גולדברג השתתף במערכת של כמה עיתונים ציוניים, רזסבייט, בודושצנוסט ודי וועלט. הוא פרסם מאמרים הנוגעים להגירה יהודית ודמוגרפיה יהודית ופרסם עבודה על תוצאות המפקד של 1897 ויהודים. ב-1917 הוא יסד ירחון בשם ארץ ישראל בשפה הרוסית למטרת מחקר מדעי כלכלי של ארץ ישראל.
בראשית 1921 עלה לארץ ישראל. תחילה התיישב בחיפה, בה קיווה לייסד מפעל למלט, ואכן שותפיו למיזם הקימו את נשר מפעלי מלט ישראליים. הוא מונה לנשיא הוועד הזמני של הדר הכרמל שמונה על ידי ארתור רופין עד לקיום בחירות[2]. בהמשך השתקע בתל אביב, יסד את חברת "הבונה" והקים מפעל למוצרי בניין. כמו כן היה שותף בבית החרושת לסיליקט.
נכדו של דוב גולדברג (בנם של אליהו וירדנה) נקרא על שמו דב בוריס גולדברג. במהלך השנים הוא עיברת את שם משפחתו ל"גל". בוריס (דב) גל היה ממקימי קיבוץ מעגן מיכאל ומחלוצי הדיג העברי במדינת ישראל.
