גאורגי בוגדאנוב קוסטוב (בבולגרית: Георги Богданов Костов; 21 באוקטובר 1915, וארנה, ממלכת בולגריה – 1995, וארנה, בולגריה) היה דיפלומט ופוליטיקאי בולגרי אשר בין השנים 1952–1954 כיהן כמיופה הכח הראשון בצירות של בולגריה בישראל.
ביוגרפיה
גאורגי קוסטוב נולד בווארנה. הוריו היו פליטי מלחמות הבלקן מתראקיה המערבית. מ-1934 נמנה עם חברי המפלגה הקומוניסטית של בולגריה וכיהן כמזכיר ליגת הנוער העובד בווארנה (אנ'). במהלך מלחמת העולם השנייה בין השנים 1941–1943 היה אסיר פוליטי ונכלא במחנה הריכוז גונדה וודה.[1]
ב-1944, לאחר הפיכת חזית המולדת בבולגריה ועליית שלטון פרו-קומונסטי מונה קוסטוב למפקד המשטרה בווארנה, ובהמשך למנהל אזורי מטעם משרד הפנים הבולגרי. ב-29 בנובמבר 1948 הכירה ממשלת בולגריה בראשותו של גאורגי דימיטרוב במדינת ישראל, וב-4 בדצמבר כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. ב-1952 נפתחה צירות בולגרית בתל אביב, קוסטוב מונה למיופה הכח הראשון של בולגריה בישראל וכיהן בתפקידו עד 1954. לאחר הפיצוץ בבית שגרירות ברית המועצות בפברואר 1953, ניתקה ברית המועצות את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. היחסים חודשו מספר חודשים מאוחר יותר לאחר מות סטלין. בתקופה זו כיהן קוסטוב גם כממונה על ענייני ברית המועצות בישראל.[2] הוא כיהן כשגריר לא תושב של בולגריה בטורקיה בין השנים 1952–1956. בין השנים 1956–1957 כיהן כראש עיריית וארנה.[3]
בין השנים 1958–1959 כיהן כקונסול דיפלומטי בשגרירות בולגריה במוסקבה, בין השנים 1958–1961 כיהן כשגריר בולגריה בקוריאה הצפונית, בין השנים 1963–1969 כיהן כשגריר בולגריה ברומניה, בין השנים 1971–1973 כיהן כשגריר בולגריה בפולין, ובין השנים 1975–1976 כיהן כשגריר בולגריה במקסיקו. בין השנים 1966–1976 כיהן גם כחבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של בולגריה.[1][3][4]
גאורגי קוסטוב הלך לעולמו ב-1995 בווארנה.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
