גאורגי מיכאילוביץ קנטור (20 ביוני 1930 – 8 במרץ 2013) היה מרצה סובייטי, רוסי וישראלי, מוזיקולוג, היסטוריון, סופר, עיתונאי, אמן הכבוד של הפדרציה הרוסית, ואמן הכבוד של הרפובליקה של טטרסטן.
ביוגרפיה
במהלך הלימודים בבית הספר התיכון התקבל ללימודי פסנתר במכללה למוזיקה בעיר ריאזן. לאחר סיום לימודיו בבית הספר למד במכללה את שאר המקצועות התאורטיים.
בשנת 1948 התקבל ללימודי היסטוריה במכללה האקדמית לחינוך בעיר ריאזן, שם למד בהדרכתו של פרופסור ניקולאי פטרוביץ' מילונוב. בשנה השלישית ללימודיו במכללה השלים את לימודיו באקדמיה למוזיקה.
בשנת 1950 עבר לעיר קאזאן (הרפובליקה הטטרית).
בשנת 1955 סיים את לימודיו בחוג תורת המוזיקה וקומפוזיציה בקונסרבטוריון של קאזאן, בו הוא למד מוזיקולוגיה אצל יעקב גירשמן.
לאחר מכן עבד כמרצה במכללה למוזיקה בקאזאן.
בשנים 1960–1976 עבד במכללה האקדמית לחינוך בעיר קאזאן, שם ייסד וניהל את המחלקה לתולדות המוזיקה ותורת המוזיקה.
בין 1976–2002 שימש כחבר סגל של הקונסרבטוריון של קאזאן. בשנים 1984–1988 ו-1990–1995 כיהן כראש מחלקת תולדות המוזיקה.
קנטור סיים את לימודיו לתואר שני בקונסרבטוריון של לנינגרד עם תואר במוזיקולוגיה בהדרכתו של סמיון לבוביץ גינזבורג. בשנת 1972 הגיש את עבודת המחקר שלו בנושא "תיאטרון האופרה בקאזאן של התקופה שלפני מהפכת אוקטובר" על כך הוענק לו תואר של דוקטור לתולדות האמנות.
החל מ-1984 עסק קנטור במחקרים מתמקדים במוזיקה ותרבות עממית, בחקר חומרי ארכיון, כתבות בעיתונים, פוסטרים וסיפורי עדי ראייה מקאזאן בתקופה שקדמה למהפכה הסוציאליסטית.
בשנים 1967–1990 קנטור שיתף פעולה עם התזמורת הסימפונית הממלכתית של הרפובליקה הטטארית, אליה הוזמן על ידי מייסדה ומנצחה הראשי של התזמורת נתן רחלין להעביר הרצאות מוזיקליות.
ב-1996 עלה קנטור לישראל. תחילה התגורר בערד, אך כעבור זמן מה השתקע בבאר שבע. בישראל נטל חלק בפעילות איגוד יוצאי טטרסטן, העביר הרצאות רבות, הקים וניהל סלון מוזיקלי במועדון ״סמובר״, כתב והוציא לאור כמה ספרים.
פעילות
גאורגי מיכאילוביץ קנטור הופיע בערים רבות של ברית המועצות יחד עם התזמורת הסימפונית הממלכתית של הרפובליקה הטטרית, והנחה קונצרטים של מנויי מוזיקה לתזמורת לילדים. כחלק מהצוות המוזיקלי ביקר ברוב ערי טטרסטן, והעביר הרצאות בנושאי אמנות שונים, לרבות הופעות טלוויזיוניות.
בנוסף, עבד בקונסרבטוריון, יצר והנחה קורסים בסוציולוגיה מוזיקלית, פסיכולוגיה מוזיקלית, תולדות האמנות המקומית, תיאוריה ומתודולוגיה של ביקורת מוזיקלית. לאחר עלייתו לישראל קנטור שמר על קשרים עם הקונסרבטוריון של קאזאן ובמהלך ביקוריו בקאזאן העביר הרצאות, לעיתים באווירה בלתי פורמלית.
כמבקר מוזיקלי פעיל קנטור פרסם כמאתיים מאמרים, ביקורות ומחקרים, ביניהם כתבות על נ. דאוטוב, ג. איליאסוב, ג. ליטינסקי, נ. רחלין שראו אור בעיתונים המובילים של ברית המועצות והרפובליקה הטטרית. בנוסף קנטור שיתף פעולה עם העיתונים "ערב קאזאן" מאז הקמתו בשנת 1979 ו"קאזאן וודומוסטי" בתור אחד הכתבים הפעילים ביותר. בכתבותיו היה מספר לקהל הרחב של קוראים על אירועים מוזיקליים רבים שהתקיימו או עתידים להתקיים בעיר.
קנטור היה חבר באיחוד המלחינים של רוסיה ובאיחוד המלחינים של רפובליקת טטרסטן.
ספריו
- קנטור ג. מ. "אמנים לאומיים: מאמרים" - קאזאן, 1980
- קנטור ג. מ. "ספרים על מוזיקה טטרית: אינדקס ביבליוגרפי" - קאזאן, 1983
- קנטור ג. מ. "קאזאן מוזיקלית", 1994, ISBN 5-230-00383-9
- קנטור ג. מ. "בית האופרה והבלט האקדמי על שם מוסא ג'ליל", 1994, ISBN 5854010054
- קנטור ג. מ. "נתן רחלין: חומרים. מאמרים. זיכרונות. ראיונות" - "טיטול - קאזאן״, קזאן, 2006, ISBN 5-7497-0077-1
- קנטור ג. מ. "קאזאן - מוזיקה - המאה XX. מחקר״ - "טיטול - קאזאן״, קזאן, 2007, ISBN 5-7497-0068-2
- קנטור ג. מ. "החיים לנצח. מוזיקאים מקאזאן על נתן רחלין. יומנים, מאמרים, זיכרונות, מכתבים" (חיבור, פרשנות ונוסח כללי) - בית נלי מדיה, 2010, ISBN 978-965-7386-37-8
- קנטור ג. מ. "ממוזיקה לחיים" (כתבות, מאמרים, זיכרונות) - בית נלי מדיה, 2012, ISBN 978-965-7386-74-3
מאמריו
- קנטור ג.מ. ״תחילת החינוך המקצועי בקאזאן והקשר שלו עם בית האופרה ונגינה חובבנית. שאלות על היסטוריה, תורת המוזיקה וחינוך מוזיקלי. ספר 1. המכללה הממלכתית לחינוך של קאזאן״. קזאן, 1970. - גיליון 82
- קנטור ג.מ. ״כמה תוצאות הפעילות של בית האופרה והשפעתו על התרבות המוזיקלית הרוסית והטטרית של התקופה שלפני מהפכת אוקטובר״ מתוך ״תיאטרון מוזיקלי בקאזאן במאה ה-XIX - ראשית המאה ה-XX: מחקר״, - קאזאן, קרפול, 1997
- קנטור ג.מ. ״רקע לאופרה בקאזאן. שאלות על היסטוריה, תורת המוזיקה וחינוך מוזיקלי. המכללה הממלכתית לחינוך של קאזאן״ - קאזאן, 1970 - ספר 1
תוארי כבוד ופרסי
- אמן הכבוד של הרפובליקה הטטרית
- אמן הכבוד של הפדרציה הרוסית
