גִ'ינְגִ'י הוא שיר ילדים של המשוררת הישראלית מרים ילן-שטקליס. את השיר הלחין מרטין מוסקוביץ'. בין היתר, דקלמו את השיר חנה'לה הנדלר ודליה פרידלנד[1].
מילותיו הראשונות של השיר הן:
"אִמָּא אוֹמֶרֶת תָּמִיד: מַחְמַדִּי,
לְיַלְדִּי רֹאשׁ־זָהָב,
רֹאשׁ־זָהָב לְיַלְדִּי.."...
השיר "ג'ינג'י" של מרים ילן-שטקליס הוקדש לדני "ג'ינג'י" פומרנץ ז"ל בעודנו ילד ואף הוכנס ל"ספר לדני" שהופיע לאחר מכן.
מרים ילן שטקליס הייתה ידידת משפחת פומרנץ, ומסופר ששמעה את אימו של דני, רבקה פומרנץ, מספרת כי דני חלם חלום ובחלומו שערו שחור …והוא מאושר. ובבוקר כשהתעורר …. הביט במראה וראה שהוא עדיין ג'ינג'י. ייתכן וסיפור חלום זה היווה ההשראה לשיר.
דני פומרנץ ז"ל, בנם של רבקה ואריה פומרנץ, נולד בתל אביב בט"ו בחשוון תרצ"ז, 31/10/1936 שרת בנח"ל, חטיבת הצנחנים יחידה: נח"ל מוצנח – גד' 50, גד' 101. התגייס ב-אוקטובר 1954 נפל בקרב בכ"ו בחשוון תשי"ז, 31/10/1956 במבצע קדש מקום נפילה: מעבר המיתלה באזור סיני ותעלת סואץ.
השיר הופיע בקובץ "בחלומי".
כמו כן, צורף גם כעשרים שנה לאחר פטירתה של ילן-שטקליס לספר פרח נתתי לנורית, ספר שירי ילדים של הסופרת מרים ילן-שטקליס, אשר ראה אור בהוצאת דביר, כנרת זמורה-ביתן באור יהודה בשנת 2005.
בשיר זה מתאר הילד ששערותיו אדמוניות, כיצד הילדים האחרים רודפים אחריו וקוראים לו "ג'ינג'י" אך אמו מנחמת אותו "ראש זהב לילדי". הילד מתאר את היותו ג'ינג'י, המתלונן על גורלו כילד "צהוב", השיר ממשיך ומספר כי אליהו הנביא לוקח את הילד אל המרום, שם יושב דוד המלך האדמוני על כס מלכותו, ואף הוא ג'ינג'י - "ויאמר המלך דוד: גש אלי קטנטוני / פתי שלי, / וראה - גם אני - ג'ינג'י".
השיר משמש לאמצעי לימוד לילדי בית הספר לקבלת השונה[2].
מילות השיר
אִמָּא אוֹמֶרֶת תָּמִיד: ”מַחְמַדִּי,
לְיַלְדִּי רֹאשׁ־זָהָב,
רֹאשׁ־זָהָב לְיַלְדִּי.”
וּבָרְחוֹב הֵם קוֹרְאִים לִי . . . גִּ’ינְגִּ’י.
בַּכִּתָּה הֵם קוֹרְאִים לִי גִּ’ינְגִּ’י.
אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, בְּתוֹךְ־תּוֹךְ כָּרִי,
יִבְעַר שְׂעָרִי!
גִּ’ינְגִּ’י . . .
רַבִּים הַצְּבָעִים עִמְּךָ, אֲדֹנַי –
תְּכֵלֶת פָּרַשְׂתָּ עַל פְּנֵי־הַשָּׁמַיִם,
וּלְאִמָּא שֶׁלִּי חוּמוֹת הָעֵינַיִם,
יָרֹק לֶעָלֶה, וְלַוֶּרֶד וָרֹד,
אוֹ לָבָן, אוֹ אָדֹם, וְעוֹד יֵשׁ, וְעוֹד!
רַבִּים הַצְּבָעִים עִמְּךָ, אֲדֹנַי,
יָפִים וּמְרֻבִּים!
וְלָמָּה בָּרָאתָ לְךָ יְלָדִים צְהֻבִּים,
אֲדֹנַי, צְהֻבִּים?
בָּכִיתִי הָעֶרֶב, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה,
וְאִמָּא נִגְּשָׁה, וְדִמְעָה בְּעֵינָהּ.
”מַחְמַדִּי,” לָחֲשָׁה, ”מַחְמַדִּי . . . ”
וּבַלַּיְלָה־בַּלַּיְלָה וַיָּבֹא אֵלִיָּהוּ,
וְיַעֲמֹד עַל־יָדִי,
וַיֹּאמַר: ”קוּמָה, קוּמָה, יַלְדִּי!”
וּבִכְנַף־אַדַּרְתּוֹ עֲטָפַנִּי
וּנְשָׂאַנִּי –
אֶל עַל.
וְשָׁם, בַּמָּרוֹם, בְּגַן־עֵדֶן – הֵיכָל,
וּבוֹ בַּהֵיכָל – כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת,
וְיוֹשֵׁב לוֹ הַמֶּלֶךְ דָּוִד,
וּבְיָדוֹ הַשַּׁרְבִיט,
וַאֲרִי מִימִינוֹ וַאֲרִי מִשְּׂמֹאלוֹ,
וְעוֹמְדִים לְפָנָיו מְשָׁרְתָיו וְשָׂרָיו,
וְעוֹמְדִים לְפָנָיו רִבְבוֹת חֵילוֹתָיו,
וְהַכֹּל – זָהָב.
וּמִתַּחַת לַכֶּתֶר יוֹרְדִים תַּלְתַּלָּיו –
צְהֻבִּים תַּלְתַּלָּיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ דָּוִד,
צְהֻבִּים תַּלְתַּלָּיו!
וְכֻלּוֹ אַדְמוֹנִי.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִד:
”גַּשׁ אֵלַי, קְטַנְטֹנִי,
פֶּתִי שֶׁלִּי,
וּרְאֵה – גַּם אֲנִי גִּ’ינְגִּ’י!”
וְהִבִּיט אֶל עֵינַי,
וְהִבִּיט אֶל תּוֹכִי,
וַיִּלְחַשׁ: ”אֶפְרוֹחִי, אֶפְרוֹחִי,
גִּ’ינְגִּ’י שֶׁלִּי!”
כָּךְ אָמַר לִי דָּוִד, כָּךְ אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ.
וְאִמָּא שֶׁלִּי –
גַּם הִיא שָׁם הָיְתָה עִמָּדִי,
וְלָחֲשָׁה: ”מַחְמַדִּי,
מַחְמַדִּי . . . ”
קישורים חיצוניים
- מילות השיר "ג'ינג'י" באתר שירונט
- סיפורו של דני "הג'ינג'י" פומרנץ ז"ל http://www.mymotele.com/דניאל-גינגי-פומרנץ-זל/ ג'ינג'י, בביצוע רחל רוזנטל, סרטון באתר יוטיוב
- הפעלה לתלמידים על השיר (אורכב 24.04.2017 בארכיון Wayback Machine), באתר גלים
- הפעלה לתלמידים על השיר, באתר מט"ח
- יעל דר, יום אחד, כשהנפש פרצה לספרות הילדים העברית, באתר הארץ, 2 במאי 2005
- טל איתן, לשחק עם ילד אחר: מבט מגדרי על שירי ילדים, באתר ynet, 9 במאי 2012
הערות שוליים