ג'ון סטנלי גראוול נולד בווסטרמסצ'וסטס, ארצות הברית, בדצמבר 1917. אמו הייתה מאוד דתייה, ואמונתה השפיעה על ג'ון עצמו.
במהלך השפל הגדול הוריו איבדו את מקום עבודתם והמשפחה נדדה אחר מקור פרנסה. הם הגיעו לווירג'יניה, שם המשפחה הצליחה לגייס כסף כדי שגראוול ילך ללמוד במכללת רנדולף-מייקון. אביו חלה בסרטן ונפטר בשנת 1936.
הוא השלים את לימודיו ב-1941, וסיים לימודי תאולוגיה בסמינר התאולוגי בבנגור, מיין בתור כומר מתודיסטי. הוא התחתן, אך אשתו ובנו נפטרו עקב סיבוכים בלידת בנו.[1]
גראוול היה חלק מצוות אוניית המעפילים אקסודוס. ה"הכיסוי" שלו היה עיתונאי של העיתון הנוצרי "The Churchman", ותפקידו היה לפרסם את סיפור אוניית אקסודוס ומסעה ברחבי העולם. תחת כיסויו כעיתונאי הוא עבר ברחבי אירופה במחנות העקורים והעביר מעפילים לאונייה. באונייה הוא שימש גם כעוזר מנהלי, טבח, ואיש הקשר בין הצוות ובין המעפילים. האונייה העבירה 4,554 מעפילים, ונתפסה על ידי השלטונות הבריטים ליד חיפה. לאחר שגראוול נעצר עם הצוות, הוא הזדהה בשמו וירד מהאוניה.[4] הוא נחקר והושם במעצר בית במלון סבוי, שם הפקיד אמר לו שיש עיתונאים רבים בלובי. גראוול ניצל את ההזדמנות לספר לעיתונאים מכל העולם על האקסודוס. לאחר מכן, בעוד המשטרה באה לעוצרו, ארגון ההגנה עזר לו להימלט, ולהגיע לירושלים כדי להעיד בפני חורחה גרסיה גרנדוס, נציג אונסקו"פ.[1][5]
עדות בוועדת אונסקו"פ
גראוול העיד מול ועדת אונסקו"פ על הגירת היהודים לארץ ישראל ועל מה שקרה באוניית המעפילים אקסודוס. הוא העיד כי לא היה נשק בספינה במהלך הקרב מול הבריטים.[1] בסיום עדותו קבע גראוול כי שום כוח לא יוכל למנוע מהעקורים 'העקשנים והנחושים' שבאירופה לעלות לארץ ישראל.[6] עדותו, כאיש דת נוצרי, היה משמעותית ביכולתה לשכנע את חברי הוועדה.[7]גולדה מאיר, לימים ראש ממשלת ישראל, העירה כי עדותו היוותה "נקודת מפנה בעמדותיהם של נציגי האו"ם"[8], וגרמה לחברי הוועדה לתמוך בהקמת מדינת ישראל[9] ולהמליץ על תוכנית החלוקה ב-1947.[1] באוטוביוגרפיה שלו, העיר גראוול, כי העובדה שהיה נוצרי, נתנה לעדותו משקל רב יותר מאשר עדותם של אנשי צוות יהודיים.[10]
לאחר אקסודוס
גראוול חזר לארצות הברית והמשיך להיות בקשר עם מנהיגי הציונות. במקביל, המשיך את עבודתו ככומר.
בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים הוא הוביל פעילות כדי לעקוב אחר מצב היהודים הגרים במרוקו ובאלג'יריה. בשנת 1975 הוא הוביל מסע נוער יהודי לביקור במחנות ההשמדה באירופה.
על מצבתו רשום שמו וכינויו "הכומר יוחנן". בראש המצבה שני מגן דוד: האחד סמל צה"ל, השני אות הקוממיות. בתחתי המצבה שני עוגנים. כמו כן הכתובת "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא". מתחת לשמו של ג'ון גראוול באנגלית ובעברית מופיעה המילה אקסודוס והמספר 47.
לקריאה נוספת
Elfenbein, Eleanor (ביוני 1983). Grauel: An Autobiography as Told to Eleanor Elfenbein. Ivory House. ISBN978-0960889600. {{cite book}}: (עזרה)
García Granados, Jorge (1948). HathiTrust Digital Library (ed.). The birth of Israel : the drama as I saw it. babel.hathitrust.org. New York, NY, USA: Alfred A. Knopf. pp. 173–187. נבדק ב-24 באוגוסט 2015. {{cite book}}: (עזרה) לעדות המלאה של גראוול מול וועדת UNSCOP, כפי שזוכר את זה חורחה גרסיה גרנדוס
^ 123456"John the Priest"(PDF). palyam.org. נבדק ב-28 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)By Jerry Klinger from the June 2009 Edition of the Jewish Magazine
^García Granados, Jorge (1948). HathiTrust Digital Library (ed.). The birth of Israel : the drama as I saw it. babel.hathitrust.org. New York, NY, USA: Alfred A. Knopf. pp. 173–187. נבדק ב-24 באוגוסט 2015. {{cite book}}: (עזרה) Testimony of Grauel before UNSCOP
^There was great gratification for me in knowing that my eyewitness report was now a matter of record. Inherent in the nature of the relationship between Christians and Jews was the fact that because I was a Christian, in this situation my testimony would be given greater credence than that of a Jewish crew member."Elfenbein, Eleanor (ביוני 1983). Grauel: An Autobiography as Told to Eleanor Elfenbein. Ivory House. ISBN978-0960889600. {{cite book}}: (עזרה) page 90