גדעון אלעד

גדעון אלעד
לידה 1933
כפר סבא, ישראל
פטירה 2001 (בגיל 68 בערך)
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים חצרים, ישראל
עיסוק איש חינוך ותרבות, ממייסדי קיבוץ חצרים וממקימי קיבוץ יהל
בת זוג רות אלעד

גדעון אלעד (1933 – 2001) היה איש חינוך ותרבות ישראלי. כיהן כמזכיר קיבוץ חצרים[1], היה שליח של תנועות הנוער הבונים, יהודה הצעיר, והתנועה הרפורמית לצפון אמריקה, ומזכיר של תנועת הצופים בישראל[2] ממייסדי קיבוץ חצרים בנגב, וממקימי הקיבוץ הרפורמי יהל שבערבה.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אלעד נולד בשנת 1933 ברמת הכובש לברוך וחנה אידלמן וגדל בכפר סבא[3]. בנעוריו היה פעיל בתנועות נוער, וכשהגיע לגיל גיוס, בשנת 1951, התגייס לנח"ל ועלה עם גרעין הצופים לקיבוץ חצרים, השתייך למיסדיו, ושם השתכן כל חייו.

לאחר תקופה בה עבד בענפים החקלאיים בקיבוץ חצרים, פנה לעבודה חינוכית, בה המשיך כל חייו. לאלעד תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב[4], לה תרם את אוסף ההגדות שלו[5].

בסוף שנת 1969 נבחר לתפקיד המרכז הארצי של הצופים העבריים בישראל[6][7].

בהיותו גורם מגשר בין התנועה הקיבוצית, הצופים, והתנועה הרפורמית היה שותף פעיל בהקמת הקיבוצים הרפורמים בערבה, יהל ולוטן[2]. בשנותיו האחרונות השתתף בהקמת תנועת הנוער "יחד", שמשלבת בתוכה את תנועות הנוער הצופים, יהודה הצעיר ותנועת הנוער הציונית בבריטניה.

נפטר ב-30 ביוני 2001 [8], והובא למנוחות בבית העלמין של קיבוצו חצרים .

פעילות חינוכית ותרבותית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אלעד יצר קשרים עם אנשי רוח מהעולם היהודי. השקיע רבות בניסיון לשלב זרמי יהדות שונים ליהדות סוציאליסטית מתחדשת, עם התנועה הקיבוצית בה היה פעיל[4].

כתב ספר על הקמת קיבוץ יהל, שיצא לאור בשנת 2008, שמונה שנים לאחר מותו. את ההקדמה לספר כתבו הרבנים הרפורמים חיים סקירבל ואליהו אלן לוין[2]. פועלו של אלעד שימש כ״גשר״ בין התנועה הרפורמית לתנועה הקיבוצית, כמוביל חשיבתי ובפועל של יהדות רפורמית או מתקדמת. מחקרו של אלעד מתאר את מעורבותו האישית ואת התהליך ההיסטורי.[2].

אלעד שימש שליח מטעם תנועות נוער ציוניות בצפון אמריקה.

אלעד אסף הגדות פסח. האוסף כולל מעל אלף הגדות, בנוסחים מסורתיים ובנוסחים ציוניים לא מסורתיים ואמריקאים לא־אורתודכסיים[5]. האוסף נתרם לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף, לאלעד ארכיון באגף הארכיונים האישיים ביד טבנקין[9].

חיים אישיים

נישא לרותי אלעד לבית קניג בשנת 1953. לזוג לא היו ילדים[10]. לזכר אחיו, אהוד אלעד, מג"ד בשריון שנפל במלחמת ששת הימים, חיבר שיר בשם "מזמור לאהוד" והוציא לאור ספר בשם "אהוד אחי, שריונר" [11]. את ההקדמה לספר כתב ישראל טל[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמיר רוזנבליט, גרים בקיבוץ חצרים, דבר, 16 במרץ 1983
  2. ^ 1 2 3 4 Gidon Elad, ?Light In the Arava, ישראל, 2008, עמ' 183-197, 10-11
  3. ^ ברוך אידלמן-מודעת פטירה, מעריב, 7 במרץ 1976
  4. ^ 1 2 קיבוץ חצרים, דף גדעון אלעד באתר קיבוץ חצרים, באתר קיבוץ חצרים
  5. ^ 1 2 הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן – אוספים מיוחדים, באתר in.bgu.ac.il
  6. ^ מי ומי, על המשמר, 23 בדצמבר 1969
  7. ^ גדעון אלעד, דחיית מבצע לא בגלל איל"ן, מעריב, 16 בפברואר 1970
  8. ^ גדעון אלעד, באתר שירה עובדת
  9. ^ ארכיונים אישיים, באתר ארכיון יד טבנקין
  10. ^ קיבוץ חצרים, רות אלעד דף באתר חצרים, באתר קיבוץ חצרים
  11. ^ מזמור לאהוד, באתר שירה עובדת (באנגלית)
  12. ^ אהוד אחי שריונר | פארק לטרון, באתר פארק לטרון | יד לשריון, ‏2019-08-26