השני מברג, ארכיבישוף קלן, העוצר של ברג
1218–1248 אירמגארד, יורשתו של ברג, התחתנה ב-1217 עם היינריך הרביעי, דוכס לימבורג

בית לימבורג

1218–1247 היינריך הרביעי דוכס לימבורג, רוזן ברג
1247–1259 אדולף השביעי רוזן לימבורג, רוזן ברג
1259–1296 אדולף השמיני
1296–1308 וילהלם הראשון
1308–1348 אדולף התשיעי

בית ייליך (-היימבאך), רוזנים

- באיחוד עם ראוונסברג -

1348–1360 גרהרד
1360–1380 וילהלם השני; הפך לדוכס בשנת 1380

בית ייליך (-היימבאך), דוכסים

– באיחוד עם ראוונסברג (למעט 1404–1437) ולאחר 1423 באיחוד עם דוכסות ייליך –

1380–1408 וילהלם הראשון
1408–1437 אדולף
1437–1475 גרהרד
1475–1511 וילהלם השני

בית לה מארק, דוכסים

– משנת 1521 חלק מהדוכסויות המאוחדות של ייליך-קלווה-ברג –

1511–1539 יוהאן
1539–1592 וילהלם השלישי
1592–1609 יוהאן וילהלם הראשון

בית ויטלסבאך, דוכסים

– באיחוד עם ייליך ורוזנות פפאלץ-נויבורג, משנת 1690 גם עם נסיכות הבוחר מפפאלץ, משנת 1777 גם עם נסיכות הבוחר מבוואריה –

1614–1653 וולפגנג וילהלם
1653–1679 פיליפ וילהלם
1679–1716 יוהאן וילהלם השני
1716–1742 קרל פיליפ
1742–1799 קרל תאודור
1799–1806 מקסימיליאן יוזף
- 1803–1806 וילהלם מפפאלץ-זווייבריקן-בירקנפלד-גלנהאוזן, דוכס בבוואריה (מנהל)

הדוכס הגדול הצרפתי

1806–1808 ז'ואקים מירא
1808–1809 נפוליאון בונפרטה^[5]
1809–1813 נפוליאון לואי בונפרטה (תחת העוצרות של נפוליאון בונפרטה)

סמל

הסמל ההיסטורי של ברג מראה אריה אדום עם זנב כפול וכתר כחול, לשון וטפרים. אריה זה מקורו בשלטו של הדוכס מלימבורג שכן התואר ברג במאה ה-13 עבר לשושלת לימבורג.

מגן נשק הרלדי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דוכסות ברג בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Pixton, Paul B. (1995). The German episcopacy and the implementation of the decrees of the Fourth Lateran Council : 1216–1245 : watchmen on the tower. Leiden u.a.: Brill. p. 210. ISBN 978-9004102620.
^ Butler, Alban; Burns, Paul (2000). Butler's Lives of the Saints (New full ed.). Collegeville (Minn.): Liturgical Press. p. 56. ISBN 978-0814623879.
^ Knight, Charles (2012). The English Cyclopaedia: Geography. Lightning Source UK Ltd. p. 1030. ISBN 978-1277123517.
^ Encyclopædia Britannica: or, A dictionary of arts, sciences, and miscellaneous literature, enlarged and improved, Volume 3. Google e-books. p. 570.
^ Napoleon's decree in his quality of Grand Duke of Berg in Intelligenz-Nachrichten, June 24, 1809 (Stück XXV), pp. 341–342. Göttinger Digitalisierungszentrum.

[Pixton-1] Pixton, Paul B. (1995). The German episcopacy and the implementation of the decrees of the Fourth Lateran Council : 1216–1245 : watchmen on the tower. Leiden u.a.: Brill. p. 210. ISBN 978-9004102620.

[Butler-2] Butler, Alban; Burns, Paul (2000). Butler's Lives of the Saints (New full ed.). Collegeville (Minn.): Liturgical Press. p. 56. ISBN 978-0814623879.

[Knight-3] Knight, Charles (2012). The English Cyclopaedia: Geography. Lightning Source UK Ltd. p. 1030. ISBN 978-1277123517.

[4] Encyclopædia Britannica: or, A dictionary of arts, sciences, and miscellaneous literature, enlarged and improved, Volume 3. Google e-books. p. 570.

[5] Napoleon's decree in his quality of Grand Duke of Berg in Intelligenz-Nachrichten, June 24, 1809 (Stück XXV), pp. 341–342. Göttinger Digitalisierungszentrum.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]