גוש בחזה הוא בליטה מקומית בבית החזה, אשר מרגישה שונה מהרקמה הסובבת.[1] בנוסף, כאבים בחזה, הפרשות מהפטמה או שינויים בעור יכולים להתרחש כתוצאה מהתפתחות הגידול.[1] ממצאים מדאיגים יכולים לכלול גידולים אשר מרגישים קשים, לא זזים בקלות, בעלי צורה לא מוגדרת או מעוררים תחושה שהם מחוברים בחוזקה לרקמה המקיפה.[2]
הסיבות להופעת גידולים בחזה יכולות להיות שינויים פיברוציסטיים, פיברואדנומה, זיהום בשד, ציסטה חלבית וסרטן השד.[1]סרטן השד מהווה כ-10% מכלל גידולי החזה.[1] האבחנה היא בדרך כלל על ידי בדיקה, דימות רפואי ולקיחת ביופסיה מהרקמה.[2] ביופסיה זו מתבצעת על ידי החדרת מחט חלולה ודקה לתוך הרקמה הנגועה ולקיחת דגימה אשר תיבדק לאחר מכן מתחת למיקרוסקופ.[3] לפעמים בדיקת חוזרת תידרש.
הטיפול תלוי בסיבה לגידול.[1] הטיפול יכול לנוע החל מתרופות פשוטות לשיכוך כאבים ועד הסרת הגידול בניתוח.[1] חלק מהגידולים יכולים לעבור גם ללא טיפול.[4] גידולים בחזה נפוצים מאד[2] והם אחת התלונות הקשורות לשד השכיחות ביותר בקרב נשים.[5][6]
ציסטת השד היא שק לא-סרטני, נוזלי בשד. הם בדרך כלל מרגישים חלקים או גמישים מתחת לעור ויכולים להיות די כואבים או לא לגרום כאב בכלל. ציסטות נגרמות על ידי ההורמונים השולטים במחזור החודשי ונדירות אצל נשים מעל גיל 50.[8]
ציסטה חלבית היא ציסטה לא-סרטנית, שק סגור או ציסטה מתחת לעור הנגרמת על ידי תעלות סתומות באזור של זקיק השיער. גירוי הורמונלי או פציעה עלול לגרום להם לגדול אך אם לא מתגלים סימפטומים, טיפול רפואי אינו נדרש.[8]
אבצס השד הוא כיס לא-סרטני של זיהום בתוך השד. אבצסטי השד יכולים להיות די כואבים ולגרום לעור מעל השד להפוך אדום או להרגיש חם או מוצק. אבצס השד שכיח ביותר אצל נשים מניקות.[8]
גידולים
אדנומות הם גידולים חריגים לא סרטניים של רקמת בלוטת השד. הצורה השכיחה ביותר של גידולים אלה, פיברואדנומות, מופיעה לרוב אצל נשים בגילאי 15–30 ובנשים ממוצא אפריקאי. צורתם בדרך כלל עגולה, בעלת גבולות חלקים והם קשים למגע. גידולי אדנומות לא מקושרים לסרטן השד.[8]פפילומות אינטראדקטאליות, הם גידולים דמויי יבלות בצינורות השד. גידולים אלו מורגשים בדרך כלל מתחת לפטמה ויכולים לגרום להפרשות דם מהפטמה. בקרב נשים בגיל המעבר עלול להופיע גידול אחד, בעוד שבנשים צעירות יש סבירות יותר גבוהה להופעת מספר גידולים, בשד אחד או בשניהם.[8]סרטן השד בדרך כלל מתבטא בגוש נוקשה שצורתו חריגה ולא ברורה, והתחושה היא כי הגוש מחובר לעור או לרקמה בפנים השד. סרטן השד יגרום לכאבים רק במקרים נדירים ויכול להתפתח בכל אזור בחזה ובפטמה.[8]
גושי שומן
נמק שומן זהו מצב שבו תאי השומן הנורמליים של השד הופכים לגושים עגולים.
