בשנת 1994 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה "רעש רק רעש. ק.". את מרבית השירים בו כתב ושר קרטס, אך דווקא השירים של שועלי הם שהפכו ללהיטים – "נוסע לבד", "חנן", והלהיט הגדול ביותר, "לעיתים".[1] ההשמעות הרבות של "לעיתים" סייעו רק מעט להצלחה המסחרית של האלבום ונמכרו ממנו כ־5,000 עותקים בלבד, אך הוא זכה לשבחים רבים מהמבקרים וצוין כאחד האלבומים העבריים הטובים בסיכומי שנת תשנ"ה על ידי מוזיקאים רבים, בהם רמי פורטיס וענבל פרלמוטר. באותה שנה יצא גם האלבום "סימנים של חולשה" של ברי סחרוף ששועלי ניגן בו בגיטרה בס ברוב השירים.
ב־1995 יצא "האלף ואחד", אלבום הסולו הראשון של שועלי. כל חברי רעש השתתפו בנגינה ואליהם הצטרפו אסף אמדורסקי, חיים לרוז, סימון מן ואחרים, כולל הזמרת טל ירון ששרה בשיר "מקום בלב". רוב השירים נכתבו על ידי שועלי עצמו וחלקם על ידי ארל'ה, ידידו החוזר בתשובה (ששמו המלא אריה תגורי לא הופיע בקרדיטים) או במשותף על ידי שניהם. הקו הכללי באלבום היה אקוסטי ולירי יותר מזה של רעש, אך היו בו גם לא מעט רגעים של מוזיקה ניסיונית ואלטרנטיבית. בביקורת על האלבום במוסף "תרבות מעריב" נכתב כי שועלי הוא "מוזיקאי בחסד" ו"בעל קול מלטף". השיר הבולט באלבום היה "עכשיו" – שיר אהבה שקט, שבדומה ל"לעיתים" זכה להשמעות רבות ברדיו, אך לא הצליח לקדם באופן משמעותי את מכירות האלבום. בתקופה זו נראו גם הסימנים הראשונים להתקרבותו של שועלי לדת – למשל, השיר "כדור פורח" (שנכתב על ידי ארל'ה) סיפר בלשון חצי-ריאליסטית חצי-מטפורית על חזרה בתשובה של איש חילוני אמיד; שועלי עצמו הפסיק לנגן בשבת והחל להופיע לרוב עם כובעים שונים (במקום כיפה).
ב־1996 יצא האלבום השני של רעש, "תמימות". שועלי שר בו בעיקר קולות רקע וכתב מילים רק לשיר אחד, "אל תוותרי". גם האלבום הזה זכה לביקורות טובות אבל מכירות מועטות. באותה שנה הפיק שועלי את האלבום של יעל לוי "שוך הסערה", שבו השתתף בנגינה גם אמיר קרטס.
ב־1998 ניגנו שועלי וכל חברי רעש באלבום הבכורה של זמר הרוק החסידי החוזר בתשובה עדי רן. בזכות נגינתם ובזכות הפקתו המהוקצעת והאופיינית של שועלי, המילים של רן, שדיברו על חזרה בתשובה, תפילה, שבת, חסידות ברסלב וכו', התחברו היטב עם מוזיקת רוק ורן זכה להצלחה מסוימת גם אצל קהל חילוני.
בשנת 2000 יצא האלבום השלישי של רעש, "אני זה לא אתה". אף־על־פי שהאלבום נשמע כמו יצירה של להקה מגובשת ושוויונית, שבה ניתנה הזדמנות לכל החברים לנגן ולשיר את יצירותיהם, הלהקה התפרקה בסמוך ליציאתו למדפים.
בשנת 2002 חזרו רעש לבמה בהופעה החגיגית לציון שלוש־עשרה שנים ("בר מצווה") לחברת התקליטים נענע דיסק, אך הדבר לא הוביל לאיחוד הלהקה או הקלטת אלבומים חדשים בשם "רעש".
בשנת 2003 התחיל שועלי סיבוב הופעות תחת השם "שוב אני מופיע" (שם של שיר שכתב עבור "רעש"). באותה שנה יצא אלבום הסולו השני שלו, "האיש של המסיבות". האלבום התאפיין בשימוש רב בכלים אלקטרוניים לצד נגינתו האופיינית בגיטרה אקוסטית; שועלי ניגן כמעט בכל הכלים לבד וחיבר בעצמו את כל השירים למעט "יש אהבה" (מילים: אר'לה) ו"ערבית" (מילים: חיים נחמן ביאליק). ב"ערבית", בשונה מרוב האלבום, ניגנו שוב כל חברי רעש.
ב-2004 הצטרף שועלי כקלידן לחלק מהופעות האיחוד של להקת תערובת אסקוט.
ב־2010 יצא אלבום הסולו השלישי של שועלי "צעיר, חופשי ואנוכי". האלבום הוקלט בשיתוף עם רע מוכיח וזכה לשבחים מצד המבקרים ואף זכה בפרס אקו"ם לעידוד והפקת אלבום. שועלי מופיע עם הרכב חדש הכולל את יובל ליבליך בגיטרות ואמיר פרי בתופים.[3]
סגנונו האמנותי של שועלי לרוב אישי מאוד ורווי בניגודים – בשיריו ישנן מנגינות רכות עם צליל אקוסטי לצד עיבודים מלאי דיסטורשן וצלילים אלקטרוניים משונים, מילים על זוגיות שבהם רומנטיקה לירית מתפתלת בתוך תיאורים פשוטים וריאליסטיים ומבט מודרני על היהדות והדת בכלל.
