גִּיגוֹ גַּבַּשְׁוִוילִי בגאורגית: გიორგი [გიგო] ივანეს ძე გაბაშვილი גיאורגי [גיגו] איוונדזה גבשווילי, 9 בנובמבר1862 - 28 באוקטובר1936) היה צייר ומחנך גאורגי. אחד הנציגים הגאורגים המוקדמים ביותר של בית הספר הריאליסטי לציור גאורגי, עבודתו ידועה בכיסוי מגוון רחב של נושאים, נופים וסצנות של חיי היומיום דרך עדשה אוריינטליסטית. אף שאינם ידועים במערב, ציוריו של גבשווילי זוכים להערכה רבה [1]
ביוגרפיה
גבשווילי נולד בטביליסי, גאורגיה (באותה העת חלק מהאימפריה הרוסית), התחנך באקדמיה האימפריאלית לאמנויות (אנ') (1886–1888) ובאקדמיה לאמנויות יפות במינכן (אנ') (1894–1897). בשובו למולדתו, ערך הופעת בכורה כאמן הראשון שזכה בתערוכת יחיד בטביליסי. בשנים 1900 עד 1920 לימד בבית הספר לאמנות שהופעל על ידי החברה הקווקזית לקידום אמנויות יפות. גבשווילי היה אחד מהפרופסורים המייסדים של האקדמיה הממלכתית לאמנויות של טביליסי (אנ') (1922) וקיבל את התואר אמן העם של גאורגיה הסובייטית (1929). הוא לימד בין היתר את אפולון קוטאטלדזה ואת אלנה אחוולדיאני. גבשווילי נותר ריאליסט מובהק והודיע על התנגדותו לאמנות השמאלנית.
בוכרים מוכרים אבטיחים, 1890
הוא נפטר בצִיחִיסְדְּזִירִי (אנ'), שבנפת כובולתי, בשנת 1936.
יצירה
גיגו גבשווילי ידוע בעיקר בזכות סדרת דיוקנאות של איכרים, בני עיר ואצילים ( "החבר הישן", 1898; "החבר השיכור", 1899; "כורדי", 1903– 1909; "שלושת הגנרלים", 1910 וכו') וכן סצנות מרובות מהחיים הגאורגית ("פסטיבל אלאוורדובה" (אנ'), 1899) ומהחיים המזרחיים - רבים מהם מבוססים על רישומי מסעו במרכז אסיה ב-1894 ("הבזאר" בסמרקנד", 1894–1897; "בריכת דיוואן-ביי בבוכרה", 1897 וכו'). רוב יצירותיו מוצגות כעת במוזיאון האמנות של גאורגיה בטביליסי. העותק שלו מ-1895 של "הבזאר בסמרקנד", שנוצר לבקשתו של הדיפלומט ואיש העסקים האמריקני צ'ארלס ר. קריין שפגש אותו במהלך מסעו בקווקז, נמכר ב-1.36 מיליון דולר בסותביס ב-2006. [2]
