גמליאל שלאנק

גמליאל שלאנק (1843 – ה' אדר תרנ"ז, 1897), היה עיתונאי ב"המגיד", והרוקח הראשון בבית המרקחת של בית החולים ביקור חולים[1] בשנת תרל"ג (1873), ושל בית החולים שערי צדק בשנת תרס"ג (1903).

גמליאל שלאנק

קורות חיים

ר' גמליאל שלאנק, נולד בעיירה שונלאנקה(אנ'), פרוסיה המערבית, לרב מרדכי שלאנק, רב העיירה[2] ולבריינדל[3] לבית גודמה.

אמו נפטרה בשנת 1853 וכעבור כשנה התחתן אביו עם סופיה פייגה גודמה, אחות אמו. בתרט"ז, 1856 עלה ארצה עם אביו, אמו החורגת ואחיותיו בלומה, נעמי ובתיה. הם התיישבו בירושלים שם כבר גר אחיו הגדול, ר' יוחנן צבי שלאנק[4] ומשפחתו.

בארץ ישראל

התחתן עם מרגלית זקס שלאנק, בתו של משה זקס שנחשב לראשון העולים מגרמניה במאה ה-19.[5]

שלאנק למד בחדרים ובישיבות, השתלם בידיעת השפה הגרמנית לכל דקדוקיה והצטיין בכתב-יד יפה מאוד, מה שנחשב אז, למעלה יתרה בשרות משרדי, כמו כן השתלם בידיעת רוקחות, רפואה, ומשפטים.[6]

ראשית עיסוקו של ג' שלאנק כרוקח היה בבית-הרפואות של כולל הולנד ודויטשלנד, (הו"ד) מטעם ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם.

"הד"ר שרגא פביוס פופלס (פופלעס) הובא מווינה כדי לקבל חולים בקליניקה של בית החולים בקור חולים, וכדי לערוך ביקורי בית בחינם אצל החולים הזקוקים לכך, ור' גמליאל שלנק מונה לרוקח בבית המרקחת של בית החולים".[7]

בספרו "ימים בגליל" שיצא בלונדון בשנת 1900 מספר הנוסע A.A BODDY על בית החולים ביקור חולים:

בירושלים נמצא בית החולים היהודי ביקור חולים. יש בו 50 מיטות, שני רופאים אירופאים – יהודים. 13 משרתים ורוקח אחד. בית החולים מוחזק בכספי תרומות.

ד"ר שרגא פביוס פופלס היה הולך עם הרוקח בשבתות לבית החולה וכדי להימנע מכתיבה היה אומר לרוקח איזה תרופה לתת לחולה.[8]

בנוסף שלאנק פרסם כתבות ומאמרים בהמגיד, והוגדר : "סופר ירושלמי".[9]

בזמנים שסגן הקונסול היפואי של אוסטריה-הונגריה (הארמני מר יעקב פאסקאל) היה יוצא לחופשה ממושכת, היה מזמין אותו למלא את מקומו כקונסול וכמנהל הדואר האוסטרי. בתקופות אילו שלאנק היה שוהה כל ימות השבוע ביפו, מתאכסן במלון קמיניץ ועובד בקונסוליה, ולשבתות היה נוסע הביתה לירושלים.

נפטר ביפו ונקבר בירושלים בהר הזיתים.[10]

השאיר אשה ו- 4 ילדים: בריינדל, מרדכי, חיה, משה יוסף.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרוקח הראשון בירושלים היה המיסיונר הרוקח מלוויל ברגהיים שנשלח עם המיסיונר הד"ר גרשטמן, בשנת 1838 על ידי האגודה המיסיונרית החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים ואלה פתחו מרפאה והחלו לספק שירות רפואי חינם לכל דורש. שפרה שורץ, "קופת-חולים הכללית - עיצובה והתפתחותה כגורם המרכזי בשירותי הבריאות בארץ-ישראל", המרכז למורשת בן-גוריון, קריית שדה-בוקר, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1997, עמוד 7
  2. ^ מרדכי שלאנק נקרא בשם המשפחה שלאנק על שם עיר מוצאו שונלאנקה
  3. ^ דוד תדהר (עורך), "גמליאל שלאנק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 955
  4. ^ חוש דר' צדוק, לימודי ירושלים, הרצאות בירושלים, טיולים בירושלים
  5. ^ שלמה הרמתי, עברית חיה במרוצת הדורות: מרס"ג ועד טלר, ראשון לציון: מסדה, 1992, עמ' 120.
  6. ^ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ערך: גמליאל שלאנק, כרך 2, עמוד 955
  7. ^ "סיורים בעיר העתיקה ירושלים - בית החולים שערי צדק בעיר העתיקה", מאמר : בית החולים "שערי צדק" בעיר העתיקה, צביצחק קופלד
  8. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : פופלס, שרגא פביוס, עמודים 328-329
  9. ^ "מנגד תראה - אסופי ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ ישראל", העורכים : אלחנן ריינר, חגי בן-שמאי, פרק : "רשימת מסע מירושלים ליפו בשנת תרל"ו", עמודים 267–274, הוצאת יד בן-צבי, ירושלים, תשס"א, 2001
  10. ^ קברו של גמליאל שלאנק כרטיס קבר: גמליאל שלאנק » הר הזיתים, ירושלים