ג'ון אנדרסון (פוליטיקאי אמריקאי)

ג'ון באיירד אנדרסון
John Bayard Anderson.
אנדרסון, 1980
אנדרסון, 1980
לידה 15 בפברואר 1922
רוקפורד שבאילינוי
פטירה 3 בדצמבר 2017 (בגיל 95)
וושינגטון די. סי.
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בת זוג קיקי מצ'קוס
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מהמחוז השישה עשר של אילינוי
3 בינואר 1961 – 3 בינואר 1981
(20 שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון באיירד אנדרסון (באנגלית: John Bayard Anderson;‏ 15 בפברואר 1922 - 3 בדצמבר 2017) היה פוליטיקאי אמריקני, חבר קונגרס ומועמד נשיאותי מאילינוי. כחבר במפלגה הרפובליקנית, ייצג את המחוז השישה עשר של אילינוי בין 1961 ל-1981. במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1980, רץ כמועמד עצמאי לנשיאות, והשיג 6.6% מהקולות.

הוא נולד ברוקפורד, ועסק בעריכת דין לאחר ששירת בצבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר תקופה בשירות החוץ של ארצות הברית, נבחר לתפקיד התובע המחוזי במחוזו. לאחר מכן נבחר ב-1960 לבית הנבחרים, מטעם מחוז רפובליקני. בתחילה נחשב לחבר קונגרס שמרן, אך התמתן במהלך שנות השישים, בעיקר בנושאים חברתיים. הוא ניהל את וועדת חברי בית הנבחרים הרפובליקנים ב-1969, וכיהן בתפקיד עד 1979. הוא ביקר את מלחמת וייטנאם ואת מעשיו של הנשיא ריצ'רד ניקסון במהלך פרשת ווטרגייט.

אנדרסון ניסה להתמודד בבחירות המקדימות במפלגתו ב-1980, כשהוא דורש להעלות את מסי הדלק ולהוריד את דמי הביטוח הלאומי בארצות הברית. לבסוף החליט לפרוש מהמירוץ ולהתמודד כמועמד עצמאי. בבחירות הגיע למקום השלישי מאחורי המועמד הרפובליקני רונלד רייגן והנשיא הדמוקרטי ג'ימי קרטר. הוא זכה לתמיכה בקרב הרפובליקנים המתונים, העצמאים, האינטלקטואלים הליברלים ותלמידי המכללות.

לאחר מערכת הבחירות, חזר לקריירה כעורך דין והקים ארגון בשם "FairVote", שמטרתו לבצע רפורמות במערכות בחירות, כולל הנהגת בחירות בהן הבוחרים יכולים לדרג את המועמדים לפי העדפותיהם. בנוסף הצליח לתבוע את מדינת אוהיו ולהאריך את תאריך היעד עבור מועמדים עצמאיים להגשת מועמדותם. אנדרסון היה פרופסור עמית בכמה אוניברסיטאות וכיהן במועצות של כמה ארגונים. הוא תמך בראלף ניידר בשנת אלפיים והקים את "מפלגת הצדק", ב-2012.

ראשית חייו

אנדרסון נולד ברוקפורד, אילינוי, שם גדל, בנם של מייבל עדנה (לבית רינג) ואלבין אנדרסון. אביו היה מהגר שוודי, כמו סבו וסבתו.[1][2][3][4] בנעוריו, עבד בחנות המכולת המשפחתית.[5] הוא היה המצטיין בכיתתו בתיכון המרכזי של רוקפורד.[6] את אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין סיים ב-1939, ואז החל ללמוד משפטים, אולם לימודיו נקטעו עקב מלחמת העולם השנייה.[1] הוא התגייס אל צבא ארצות הברית ב-1943, וכיהן כסמל בצרפת ובגרמניה עד לסופה של המלחמה, כשהוא זוכה לארבעה כוכבי שירות.[5] לאחר המלחמה, חזר ללמוד עריכת דין, והשיג את התואר ממחלקת המשפטים של האוניברסיטה ב-1946.[7]

ראשית הקריירה

אנדרסון הוסמך לעריכת דין באילינוי באותה השנה והחל בעריכת דין ברוקפורד.[6] מעט לאחר מכן החל ללמוד בבית הספר למשפטים בהרווארד, וסיים את לימודיו שם ב-1949.[6] במהלך לימודיו בהרווארד, לימד בבוסטון.[8] לאחר שחזר שוב אל רוקפורד, עבד כעורך דין בחברה פרטית.[8] לאחר מכן הצטרף אל שירות החוץ של ארצות הברית.[1] בין 1952 ל-1955, כיהן כקצין הדיווח הכלכלי בברלין.[8] לבסוף עזב את שירות החוץ וחזר לעריכת דין ברוקפורד.[9]

