דוד דניאל פרנקל (נולד ב-1936, הונגריה) הוא שופט בכיר בדימוס ויקיר ירושלים.

לאחר כיבוש הונגריה בידי גרמניה הנאצית במרץ 1944, שהה פרנקל בגטו בודפשט, ממנו הועבר בהמשך למחנה ריכוז ברגן-בלזן. רוב בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא שהה מספר חודשים בשווייץ, ועלה לארץ ישראל ללא הורים, במסגרת "עליית הנוער" באונייה "וייל דאורון" בספטמבר 1945. לאחר שהגיע לארץ ישראל, למד פרנקל בבית הספר החקלאי הדתי "עליה", המסונף לרשת אמי"ת בפתח-תקוה. בהמשך הוא השתתף בהכשרה בקיבוץ עין צורים. פעל בהתנדבות להצלת ילדי עולים בשיטפונות בחורף 1952, והדריך במחנה ילדים ברמת-דוד. לאחר מכן, המשיך פרנקל את לימודיו בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, והיה ממייסדי ישיבת ההסדר הראשונה, ישיבת כרם ביבנה, בשנת תשי"ד (1954). פרנקל התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל בקיבוצים עין הנצי"ב וכפר דרום. במהלך שירותו בצה"ל, הן כחייל סדיר והן כחייל מילואים, השתתף פרנקל במערכות להגנת המדינה. במלחמת ששת הימים פיקד על כוח בצפון ירושלים. במלחמת יום הכיפורים היה קצין מטה באוגדת האלוף שרון, ושירת מספר חודשים במצרים. הוא סיים את שירותו בדרגת סגן-אלוף, לאחר שירות של 58 שנה בצה"ל בשירות חובה ומילואים – רובן בהתנדבות.

פרנקל פעל כקומונר בסניף תנועת הנוער "בני-עקיבא" בירושלים, יחד עם זבולון המר, ולמד בישיבת מרכז הרב. לאחר מכן שימש כשליח מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית לתנועת בני עקיבא ולארגון קק"ל בארצות הברית בשנים 1958–1961. לאחר שובו לישראל, ב-1961, לימד פרנקל במכון למדריכי חו"ל של הסוכנות היהודית בירושלים.

פרנקל סיים תואר ראשון בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1967–1979 עבד פרנקל כעורך דין פרטי. לאחר מכן כיהן כיועץ משפטי של חברת הכשרת היישוב בישראל בע"מ, ובחברות רבות נוספות. כמו כן, כיהן כדירקטור במשך למעלה מ-10 שנים, בחברה לבניין ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. פרנקל היה פעיל במשך שנים רבות במוסדות לשכת עורכי הדין בישראל.

בשנת 1989 מונה פרנקל לכהונת שופט בבית משפט השלום בירושלים. בין פסקי הדין התקדימיים שנתן מצויים: יצחק עוזר נגד חברת ביטוח אררט (לגבי הגדרת המונח תאונת דרכים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים), אסתר לם נגד המשביר לצרכן (בשאלת חבות נזקית בתאונה על דרגנוע), ללזרי נגד ללזרי (בתחום המעמד האישי), חב' קול התור בע'מ נגד גורבין ( זכויות יוצרים ביצירות אמנות),נפתלי נגד נפתלי ואח' (פיצוי עקב תרומת כליה), מדינת ישראל נגד יהודה עציון ( בעניין עליית יהודים על הר הבית). ב-1991 יצא פרנקל בשליחות משרד החוץ לברית המועצות. בשנת 2001 פרש פרנקל לגמלאות ומאז הוא מתנדב ביד ושם, וכן לפעולות הסברה במסגרות שונות. משמש כמרצה ואיש עדות בפורומים שונים הן של ניצולי שואה והן של חוקרי שואה בישראל ומחוצה לה. התבקש ללוות כאיש עדות, משלחות שונות למחנות ההשמדה בפולין, לרבות משלחת מיוחדת של חברי כנסת ושרים למחנה ההשמדה אושוויץ ביום השואה הבינלאומי בשנת 2015. שימש כיו"ר הוועדה לסיוע למפוני גוש קטיף. פעיל  במשך שנים לרווחת ניצולי השואה. הוזמן על ידי שגרירות ישראל ברואנדה לשאת דברים בטקס הממלכתי בקיגאלי ביום השואה הבינלאומי ב-27 בינואר 2020.

פרנקל הוא ממייסדי מכון מאיר ללימודי היהדות בישראל, הנקרא על שם גיסו אליעזר מאיר ליפשיץ^[1], שהיה בכוח החוד של הצנחנים לצליחת תעלת סואץ ונפל במלחמת יום כיפור. כמו כן, היה פרנקל ממייסדי עמותת "עוצבת הצליחה". הוא כיהן במשך שנים רבות בהתנדבות, כיושב ראש ועדת הקשר למשפחות הנופלים. בשנת תשס"ז-2007 הוענק לפרנקל עיטור "יקיר ירושלים".

פרנקל נשוי לדידה-רבקה, לבית ליפשיץ, מן המחלקה להוראת המדעים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא אב ל-3 ילדים: דינה דויטש, מרצה לבוטניקה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, דפנה קנאי, מחנכת באולפנה לאומנויות בירושלים, והרב ד"ר מאיר פרנקל, רופא בבית החולים שערי צדק בירושלים.

• "אמרי דוד" על התורה והמועדים (1998)
• "מברגן-בלזן לירושלים, שואה ומשפט" (2010)
• "אמונת עתיך " (2021)

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוד פרנקל