עובדות במפעל להרכבת "גלאי המוקשים הפולני", בריטניה 1943 יוזף קוסאצקי, ממציא גלאי המוקשים הניידטנקים בריטיים נעים בשדות המוקשים שפונו על ידי חיל ההנדסה, אל עלמיין 1942מוקש נעל גרמני ממלחמת העולם השנייה, עשוי ללא חלקי מתכת ובתוך קופסת עץ כדי שלא יתגלה על ידי גלאי המוקשיםתרשים והוראות שימוש של דגם 4a של הגלאי הפולני, שהוא דגם מעט מאוחר יותר, משנת 1945, בחוברת של הצבא האמריקאי. המשך ההוראות כאןחייל משתמש בגלאי הפולני כדי לבדוק הימצאות מוקשים נוספים מסביב לשרידי רכב שעלה על מוקש בעיירה טילי-סור-סל(Tilly-sur-Seulles) בנורמנדי בצפון צרפת, 19 June 1944
עשרות מיליוני מוקשים הוטמנו בזמן מלחמת העולם השנייה. עד לפיתוחו של הגלאי החדש, הדרך היחידה לנקות שדה מוקשים נגד אדם ונגד טנקים הייתה בזחילה תוך כדי דקירת האדמה בכידון או במוט, ונטרול המוקש שהתגלה. ההתקדמות הייתה איטית ומפרכת, ולא אחת מוקש שלא אותר התפוצץ וגרם למוות ולפציעות. היה נחוץ מכשיר שיגלה מוקשים מהר יותר ובדיוק רב יותר.
פיתוח הגלאי
יוזף קוסאצקי
ממציא הגלאי, יוזף קוסאצקי (Józef Kosacki), היה מהנדס בחברה פולנית לתקשורת רדיו. ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין, וקוסאצקי, כמו אנשי מילואים רבים אחרים, התגייס להגנת פולין. אחרי נפילת ורשה, ניסו חיילים ומתנדבים להגיע דרך הונגריה לצרפת כדי לחבור לצבא הפולני הגולה (Polish Army in France) שהתאסף שם. אבל הונגריה הצטרפה למדינות הציר וסגרה את החיילים שעברו דרכה במחנות שבויים. קוסאצקי הצליח לברוח מהמחנה והגיע לצרפת, שם התאגדו כ-85,000 פולנים לצבא שכונה "צבא סיקורסקי". ב-10 במאי 1940 התחילה המערכה על צרפת. הצבא הפולני, שעוד לא הספיק להתארגן ולהצטייד, השתתף במספר קרבות כשהוא אינו מצויד דיו. לאחר כניעת צרפת, כ-20,000 חיילים פולנים פונו לאנגליה, בהם קוסאצקי. באנגליה הוא המשיך לשרת את הצבא הפולני שם, והוצב בסקוטלנד.
פיתוח הגלאי באנגליה
האנגלים, שחששו מפלישה גרמנית, מיקשו חופים שהיו נגישים מהים במזרח ובדרום האי הבריטי. מעל 350 אלף מוקשים פוזרו בחופים אלה[4][5]. ב-1 ביוני 1941 סיירה חוליה של חמישה חיילים ליד ארברואת'(Arbroath) שבקרבת דאנדי, בחוף המזרחי של סקוטלנד. הם לא הוזהרו מהמוקשים בחוף זה, וכולם נהרגו[6]. האירוע טלטל את קוסאצקי, והוא החליט להמשיך מיד בפרויקט שהוחל בו עוד בפולין - פיתוח גלאי מוקשים נייד. תכנון של גלאי מתכת החל בפולין כבר ב-1937 ביוזמת הממשלה הפולנית, לצורך איתור נפלים באתרי אימון, אך התכנון לא הושלם בגלל פרוץ המלחמה, והמהנדס שעסק בו לא הצליח לברוח למערב[7].