קריירה פוליטית

אנדרסון ב-1965

מעט לאחר חזרתו, החליט אנדרסון לרוץ לתפקיד ציבורי. ב-1956, נבחר לכהן כתובע המחוזי במחוזו באילינוי, כשהוא זוכה בבחירות המקדימות במפלגתו ולאחר מכן בבחירות הכלליות. לאחר כהונה אחת, התכונן לעזוב את תפקידו כשחבר הקונגרס ליאו אלן, שכיהן כבר עשרים ושמונה שנה כנציג המחוז בבית הנבחרים, הכריז על פרישתו. אנדרסון התמודד בבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית - התחרות האמיתית, כיוון שרוב בוחרי המחוז היו רפובליקנים - מול ארבעה מועמדים אחרים. הוא ניצח בבחירות המקדימות באפריל ובנובמבר נבחר בבחירות הכלליות.[10] הוא כיהן עשר כהונות בבית הנבחרים של ארצות הברית, בין 1961 ל-1981.

אנדרסון היה מחבר הקונגרס השמרנים ביותר במפלגתו. שלוש פעמים (ב-1961, 1963 ו-1965) הוא ניסה להגיש תיקון חוקתי ש"יכיר בחוקיו וסמכותו של ישו" על ארצות הברית.[11] החוקים לא משכו תשומת לב רבה, אולם רדפו את אנדרסון במהלך ניסיונו להיבחר לנשיאות.[12]

לאחר שהמשיך בכהונתו, האווירה בשנות השישים השפיעה על אנדרסון והוא החל לחשוב על השקפת עולמו.[8] בסוף שנות השישים, עמדתו בנושאים חברתיים נטתה שמאלה, אולם מדיניותו הפיסקלית נותרה שמרנית.[1] באותה התקופה, חברי בית הנבחרים ראו בו אדם מכובד.[8] ב-1964, מונה לוועדת החוקים של בית הנבחרים.[6] ב-1969, הפך ליושב ראש ועדת חברי בית הנבחרים הרפובליקנים, התפקיד החשוב השלישי בגודלו (לאחר מנהיג המפלגה והמצליף) במפלגה הרפובליקנית, שהייתה מפלגת מיעוט בבית הנבחרים למשך כל כהונתו של אנדרסון.[13]

אנדרסון גילה שהוא אינו מסכים עם השמרנים במחוזו ובבית הנבחרים.[8] לא תמיד תמך במצע הרפובליקני, למרות מעמדו הרם במפלגה.[8] הוא ביקר את מלחמת וייטנאם, וביקר את ריצ'רד ניקסון במהלך פרשת ווטרגייט.[8] ב-1974, על אף שביקר את ניקסון, הוא כמעט הפסיד בבחירות בשנה בה רוב הרפובליקנים איבדו את תפקידיהם. הוא נבחר מחדש עם 55% בלבד מהקולות, המירוץ הקשה ביותר בכל הקריירה שלו.[6] שלוש פעמים לאחר היבחרו ניסו להדיחו מתפקיד יושב ראש ועדת חברי בית הנבחרים הרפובליקנים,[6] ולאחר שג'רלד פורד הובס בבחירות של 1976, איבד אנדרסון בעל ברית חשוב בוושינגטון.[14]

ב-1970 וב-1972, ניסה ג'ון דווין, פרופסור דמוקרטי מרוקפורד, להתמודד מול אנדרסון על תפקידו בבית הנבחרים. בשני המקרים ניצח אותו אנדרסון.[15] בסוף 1977, הכריז הכומר דון ליון שיתמודד מול אנדרסון בבחירות המקדימות.[16] ליון, המנוסה מול המצלמה, היה יריב עוצמתי.[17] ליון גם הצליח לגייס תרומות רבות וזכה לתמיכת השמרנים.[17] למרות היותו של אנדרסון דמות לאומית, הוא הצליח לנצח את ליון בבחירות המקדימות בהפרש של 16% בלבד.[1] אנדרסון זכה לתמיכת העיתונות והדמוקרטים.[18]

התמודדותו לנשיאות ב-1980

ב-1978, הקים אנדרסון ועדה לבחינת התמודדותו לנשיאות,[19] שלא זכתה להתעניינות רבה. בסוף אפריל 1979, החליט להיכנס לבחירות המקדימות, בהן התמודדו גם רונלד רייגן, בוב דול, ג'ון קונלי, הווארד בייקר וג'ורג' הרברט ווקר בוש, נוסף להרולד סטאסן, מועמד קבוע.[20] בסוף שנת 1979, הציג אנדרסון את דרישתו להעלאת מס הדלק לצד הקטנה של 50% בדמי הביטוח הלאומי.[21]

