וינטרסון נולדה במנצ'סטר באוגוסט 1959, ואומצה בידי קונסטנס וג'ון ויליאם וינטרסון ב-21 בינואר 1960.[1] היא גדלה באקרינגטון, לנקשייר, וחונכה במסגרת זרם פרוטסטנטי בשם Elim Pentecostal Church. היא החלה לכתוב ולהעביר דרשות בגיל שש, מתוך כוונה להפוך להיות מיסיונריתפנטקוסטלית.[2][3]
בגיל 16 החלה וינטרסון להזדהות כלסבית, ועזבה את בית הוריה המאמצים.[4] היא למדה במכללה המקומית וקיימה את עצמה בעבודות מזדמנות, והמשיכה ללימודים במכללת קת'רין הקדושה באוניברסיטת אוקספורד.[5]
קריירה
וינטרסון עברה ללונדון ובשנת 1985 פרסמה רומן ראשון, תפוזים הם לא הפרי היחיד (Oranges Are Not the Only Fruit, יצא בעברית בשנת 1998 בתרגום עופר שור בהוצאת בבל). הספר זכה בשנת צאתו בפרס וויטברד לרומן בכורה, ובשנת 1990 עובד לסדרת טלוויזיה בידי וינטרסון עצמה. עיבוד זה זכה ב-פרס BAFTA לדרמה המוצלחת ביותר. בהמשך, זכתה בפרס ג'ון לוולין ריס עבור הספר The Passion, רומן שמתרחש באירופה בימי נפוליאון בונפרטה.
הרומנים הבאים של וינטרסון בוחנים את גבולות הגוף והדמיון, קוטבי מגדר, וזהויות מיניות, וזכו בפרסים שונים.
בשנת 2012, במלאת 400 שנה למשפטי המכשפות בפנדל, פרסמה וינטרסון נובלה בשם The Daylight Gate, שהתבססה על אותם אירועים. הדמות הראשית בנובלה, אליס נאטר, מבוססת על אשה היסטורית באותו שם. ברשימת ביקורת בגרדיאן, כתבה שרה הול:
קול הסיפר אינו ניתן להפרכה; זו אמנות סיפור קלאסית, עם נימה של דרשה, סמכותית ומפחידה. זה גם דומה לדיווח מבית המשפט, לעדות בשבועה. המשפטים קצרים, כנים - ואיומים. אבסולוטיזם הוא החוזקה של וינטרסון, והוא הגישה המושלמת לאימות אירועים על-טבעיים כשהם מתרחשים. אינך מתבקש להאמין בקסם. קסם קיים. ראש כרות מדבר. הופכים אדם לארנב. הסיפור נמתח כמו בסד עינויים, כך שהספק של הקורא נקרע, לא מושעה. ואם נותר ספק, חושניות הטקסט משכנעת.
בראשית שנת 2006 צורפה וינטרסון למסדר האימפריה הבריטית, "עבור שירות לספרות".[11] היא זכתה פעמיים בפרס למדא לספרות: בשנת 1994 על כתוב על הגוף (יצא בעברית בשנת 1998, בתרגום מיכל רוזנטל, בהוצאת בבל) בקטגוריה "סיפורת לסבית", ובשנת 2013 על Why Be Happy When You Could Be Normal? בקטגוריה "ספר זכרונות או ביוגרפיה לסביים".[12] ספרה של וינטרסון מעשה הדובדבן (יצא בעברית בשנת 2005 בתרגום ורד דור בהוצאת ינשוף) זכה בפרס א"מ פורסטר.[13]
חיים אישיים
וינטרסון יצאה מהארון בגיל 16,[4] ומאז ניהלה מספר מערכות יחסים. הרומן The Passion (1987; לא יצא בעברית) נכתב בעקבות מערכת יחסים שלה עם הסוכנת הספרותית שלה, פאט קאוונה.[14] בין השנים 1990 ו-2002 קיימה וינטרסון מערכת זוגית עם שדרנית ה-BBC פגי רנולדס.[15] מאז סיום הקשר שלהן, היו לווינטרסון מערכות זוגיוּת עם במאית התיאטרון דברה וורנר ועם הפסיכואנליטיקאית, המטפלת, והמבקרת סוזי אורבך.[16]
