כמו כן, דוכיפת 1 הוא לוויין התלמידים הראשון בישראל והשני בעולם. נכון לינואר 2016, הוא לוויין התלמידים בעל משך החיים הארוך ביותר.
תחנת הקרקע של מעבדת החלל של הרצליה החלה בשנת 2004 בהגיית רעיון הלוויין על ידי הד"ר לאסטרופיזיקה אנה הלר. תכן הלוויין וגיבוש משימת הלוויין התבצעו עד שנת 2011.
סיום התכן ובניית הלוויין נעשה בין השנים 2011–2014.
הלוויין נבנה בחדר נקי. הוא הורכב על ידי קבוצה של 40 תלמידים אשר התחלפו כל שנה בהנחייתה של ד"ר אנה הלר ובסיוע וליווי צמוד של חובבי רדיו מאגודת חובבי הרדיו בישראל.
במהלך אפיון ובניית הלוויין, עסקו תלמידי המרכז למדעים במגוון נושאים הקשורים ללוויין, הכוללים בין היתר את ניהול אנרגיית הלוויין, תכן תרמי, מסלולי לוויינים, חקר קרינת גלי רדיו של מערכי אנטנות לננו לוויין, תכנון משימת הלוויין באמצעות פרוטוקול התקשורת APRS, בניית תחנת קרקע, וכתיבת תוכנה ומנהלי התקנים.
בניית הלוויין הסתיימה בפברואר 2014. לאחר מכן הוא עבר בדיקות תנאי סביבה בתעשייה האווירית. במאי 2014 נשלח להולנד ושולב למתאם למשגר יחד עם לווייני סטודנטים אחרים מרחבי העולם[1].
מטרות הלוויין
ללוויין מספר מטרות: אחת מהן היא שימוש כפלטפורמה חינוכית לתלמידים ויצירת תמריץ ללימודי חלל. אך מטרת הלוויין העיקרית היא קליטת אותות מצוקה על ידי שידורי רדיו במיוחד משדרי רדיו קטנים וזולים המשמשים מטיילים המאפשרים את חילוצם
כמו כן ניתן להשתמש בלוויין על מנת להעביר הודעות פשוטות בין בתי ספר בעולם דרך החלל (שימוש בהודעות מושהות היורדות מהלוויין לפי זמן הנקבע מראש).
הלוויין משתמש בתדרי חובבי רדיו ומאפשר לחובבי רדיו ברחבי העולם לתקשר קליטת תדרים מסוג UHF ומסוג VHF.
מבנה הלוויין
הלוויין בנוי בתצורה של קובייה של 10X10X10 ס"מ בתקן קיובסאט ומשקלו כ-860 גרם[2]. למרות גודלו הקטן, הלוויין כולל את תת-המערכות ההכרחיות כמו בלוויין גדול, לרבות מערכת בקרת אנרגיה, מערכת שידור, קליטה ועיבוד מידע ומערכת בקרה תרמית.
שיגור
הלוויין שוגר מאתר השיגורים יאסני ברוסיה, סמוך לגבול עם קזחסטן, על גבי טיל "דנייפר", ב-19 ביוני 2014. השיגור נעשה בשימוש מכשירי QuadPack של חברת ISIS ההולנדית ומערכת פריסת רצף iMDC. לאחר השיגור, דוכיפת היה הלוויין הראשון שנקלט מבין הלוויינים המשוגרים והוא נקלט על ידי תחנת הקרקע של מרכז המדעים.
תפקוד
נכון לנובמבר 2019 לא מתפקדות מערכות דוכיפת באופן מלא והוא נקלט על ידי חובבי רדיו ברחבי העולם, כמו כן על ידי תחנת הקרקע של מרכז המדעים בהרצליה. באוקטובר 2014 הוא שבר שיא בהיותו לוויין התלמידים שפעל הכי הרבה זמן בחלל.