אנדרסון ניהל מסע בחירות בארבעה מקומות חשובים- ניו המפשייר, מסצ'וסטס, אילינוי וויסקונסין.[8] הוא זכה לתמיכה מסוימת בקרב הרפובליקנים ומעמדו התחזק.[22] הוא זכה לתמיכה בקרב האליטה התקשורתית, שהעריכה את רהיטותו, יושרו, עמדותיו המתונות והעובדה שבניגוד לשאר המועמדים, לא נחשב לשמרן.[23]

עלייה

March 13, 1980 in Chicago Howard K. Smith (center) moderates a League of Women Voters-sponsored presidential forum featuring Anderson (far right) and fellow Republican candidates Phil Crane (far left), George H. W. Bush (second from left), and Ronald Reagan (second from right).
ב-13 במרץ 1980, הווארד סמית' (במרכז) מנהל עימות בין אנדרסון (מימין) ושאר המועמדים, ביניהם ג'ורג' הרברט ווקר בוש (שני משמאל) ורונלד רייגן שני מימין.

ב-5 בינואר 1980, במהלך העימות בין המועמדים הרפובליקנים באיווה, טען אנדרסון שבניגוד למועמדים האחרים, הוא סבור שהורדת מיסים, העלאת תקציב הביטחון ואיזון תקציבי הם שילוב שאינו אפשרי.[22] בסיכום דבריו,[24] טען אנדרסון שעל הציבור להקריב קורבנות היום לצורך עתיד טוב יותר מחר.[22] הופעתו הטובה בעימות הובילה לפרסומו בקרב התקשורת הלאומית.[24]

אנדרסון השקיע פחות מאלפיים דולרים באיווה, אולם השיג 4.3% מהקולות.[8] רשתות הטלוויזיה הציגו את אנדרסון כאדם ערכי.[25] בבחירות בניו המפשייר, שוב השיג מעל המצופה, והגיע למקום הרביעי עם מעט פחות מעשרה אחוזים מהקולות.[25]

במרץ 1980 הוכרז שאנדרסון ניצח במסצ'וסטס ובוורמונט,[26] אולם למחרת התברר שהפסיד בהפרש קטן.[22] במסצ'וסטס הפסיד לבוש בהפרש של 0.3% מהקולות ובוורמונט הפסיד לרייגן בהפרש של 690 קולות.[22]

אנדרסון הגיע לאילינוי לאחר הבחירות בניו אינגלנד ונחשב למועמד המוביל,[6][27] אולם למרות התמיכה התקשורתית התקשה במסע הבחירות.[8] רייגן ניצח אותו עם 48% מהקולות לעומת 37%. אנדרסון הצליח בשיקגו וברוקפורד, הערים הגדולות, אולם הפסיד בדרום השמרני.[8]

כעבור שבוע, בבחירות בקונטיקט, החליט לא לנהל מסע בחירות פעיל.[6] הוא הגיע למקום השלישי עם 22% מהקולות.[22] בוויסקונסין, נראה היה שיוכל לנצח סופסוף, אולם הוא הגיע למקום השלישי עם 27% מהקולות.[28]

ריצה כעצמאי

כפתור ממסע הבחירות של אנדרסון

המצע הרפובליקני לא תמך בתיקון לשוויון זכויות או בהארכת הזמן עד לאשרורו.[29] אנדרסון תמך בתיקון.[30] סקרים חשפו שאנדרסון היה אהוד יותר בקרב הבוחרים מאשר התמיכה שזכה לה בבחירות הרפובליקניות.[31] ללא כל מסע בחירות, הודיעו 22% מהבוחרים שיתמכו בו.[31] יועציו שכנעו אותו להישאר במפלגה.[32]

אנדרסון נאלץ להתמודד עם מספר קשיים כמועמד ממפלגה לא מרכזית: הוא היה צריך לזכות לתמיכה מספקת כדי להתמודד ב-50 המדינות ובמחוז קולומביה (בניגוד למועמדים המרכזיים), היה צריך לגייס כסף (המפלגות הגדולות זכו לכמעט שלושים מיליון דולרים מהממשלה), השגת תשומת לב תקשורתית, בניית מסע בחירות, וקושי במציאת סגן.[31] הוא הקים צוות בחירות חדש, הצליח להתמודד בכל המדינות, גייס כסף רב והצליח להגיע ל-26% תמיכה בסקרים.[33]