הסימפטומים יכולים לכלול כאב, מוצקות, אדמומיות או חבלות. נמק שומן בדרך כלל נעלם ללא טיפול, אך יכול ליצור רקמה צלקתית קבועה שעשויה להופיע כחריגות בממוגרפיה.[8]
ליפומה היא גוש לא-סרטני של רקמת שומן רכה למגע, בדרך כלל ניתנת לטלטלה ואינה מכאיבה.[8]
אחר
המטומות וסרומות בחזה עלולות להיראות כמו נפיחות מקומית של השד. סרומות הן סיבוך שכיח של ניתוח שד. המטומות, יכולות להופיע גם לאחר ניתוח שד או פגיעה בחזה, או לעיתים רחוקות יותר, להופיע באופן ספונטני בחולים עם קואגולופתיה (בעיה במנגנון קרישת דם).
ביופסית מחט דקה
אבחון
גושים בחזה מתגלים לעיתים קרובות במהלך בדיקה עצמית של השד או במהלך בדיקה שגרתית. אם מבחינים בגוש ייחודי בחזה, דרך הפעולה הטובה ביותר היא לקבוע אבחון אצל רופא אשר יכול לאבחן בצורה הטובה ביותר את סוג הגוש ולהחליט על אסטרטגיית טיפול.
אנשים צריכים לוודא כי הרשומות הרפואיות של כל מחלות הקשורות לשד נשמרות,[9]מכיוון שזה מקל על אבחון במקרה של מופע חוזר או מעקב.
טיפול
טיפול בגושים בחזה משתנה ותלוי בסוג הגידול. ציסטות שד סטנדרטיות ואבצסטים דורשים טיפול בניקוז, ואילו ציסטות חלביות וגושי שומן דורשים הסרה באמצעות הליך כירורגי.[8]
טיפול בפיברואדנומה
קיימות מספר שיטות לטיפול בפיברואדנומה: "לחכות ולראות" כיצד היא מתפתחת, ניתוח ופעולות כירורגיות פולשניות מינימליות.
השיטה של "לחכות ולראות" מתאימה לחלק קטן מסוגי הפיברואדנומות, וכרוכה בשגרה של ביקורות כל חצי שנה עד שנה.
ניתוח היא השיטה העתיקה והנפוצה ביותר להסרת פיברואדנומות, אבל יש לה מספר חסרונות. ניתוח דורש לרוב הרדמה כללית ושהייה ממושכת בבית החולים. בנוסף עלול להשאיר צלקות משמעותיות באזור החתך שהתבצע.
האלטרנטיבה של פעולות כירורגיות פולשניות מינימליות כוללת ביופסיה וקריוסורגיה (שימוש בקור קיצוני כדי להרוס רקמות לא נורמליות או חולות). הסרת הגידול באופן הדרגתי בעזרת ביופסיה, מתבצעת באמצעות מכשיר ואקום. הליך זה עשוי להיות יעיל, אך לעיתים קרובות לא יסיר את כל הגידול ולכן עלול לעודד צמיחה מחודשת. בשיטת הקריוסורגיה, גישוש מונחה אולטראסאונד מוחדר לגידול דרך חתך קטן בשד. בעזרת טמפרטורה קרה קיצונית מקפיאים את הנגע, אשר בסופו של דבר נהרס ונספג מחדש לגוף.
Benedict, S., Williams, R. D., & Baron, P. L. (1994). Recalled anxiety: from discovery to diagnosis of a benign breast mass. In Oncology nursing forum (Vol. 21, No. 10, pp. 1723-1727).
Debbas, E. (1994). U.S. Patent No. 5,301,682. Washington, DC: U.S. Patent and Trademark Office.
Subashini, T. S., Ramalingam, V., & Palanivel, S. (2009). Breast mass classification based on cytological patterns using RBFNN and SVM. Expert Systems with Applications, 36(3), 5284-5290.