מספר חודשים לאחר מכן, בעקבות התאונה על החוף, הזמין משרד המלחמה הבריטי מהציבור הצעות לתכנון גלאי מוקשים[8]. מהנדס פולני מיחידתו של קוסאצקי, אנדז'יי גרבוש[9] עבד איתו על הפיתוח[10], ותוך שלושה חודשים היה האבטיפוס הראשון מוכן.
על מנת לבחון את הגלאים שהוגשו לו, סימן משרד המלחמה הבריטי חלקות בשדה פתוח כמספר הגלאים שהוצעו, וטמן בכל חלקה אותו מספר של מטבעות. הגלאי של קוסאצקי איתר את כל המטבעות, ועל כן, בנוסף ליתרונות האחרים של הגלאי, הוא נבחר[11][8]. קוסאצקי לא ביקש לרשום פטנט על הגלאי, ונתן אותו במתנה לצבא בריטניה. המודל הראשון שלו נקרא Mark I.
השימוש בגלאי
הגלאי הכפיל את מהירות פינוי המוקשים פי שניים[12]. מיד לאחר אישור הדגם, החלה בריטניה בייצור המוני שלו, וסיפקה גלאים לכל יחידות הצבא. יוצרו מעל 100 אלף גלאי Mark I, וכמה מאות אלפים מהדגמים הבאים II, III, ו-IV[13].
הגלאי הוכנס לראשונה לשימוש בקרב אל-עלמיין השני, שם נלחמה הארמייה השמינית של חבר העמים הבריטי נגד צבא מדינות הציר. הגרמנים, בפיקודו של רומל, זרעו כחצי מיליון מוקשים כדי למנוע מהארמייה להתקדם. בריטניה סיפקה לארמייה כ-500 גלאי מוקשים כדי שיעזרו לפלס את הדרך, ועל אף אבדות כבדות בעת חציית שדות המוקשים בגלל ירי על היחידות החשופות, ובגלל ירידה מהמסלול המנוקה ממוקשים, נחסכו חיי אדם, וההתקדמות הייתה מהירה. בעלות הברית ניצחו בקרב זה, ניצחון שהיווה נקודת מפנה בזירת צפון-אפריקה במלחמת העולם השנייה.
מאוחר יותר פיתחו הגרמנים בתגובה מוקשים ללא מתכת, ארוזים בקופסת עץ קטנה, שהיו לא פחות קטלניים ממוקשי המתכת.
מבנה הגלאי
משקלו של הגלאי היה 14 קילוגרם, והוא פעל על עקרון ההשראה האלקטרומגנטית. הוא כלל תרמיל ובתוכו תיבת עץ שבה סוללה חשמלית ויחידה שמשולבים בה מגבר ומתנד. המתנד היה אחראי על יצירת תנודות במתח היוצא מהסוללה, כדי ליצור זרם חשמלי משתנה. בנוסף המכשיר כלל אוזניות, ומוט במבוק שבקצהו ראש הגישוש השטוח. ראש הגישוש היה עשוי מאבוניט, שהוא סוג של גומי קשיח. בתוכו היו שני סלילים מוליכים, שאחד מהם הוא סליל השידור והשני סליל הקליטה. בסליל השידור הועבר הזרם המשתנה, ולכן נוצר סביבו שדה מגנטי משתנה. כשמפעיל הגלאי העביר אותו מעל מוקש שהיה טמון באדמה, השדה המגנטי המשתנה השרה זרם במוקש שמתחת לקרקע, זרם שנקרא זרם פוקו. גם הזרם במוקש השתנה והשרה סביבו שדה מגנטי משתנה, שבתורו השרה זרם בסליל הקולט. הזרם בסליל הקולט הועבר למגבר וממנו לאוזניות, ואותת למפעיל הגלאי על הימצאות המוקש.
^Maslen, Stuart (2001). Anti-personnel mines under humanitarian law : a view from the vanishing point. Intersentia. pp. 126–127. ISBN9789050951890.
^Hammond, Bryn (2012). El Alamein : the battle that turned the tide of the second World War. Osprey Pub. ISBN9781780964539. The first, and most important, was a reliable portable mine detector, of which the most noted example was invented by a Polish officer, Józef Stanisław Kosacki.