בקיץ 1980, נסע אנדרסון אל מעבר לים כדי להראות את יכולתו במדיניות החוץ, דבר שזכה לביקורת בתקשורת. המפלגות המרכזיות ערכו את ועדות הבחירות שלהם, ואנדרסון לא זכה לכיסוי.[31] אנדרסון גם הופיע יחד עם טד קנדי והייתה זאת שגיאה גדולה.[22] לקראת סוף אוגוסט הוא השיג בין 13 ל-15 אחוזים מהקולות.[34]

בנוסף לכך, הייתה הבעיה של הופעה בעימותי הבחירות. הוא הוזמן להופיע למרות השגת 12% מהקולות בלבד בסקרים.[35] בסוף אוגוסט, בחר בפטריק לוסי, מושל דמוקרטי לשעבר בוויסקונסין והשגריר במקסיקו, כסגנו.[31] בסוף אוגוסט הגיש מצע בן 317 עמודים, מטעם מפלגת האחדות הלאומית,[36] שהתקבל טוב. בתחילת ספטמבר התקבלה עתירתו והוא זכה להחזר הוצאות הבחירות.[37] הוא הצליח להתמודד בכל 51 מחוזות הבחירה,[37] ובנוסף הצליח להשיג מספיק אחוזי תמיכה כדי להגיע לעימותים הנשיאותיים.[38]

נפילתו

קרטר הודיע שלא ישתתף בעימותים עם אנדרסון, מה שפגע בנשיא בעיני הבוחרים.[37] רייגן ואנדרסון ערכו עימות בבולטימור ב-21 בספטמבר 1980.[31] אנדרסון הצליח, והסקרים הראו שהצליח לנצח במקצת את רייגן, אולם רייגן, שהוצג במהלך מסע הבחירות כרודף מלחמות, הוכיח שהוא מועמד ממלכתי ומכובד ונראה טוב.[37] העימות היה ההזדמנות של אנדרסון להוכיח את עצמו, אולם הוא לא הצליח לנצל את ההזדמנות.[31] בשבועות לאחר מכן, החל אנדרסון לאבד תמיכה, כשהוא יורד מ-16% תמיכה, ל-10-12% בתחילת אוקטובר.[1] בסוף החודש, התעמת רייגן מול קרטר לבד והתמיכה של אנדרסון המשיכה להיעלם.[1] על אף הניצחון המשמעותי של רייגן, חשפו הסקרים ששני המועמדים המרכזיים היו בשוויון אחד עם השני (47-44-8[39]) והיה ברור שתומכים פוטנציאליים של אנדרסון עברו לתמוך במועמדים המרכזיים.[22] בסופו של דבר, השיג אנדרסון מעט פחות מ-7% מהקולות.[40]

רוב תמיכתו של אנדרסון באה מרפובליקנים מתונים, שהיו יותר ליברלים מרייגן.[37] אינטלקטואלים רבים תמכו באנדרסון.[37][41] היו כאלו שטענו שג'קלין קנדי-אונאסיס תמכה גם היא באנדרסון.[6] על אף שקרטר חשש שאנדרסון יגנוב ממנו מצביעים ויגרום להפסדו, אנדרסון היה רק עוד אפשרות הצבעה למאוכזבי קרטר, שממילא לא תמכו בו. הסקרים חשפו שרוב תומכי אנדרסון העדיפו את רייגן על קרטר.[42]

אנדרסון לא הצליח לנצח באף מחוז.[43] הוא עדיין היה המועמד השלישי המוצלח ביותר מאז ג'ורג' וולאס ב-1968, שזכה ל-14%. הוא גם המועמד השלישי שהגיע למקום השביעי מבחינת תמיכה במועמדים שלישיים, אחרי 8.5% של ג'יימס ווייבר הפופוליסט ב-1892, 27% של תאודור רוזוולט ב-1912, 17% של רוברט לה פולט ב-1924, וולאס, ורוס פרו, שהשיג 19% ו-8% ב-1992 וב-1996 בהתאמה.[44][6]

לאחר מכן תבע את מדינת אוהיו והצליח לנצח אותה בפסק דין שהאריך את תאריך היעד להגשת עצומות תמיכה במועמדים שלישיים.[6] חוסר יכולתו לנצח את המערכת הדו-מפלגתית אילצה אותו להקים את FairVote ב-1992, ולתמוך ברפורמה שכללה פתקי בחירות בהם האזרח יכול היה לדרג את העדפותיו.[37]

סוף הקריירה

אנדרסון נואם ב-1999

בסוף מסע הבחירות, זכה אנדרסון בעיקר לתמיכת תלמידי מכללות.[6] הוא ניצל זאת והפך לפרופסור עמית במספר אוניברסיטאות: אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת דרום קליפורניה, אוניברסיטת דיוק, ואוניברסיטת ברנדייס. ב-1988, הרצה בנושא יחסים בינלאומיים.[45][6]

