גֵירָעוֹן דמוקרטי הוא תופעה חברתית הנחקרת בתחומי מדע המדינה וסוציולוגיה, שעניינה פער בין מידת ההשתתפות האזרחית שמאפשרים ההסדרים הפורמליים במדינה לבין מימושם בפועל.
גירעון דמוקרטי הוא מצב בו מדינה או ארגון הם דמוקרטיים במידה מסוימת אך לא במידה הראויה. גירעון דמוקרטי יכול לנבוע מאכזבה מתפקוד המוסד החברתי המדובר, מתהליכי קבלת החלטות החלים בו ומאיכות השירותים שהוא מספק.
התסמינים של גירעון דמוקרטי יכולים להיות למשל נסיגה בהשתתפות הפוליטית, ייאוש וחוסר אמון במדינה/ארגון ומנהיגותם. התנהגויות שיש חוקרים המגדירים אותן "אנטי פוליטיקה"[1].
הסיבות לגירעון דמוקרטי
חוקרים כמו אנתוני גידנס בבריטניה, פרופ' יעל ישי בישראל ורבים אחרים מצביעים על מגוון סיבות לגירעון הדמוקרטי:
- הפרטה ועליית כוחם של תאגידים כלכליים בעיקר תחת המשטרים הנאו-ליברליים במדינות כמו בריטניה, ארצות הברית וישראל ותהליכי ליברליזציה במדינות אירופה, נחשבים לממד עיקרי המצמצם את כוחם הממשי והנתפש של המוסדות הפוליטיים ואת תחושת הציבור כי יש להם משמעות ממשית בחייו[2]
- גלובליזציה כלכלית ופוליטית - כהרחבה של עליית כוחם של גורמים כלכליים, תולים חוקרים רבים את היחלשות המוסדות הדמוקרטיים בהעברת משקל הכוח לתאגידים על לאומיים, מעצמות בזירה העולמית וארגונים בינלאומיים[3]
- חוסר אמון וגילויי שחיתות - גילויי שחיתות שלטונית כמו הרשעת ראש ממשלה, נשיא ושרים לשעבר בפלילים, כמו גם חוויה יומיומית של שחיתות במסדרונות השלטון אחראים במידה רבה להתרחקות הציבור מהשתתפות דמוקרטית.
- שינויי עמדות - כהד לסיבות שצוינו להלן מתמקדים חוקרים רבים בשינוי עמדות הציבור ונוער בפרט בנושא השלטון הדמוקרטי וחשיבות ההשתתפות הדמוקרטית כגורם מתווך ומגביר של הגירעון הדמוקרטי[4]
- חוסר אונים נרכש במישור הפוליטי, כתוצאה מחוויה מתמשכת של חיזוק שלילי שאינו מושפע מהבחירות הפוליטיות בחברה הנמצאת במשבר[5]
מדידת הגירעון הדמוקרטי
חוקרים נוהגים למדוד את הגירעון הדמוקרטי בעיקר דרך שיעורי הצבעה בבחירות וסקרי עמדות, המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם מדי שנה את מדד הדמוקרטיה ומצביע על ירידה עקבית למדי בשיעורי ההצבעה והעמקה בגירעון הדמוקרטי בישראל[6].
אנשי מחקר וגופים מקבילים בעולם בוחנים את הגירעון הדמוקרטי במדינותיהם, באיחוד האירופאי, בחברה האזרחית ועוד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים