"גשם הקשב לנשים" הוא שיר שאת מילותיו כתבה המשוררת תרצה אתר, הלחין נפתלי אלטר, וביצעה יעל לוי. השיר יצא לאור ב-1982 ונכלל באלבומה הראשון יעל לוי. מילות השיר מופיעות בספר "כל השירים" שיצא לאור בשנת 2018 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
השיר מתאר נשים היושבות בבתיהן, מאחורי חלון, צופות בווילון ומצפות לבוא הגשם בשקט ובסבלנות. הן לא מאבדות תקווה והוא אכן מגיע, "הוּא חוֹזֵר, הוּא חוֹזֵר, הוּא חוֹזֵר..".
להערכת הבלוגר והפובליציסט אורי הייטנר, זהו שיר פמיניסטי, המוחה על כך שהשפע בעולם אינו מחולק בצורה הוגנת ואינו מגיע אל הנשים.[1] הוא עוסק בנשים הממתינות בסבלנות לגשם שלהן, שאף ש"הגשם שלנו אחר לרדת. אך הוא יבוא בגדול – גשם אדיר ונוהר"....
איתמר זהר, סופר ועיתונאי, אומר כי השיר מבטא כוח נשי הממתין בשקט להכרה. "הוא לא דוחף או צועק, אבל עם זאת גם אינו נכנע ומתרפס. הוא מאמין ויודע שיבוא תורו, כפי שעולה בסוף השיר". הנשים מקציבות לגשם זמן, עד רדת הערב, עד רדת החושך, לפני שהלילה יגיע ושוב יאכזב.[2] על פי פרשנות של הספרייה הלאומית, הציפייה לגשם היא למעשה ציפיית הנשים להפוך לאימהות.[3]
מילות הבית הראשון
|
עד רדת הערב, גשם.
הקשב לנשים בחלון,
עד רדת החושך. גשם, הקשב
לנשים הצופות בוילון.
גם לנו אדמה שמחכה
למשהו מלמעלה.
גם בנו יש אימה וזעקה
למשהו פורח... וכן הלאה...
|
|
|
|
|
ביצועים לשיר
הערות שוליים