אהוא כיהן כיושב ראש ארגון "FairVote" (קול הוגן) מ-1996 עד 2008, ארגון שסייע לייסודו ב-1992, והמשיך להיות חבר במועצת המנהלים שלו עד ל-2014. בנוסף עסק בעריכת דין בוושינגטון.[46] ב-1989 ניהל מועצה לצורך קידום האינטרסים האמריקניים במזרח התיכון.[47][48]

בשנת אלפיים, נחשב למועמד פוטנציאלי עבור המפלגה הרפורמיסטית האמריקאית, אבל הוא תמך בראלף ניידר.[49] בינואר 2008, הודיע על תמיכתו במועמדותו של ברק אובמה, גם הוא מאילינוי.[50]

ב-2012, הקים את "מפלגת הצדק" האמריקנית, מפלגה פרוגרסיבית וסוציאל-דמוקרטית שתמכה ברוקי אנדרסון בבחירות של 2012.[51][52]

ב-6 באוגוסט 2014, הודיע על תמיכתו בהקמת אספה פרלמנטרית של האו"ם, והוא אחד משישה חברי קונגרס לשעבר שהודיעו על תמיכתם בנושא.[53]

אנדרסון מת מוות טבעי ב-3 בדצמבר 2017, בוושינגטון, בגיל 95.[6]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון אנדרסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Weaver Jr, Warren (26 באוגוסט 1980). "Anderson Chooses Lucey for his Ticket; Praises Ex-Wisconsin Governor as Qualified for the White House Seeking Broader Support Anderson Picks Lucey, Ex-Governor of Wisconsin, as Running Mate Matter of Prominence Sees Effect on Congressmen Gives Carter 'No Chance'". The New York Times. נבדק ב-6 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Axelrod, David (6 במרץ 1980). "Wife a prime mover in the primary campaign". Chicago Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Lawrence Kestenbaum. "Index to Politicians: Anderson, J". The Political Graveyard. נבדק ב-28 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Mason, Jim (2011). No Holding Back: The 1980 John B. Anderson Presidential Campaign. Lanham, Md.: University Press of America. p. 8.
  5. ^ 1 2 "The Living Room Candidate - Commercials - 1980 - John Anderson". www.livingroomcandidate.org.
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Clymer, Adam (4 בדצמבר 2017). "John Anderson, Who Ran Against Reagan and Carter in 1980, Is Dead at 95". הניו יורק טיימס. נבדק ב-4 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "ANDERSON, John Bayard". נבדק ב-18 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 "Illinois Republican John B. Anderson, third-party candidate for President in 1980, Dies at 95". Chicago Tribune. 4 בדצמבר 2017. נבדק ב-4 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Mason (2011), 9–10.
  10. ^ Mason (2011), 10–14.
  11. ^ "Debate Transcript". Commission on Presidential Debates. נבדק ב-17 בפברואר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Mason (2011), 14–15, 234–35.
  13. ^ Mason (2011), 16-21.
  14. ^ Mason (2011), 24–27.
  15. ^ Kestenbaum, Lawrence. "The Political Graveyard: Index to Politicians: Devine". politicalgraveyard.com.
  16. ^ Mason 30-35
  17. ^ 1 2 Ira Teinowitz, “Anderson–Lyon Race is Top Attraction”, Rockford Morning Star, February 26, 1978.
  18. ^ Mason (2011), 28–36.
  19. ^ campaign Jon Moore, ed., The Campaign for President: 1980 in Retrospect (Cambridge, MA: Ballinger, 1981)5
  20. ^ "From back in the pack John Anderson begins to move (July 29, 1979)". נבדק ב-18 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ CBS Evening News, December 10, 1979; NBC Nightly News, December 13, 1979.
  22. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "John B. Anderson, fiery third-party candidate in 1980 presidential race, dies at 95". The Washington Post. 4 בדצמבר 2017. נבדק ב-4 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Mason (2011), 53–119.
  24. ^ 1 2 Mason (2011), 120–27.
  25. ^ 1 2 Mason (2011), 133–56.
  26. ^ CBS Evening News, western edition, March 4, 1980; MacPherson, “Wow! Said John Anderson,” March 6, 1980; and Bisnow, Diary of a Dark Horse, 146.
  27. ^ רזי גוטרמן, רוזלין ומונדייל התרכזו בכושים ואיטלקים, מעריב, 17 במרץ 1980
  28. ^ Mason (2011), 238.
  29. ^ Republican Party Platform of 1980, July 15, 1980. http://www.presidency.ucsb.edu
  30. ^ John Anderson for President 1980 Campaign Brochure, www.4president.org
  31. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "John Anderson, former congressman and 1980 presidential candidate, dies at 95". CBS News. 4 בדצמבר 2017. נבדק ב-4 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Mason (2011), 264.
  33. ^ Mason (2011), 264–308.
  34. ^ "With Kennedy Aid, Carter Cuts Reagan Lead in Poll". הניו יורק טיימס. 19 באוגוסט 1980. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Open Up the Debates: Green Party's Jill Stein Accuses Democrats & GOP of Rigging Debate Rules". Democracy Now!. 18 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Mason (2011), 352.
  37. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "John Anderson, Independent Who Ran for President, Dies at 95". Bloomberg. 4 בדצמבר 2017. נבדק ב-4 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Mason (2011), 332-369.
  39. ^ "Election Polls - Accuracy Record in Presidential Elections". Gallup. אורכב מ-המקור ב-2015-02-16. נבדק ב-2018-01-13.
  40. ^ Mason (2011), 366-408.
  41. ^ "Doonesbury's Timeline: 1980s". נבדק ב-16 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Kornacki, Steve (4 באפריל 2011). "The myths that just won't die". Salon. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Mason (2011), 409, 529.
  44. ^ Tarr, Dave and Benenson, Bob; Elections A to Z, p. 632 ISBN 1506331505
  45. ^ "Waldo Family Lecture Series Digital Collection". Old Dominion University. נבדק ב-17 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Washington DC Lawyer – Washington Attorney – Patent Lawyer". Aplegal.com. נבדק ב-28 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Wa Aza, Ayoon (14 בנובמבר 2010). "How Pro-Israeli Lobbies Destroy U.S. Interests". HighBeam.com (Dar Al Hayat, International ed.). אורכב מ-המקור ב-2013-05-18. נבדק ב-2018-01-13. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Hanely, Delinda C. (1 בינואר 2010). "CNI Cruises into a New Decade". Washington Report on Middle East Affairs. HighBeam Research. אורכב מ-המקור ב-2013-05-18. נבדק ב-2018-01-13. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Presidency 2000: Ralph Nader of Connecticut, Green Party Presidential Nominee". Politics1. אורכב מ-המקור ב-17 במרץ 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Campaign digest". The Seattle Times. 7 בינואר 2008. p. A5. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ Robert, Gehrke (29 בנובמבר 2011). "Rocky Anderson returns – this time shooting for nation's top office". Salt Lake Tribune. Salt Lake City: Kearns-Tribune LLC. נבדק ב-29 בנובמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ Romboy, Dennis (30 בנובמבר 2011). "Rocky Anderson forms Justice Party, plans to run for president". Deseret News. נבדק ב-2 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Overview » Campaign for a UN Parliamentary Assembly". UNPA. נבדק ב-21 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

Read other articles:

Audi Q2

Audi Q2InformasiProdusenAudi AGMasa produksi2016–sekarangModel untuk tahun2017–sekarangPerakitanJerman: IngolstadtTiongkok: Foshan (FAW-VW) (Q2L)Aljazair: Relizane[1]PerancangMarc LichteBodi & rangkaKelasSubcompact luxury crossover SUVBentuk kerangka5-pintu SUVPlatformVolkswagen Group MQB platformPenyalur dayaMesinBensin1.0 TFSI I3 (turbocharged)1.4 TFSI COD I4 (turbocharged)2.0 TFSI I4 (turbocharged)Diesel1.6 TDI I4 (turbocharged)2.0 TDI I4 (turbocharged)Transmisi6-...

 

Karin Ono

Karin OnoTempat tinggalJepangKebangsaanJepangPekerjaanPemeranTahun aktif2006–sekarang Karin Ono (小野花梨 Ono Karin, lahir 6 Juli 1998)[1] adalah seorang pemeran asal Jepang. Ia memerankan Konomi Sagawa remaja dalam Itazura na Kiss 2: Love in Tokyo. Berasal dari Tokyo,[1] ia menjalin kontrak dengan A.L.C.Atlantis. Referensi ^ a b 小野花梨 Karin ono (dalam bahasa 日本語). A.L.C.Atlantis. Diakses tanggal 2011-06-16. Pemeliharaan CS1: Bahasa yang tidak dik...

 

Halte Pagerwojo

Halte Pagerwojo Pagerwojo Peron dan kanopi Halte Pagerwojo, 2020LokasiPucang, Sidoarjo, Sidoarjo, Jawa Timur 61252IndonesiaKoordinat7°26′16″S 112°43′4″E / 7.43778°S 112.71778°E / -7.43778; 112.71778Koordinat: 7°26′16″S 112°43′4″E / 7.43778°S 112.71778°E / -7.43778; 112.71778Operator Kereta Api IndonesiaDaerah Operasi VIII Surabaya Letakkm 23+768 lintas Surabaya Kota-Probolinggo-Kalisat-Panarukan[1] Jumlah peronSat...

JB Meijers

Dutch guitarist and record producer A major contributor to this article appears to have a close connection with its subject. It may require cleanup to comply with Wikipedia's content policies, particularly neutral point of view. Please discuss further on the talk page. (January 2019) (Learn how and when to remove this template message) JB MeijersBackground informationBorn (1972-06-10) June 10, 1972 (age 51)Delft, NetherlandsGenres Country Bluegrass Pop Instrument(s) Guitar Musical artist...

 

Gaylord Nelson

Gaylord Nelson Fonctions 35e gouverneur du Wisconsin 4 janvier 1959 – 4 janvier 1963 (4 ans) Prédécesseur Vernon Wallace Thomson Successeur John W. Reynolds sénateur des États-Unis 8 janvier 1963 – 3 janvier 1981 (17 ans, 11 mois et 26 jours) Prédécesseur Alexander Wiley Successeur Bob Kasten Biographie Date de naissance 4 juin 1916 Lieu de naissance Clear Lake (États-Unis) Date de décès 3 juillet 2005 (à 89 ans) Parti politique Parti démocrate Diplôm...

 

Синелобый амазон

Синелобый амазон Научная классификация Домен:ЭукариотыЦарство:ЖивотныеПодцарство:ЭуметазоиБез ранга:Двусторонне-симметричныеБез ранга:ВторичноротыеТип:ХордовыеПодтип:ПозвоночныеИнфратип:ЧелюстноротыеНадкласс:ЧетвероногиеКлада:АмниотыКлада:ЗавропсидыКласс:Пт�...

From Here to Eternity (novel)

1951 novel by James Jones From Here to Eternity First editionAuthorJames JonesCountryUnited StatesLanguageEnglishGenreWar novelPublisherCharles Scribner's SonsPublication dateFebruary 26, 1951[1]Media typePrint (hardback & paperback)Pages861 (first edition, hard), 865 (Restored edition) From Here to Eternity is the debut novel of American author James Jones, published by Scribner's in 1951. Set in 1941, the novel focuses on several members of a U.S. Army infantry company stat...

 

2008 Mardakert clashes

2008 Mardakert clashesPart of Nagorno-Karabakh conflictNKR, Mardakert, and the line of contactDate4 March 2008LocationMardakert/Aghdara, Nagorno-Karabakh RepublicResult Both sides claim victory Azerbaijan removes its troopsBelligerents  Artsakh  AzerbaijanCommanders and leaders Movses Hakobyan Najmaddin SadigovStrength Unknown Unknown, armored vehiclesCasualties and losses Per Armenia: 2 wounded[1]Per Azerbaijan:12 killed, 15 wounded[2][3] Per Azerbaijan: 4 ...

 

AVUS

Questa voce o sezione sull'argomento circuiti motoristici non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. AVUSTracciato di AVUSLocalizzazioneStato Germania LocalitàBerlino CaratteristicheLunghezza8 300 m Curve4 Circuito utilizzato fino al 1998 Inaugurazione1921 CategorieFormula 1 Super Tourenwagen Cup Formula 1Tempo record2'045 Stabilito daTon...

Thihapate of Mohnyin

For other people named Thihapate, see Thihapate (disambiguation). Sawbwa of Mohnyin Thihapate of Mohnyin မိုးညှင်း သီဟပတေ့Sawbwa of MohnyinReign1439 – 1450/51PredecessorunnamedSuccessorMin UtiMonarchMinye Kyawswa I of Ava (1439–1442) Narapati I of Ava (1442–1450/51)Governor of PakhanReign1429 – 1450/51PredecessorThiri Zeya Thura the ElderSuccessorThihapate II of PakhanMonarchMohnyin Thado (1429–1439) Minye Kyawswa I of Ava (1439–1442) Narapati I of...

 

Michael Tucker (actor)

American actor, author, and producer (born 1945) For other people with the same name, see Michael Tucker. Michael TuckerTucker at the 39th Primetime Emmy Awards in 1987Born (1945-02-06) February 6, 1945 (age 79)Baltimore, Maryland, U.S.EducationBaltimore City CollegeCarnegie Mellon UniversityOccupation(s)Actor, authorYears active1970–presentSpouse Jill Eikenberry ​(m. 1973)​Children2 Michael Tucker (born February 6, 1945) is an American author and acto...

 

世界政區索引

此條目可能包含不适用或被曲解的引用资料，部分内容的准确性无法被证實。 (2023年1月5日)请协助校核其中的错误以改善这篇条目。详情请参见条目的讨论页。 各国相关 主題列表 索引 国内生产总值 石油储量 国防预算 武装部队（军事） 官方语言 人口統計 人口密度 生育率 出生率 死亡率 自杀率 谋杀率 失业率 储蓄率 识字率 出口额 进口额 煤产量 发电量 监禁率 死刑 国债 ...

LRT Medan

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Oktober 2022. LRT MedanInfoPemilikKereta Api IndonesiaWilayahMedan, Sumatera Utara, IndonesiaJenisAngkutan cepatJumlah jalur1 (rencana)Jumlah stasiun22 (rencana)OperasiAkan dimulaiTBAOperatorKereta Api IndonesiaPanjang keretaBelum ditentukan.TeknisPanjang sistemTBAL...

 

一中同表

一中同表，是台灣处理海峡两岸关系问题的一种主張，認為中华人民共和国與中華民國皆是“整個中國”的一部份，二者因為兩岸現狀，在各自领域有完整的管辖权，互不隶属，同时主張，二者合作便可以搁置对“整个中國”的主权的争议，共同承認雙方皆是中國的一部份，在此基礎上走向終極統一。最早是在2004年由台灣大學政治学教授張亞中所提出，希望兩岸由一中各表�...

 

Ticket machine

Vending machine that produces paper or electronic tickets This article includes a list of general references, but it lacks sufficient corresponding inline citations. Please help to improve this article by introducing more precise citations. (April 2014) (Learn how and when to remove this message) Pushbutton and touch screen Deutsche Bahn ticket machines in Hinterzarten, Germany In addition to ticket machines, most larger railway stations also feature staffed ticket counters. Pictured: Ticket ...

Nauvoo Legion

City militia, Illinois, U.S., 1841–1845 This article is about an Illinois militia. For the Utah militia with the same nickname, see Utah Territorial Militia. Nauvoo LegionGeneral Joseph Smith commanding the Nauvoo Legion infantrymen in formation between 1841 and 1844 in Nauvoo, Illinois, with the Nauvoo Temple on a hill in the backgroundActive1841-1845Country United StatesAllegiance United States  Illinois Mayor of NauvooBranchIllinois State Militia (1841–1845)TypeMilitiaRo...

 

Line 1 (Pingshan SkyShuttle)

Tram Line in Shenzhen, China Line 1OverviewOwnerBYDLocaleShenzhen,ChinaTransit typeElevated TramNumber of lines1Line number1Number of stations11OperationBegan operationDecember 2022TechnicalSystem length8.51 kilometres (5.29 mi) Line 1 of the Pingshan Skyshuttle is an elevated tram line serving the area of Pingshan, Shenzhen. Line 1 opened in December 2022 [1] and runs from Pingshan Station to BYD North Station. Stations Serviceroutes Station name Connections Distancekm Location ...

 

Dixie (film)

1943 film by A. Edward Sutherland DixieTheatrical release posterDirected byA. Edward SutherlandWritten by Karl Tunberg Darrell Ware Claude Binyon (adaptation) Story byWilliam RankinProduced byPaul JonesStarring Bing Crosby Dorothy Lamour CinematographyWilliam C. MellorEdited byWilliam SheaMusic by Jimmy Van Heusen Johnny Burke ProductioncompanyParamount PicturesDistributed byParamount PicturesRelease date June 23, 1943 (1943-06-23) (New York City) Running time89 minutesCoun...

Night at the Museum: Battle of the Smithsonian

Night at the Museum: Battle of the SmithsonianTheatrical posterSutradaraShawn LevyProduserShawn LevyChris ColumbusMichael BarnathanDitulis olehSkenario:Thomas LennonCerita:Robert Ben Garant Buku:Milan TrencPemeranBen StillerAmy AdamsOwen WilsonHank AzariaChristopher GuestAlain ChabatRobin WilliamsPenata musikAlan SilvestriSinematograferGuillermo NavarroPenyuntingDon ZimmermanPerusahaanproduksi21 Laps Entertainment1492 PicturesDistributor20th Century FoxTanggal rilis22 Mei 2009Durasi105 ...

 

Magmatisches Gestein

Proben verschiedener magmatischer Gesteine aus den peruanischen Anden Magmatisches Gestein, auch Magmatit oder Erstarrungsgestein ist Gestein, das durch abkühlungsbedingtes Erstarren einer Gesteinsschmelze (Magma) entstanden ist. Die Magmatite sind neben den Sedimentgesteinen (Sedimentiten) und den Metamorphiten eine der drei Gesteinshauptgruppen. Inhaltsverzeichnis 1 Chemische Zusammensetzung 2 Gruppierung nach Gefügemerkmalen 2.1 Plutonite 2.2 Vulkanite 2.3 Subvulkanite 3 Gruppierung nach...